פופוליזם במועצת הכבלים

אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר לקבוצות ספורט מקצועיות הוא מכירת זכויות השידור. רק השבוע גייסה הפרמיירליג כ-1.8 מיליארד ליש"ט ממכירת זכויות השידור מ-2010 עד 2013. חוזה זה יבטיח שהליגה האנגלית תשמור על כוחה הפיננסי גם בתקופה של מיתון.

סקיי, שרכשה את מרבית זכויות

בסקיי יודעים שלא משנה מה מצב הכלכלה, לכדורגל האנגלי תמיד יהיו לקוחות - ולכן הרשת מוכנה לשלם מחירים גבוהים עבור הזכויות ולמלא את כיסי מועדוני הכדורגל במזומן.

בישראל, לעומת זאת, אין מספיק לקוחות לספורט - ישראלי או עולמי - כדי לקיים ערוצי ספורט בתשלום רווחיים. לפי סקרים שונים, פחות ממחצית האוכלוסייה בישראל מתעניינת בענפי הספורט המקצועיים. 25% בלבד מהאוכלוסייה מוכנה להוציא כסף על צפייה בספורט.

אין ספק שבערוצים - גם בערוץ הספורט וגם בערוצי צ'רלטון - יצטרכו לעשות חשבון נפש בנוגע למוצר שהשיקו; ואולם ההחלטה של מועצת והכבלים והלוויין להוציא מהערוצים שבתשלום כמעט כל שידור ספורט העשוי לעניין מישהו -  היא פופוליסטית, ובטווח הארוך תפגע בערוצי הספורט, בקבוצות ובתרבות.

"זוהי בשורה לכל בית בישראל שאוהב ספורט", אמר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן. "יותר ספורט איכותי בינלאומי  וישראלי - פתוח לכולם. מדובר ברשימה חסרת תקדים בהיקפה למה שמקובל בעולם". לדבריו, "ההחלטה אינה פוגעת בזכות הקניין של הקבוצות, המשקיעות הרבה כסף בשידורים".

ואולם ההחלטה הזו דווקא כן פוגעת בערוצי הספורט, ומתווספת להחלטות אחרות המקשות עליהם להתקיים. בסופו של דבר נפגעות ההכנסות של קבוצות הספורט בישראל.

מן הראוי היה שלצד המקל הגדול עמו הכה חן בערוצים, הוא היה נותן להם גם גזר קטנטן. למשל, אישור פרסום במהלך משחקי כדורגל המשודרים בערוצים בתשלום. 

לחלופין, וזה כבר ממש יצירתי, אפשר לשבת ולדבר עם הערוצים על טיפוח תרבות הספורט בישראל; או - וזה כבר שיגעון מוחלט - לקבוע תכני ספורט שהם "פרימיום", כדי שבערוצי הספורט יידעו על מה לשלם כסף ועל מה לא; או - ותעצרו אותי כאן אם אני מתפרע - לקבוע מחדש כללים שיאפשרו לערוצי הספורט להרוויח מבלי לפגוע בלקוחות.

להגיד "לא", "לא" ו"לא" זה משהו שיכול להפוך את חן למאוד פופולרי בקרב הטוקבקיסטים בישראל. מציאת פתרון אמיתי לערוצים היא אולי פחות פופוליסטית - אבל, מה לעשות, חשובה יותר.