הוצאות הממשלה בפרויקטים האולימפיים בלונדון נוסקות

כלכלת בריטניה קורסת במהירות. מאות אלפי אנשים מאבדים את העבודות שלהם מדי שבוע, מיליארדי לירות שטרלינג נמחקים מדי יום, בנקים מולאמים, המגזר הפרטי איבד חצי מהונו והממשלה מתחייבת לעוד ועוד הצלות של חברות ענק פרטיות.

המצב קטסטרופלי, אבל הצגה אחת לפחות חייבת להימשך. בעוד שלוש שנים וחצי תארח לונדון את המשחקים האולימפיים, ולהוצאות הכספיות הממשלתיות הענקיות הצטרפה בשבוע שעבר עוד הוצאה - 461 מיליון ליש"ט על השלמת שני פרויקטים חשובים: הכפר האולימפי ומרכזי התקשורת לאולימפיאדה.

אין ספק שהמחויבות של הממשלה הבריטית לארח את האולימפיאדה לא נפגעה, אבל אף אחד לא יכול להכחיש שהמשחקים האלה די תקועים לה בגרון. אפילו טסה ג'ואל, שרת האולימפיאדה של בריטניה, הודתה: "אם היינו יודעים אז את מה שאנחנו יודעים היום, כמעט בטוח שלא היינו מגישים הצעה לארח את האולימפיאדה".

לונדון 2012. הממשלה מקווה לגייס 3 מיליארד ליש"ט מהמגזר הפרטי צילום: בלומברג

מארגני המשחקים האולימפיים בבריטניה אינם מצליחים לגייס משקיעים פרטיים בגלל המשבר הכלכלי העמוק. לכן נהפך פרויקט הבנייה הגדול באירופה (הפארק האולימפי בשטח של 270 דונם) למשימה שתלויה במימון ממשלתי. ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון אמר כי הוא מתכנן לגייס לפחות 3 מיליארד ליש"ט ממשקיעים פרטיים, אבל קשה לראות את זה קורה. כרגע, כלכלת האולימפיאדה בלונדון, בהיקף של 9.3 מיליארד ליש"ט, נתמכת בעיקר על ידי הממשלה.

דובדבן חמוץ

הוועדה שאחראית לבניית המתקנים (ODA) ציינה שהפרויקט מספק עבודה ל־30 אלף עובדים, בעיקר לונדונים. כמו כן ייצאו לשוק בקרוב מכרזים בשווי 6 מיליארד ליש"ט. אבל כשבלונדון חגגו את הזכייה באולימפיאדה ביולי 2007, הם דמיינו שהאולימפיאדה תהיה שיתוף פעולה פורה בין עסקים פרטיים לממשלה.

"כשהודיעו לנו שקיבלנו את האולימפיאדה זה היה הדובדבן החמוד שבקצפת כי העסקים פרחו", אמר אנדרו גיב, אנליסט בנייה בחברת אוריאל סקיוריטיז. "הרבה עסקים לא בנו על האולימפיאדה אז אבל עכשיו זה כל מה שיש להם".

גיב מזהיר שבגלל המצב השברירי של המשק, ייתכן שיהיו גם עיכובים בהשלמת הפרויקטים בגלל סיבוכים משפטיים, שקשורים, איך לא, בכסף - או בעובדה שאין הרבה ממנו.

פאנל עצמאי אמור לפתור כל בעיה בין ה־ODA לקבלן במהירות אבל הוא לא מונע מהקבלנים להתקשות בגיוס כספים.

לנד ליס, חברת הבנייה האוסטרלית האחראית לבניית הכפר האולימפי (פרוייקט בשווי מיליארד ליש"ט), חייבת לגייס לפחות 650 מיליון ליש"ט עד האביב, אבל לא מצליחה בגלל המשבר.

טקס פתיחת אולימפיאדת בייג'ינג. האם הבריטים ישחזרו את ההצלחה? צילום: בלומברג

הכפר האולימפי צומצם מ־4,000 מבנים ל־2,700 מבנים, והממשלה הזרימה כבר 326 מיליון ליש"ט מקרן החירום (ששווייה 2.2 מיליארד ליש"ט) לפרויקט. עוד כספיים ממשלתיים עתידים להגיע גם להשלמות פרויקטים הפיתוח של מזרח לונדון - כספים שהממשלה הבריטית קיוותה שיגיעו מהמגזר הפרטי.

"לא צריך להחשיב זאת ככישלון", אמרה ג'ואל, שכינתה את האולימפיאדה כ"זהב כלכלי". אם בריטניה לא תצא מ־2009 במצב טוב יותר ממצבה היום, נראה שהזהב של ג'ואל ייראה כמו זהב שוטים.

2016 חסינת מיתון

עם זאת, למרות הקשיים של אולימפיאדת לונדון 2012, נראה שאף אחד לא רוצה לפספס את ההזדמנות לארח את האולימפיאדה ב־2016.

המצב הכלכלי העגום אינו מפריע למדינות להבטיח שישקיעו הון רב רק כדי להביא את המשחקים האולימפיים אליהן.

בתחילת השבוע הודיעה מועצת מדריד שהיא עומדת מאחורי כל ההתחייבויות שלה מול הוועד האולימפי הבינלאומי. כמו כן, העיר הבטיחה שתשקיע לפחות 2.2 מיליארד דולר במתקנים ובוועדה המארגנת של האולימפיאדה אם תזכה באירוח המשחקים באוקטובר 2009.

העיר הבטיחה 212 מיליון דולר נוספים לפיתוח תשתיות שדה התעופה בעיר.

גם בטוקיו החליטו להשקיע עוד כסף בהצעה האולימפית של העיר ל־2016. 1.1 מיליארד נוספו לקרן בשווי 3.3 מיליארד דולר, שאמורה לעזור לכלכלת יפן להתמודד עם המשחקים האולימפיים שעיר הבירה עשויה לקבל.

בשיקגו, הפייבוריטית בינתיים לזכייה במשחקים ב־2016 (ותודה לך, ברק אובמה) כבר הבטיחו השקעה ממשלתית של 2.4 מיליארד דולר בבניית מתקנים והוצאות לקראת האולימפיאדה.

בריו דה ז'נרו מקווים לקבל את המשחקים על ידי הבטחה לוועד האולימפי הבינלאומי שההוצאה תהיה מינמלית אבל ש"המשחקים יביאו לשיפור ניכר בתשתיות של העיר לטובת התושבים לעתיד".

כל הערים המועמדות לארח עושות מאמצים גדולים להדגיש שיש להן יותר מ־90% תמיכה באירוח האולימפיאדה באוכלוסייה המקומית, ושהן השיגו אישור שהממשלות יהוו כרשת ביטחון.

אבל למה?

וזה מביא אותנו לשאלה הגדולה. למה, למרות המצב הכלכלי הקשה בעולם, מבטיחות ממשלות מקומיות להשקיע כל כך הרבה במשחקים האולימפיים?

לשאלה הזו יש תשובות רבות.

"הדיילי מייל" חשף לאחרונה מסמך שקיבלה ממשלת בריטניה ב־2002 שהבהיר לה שאולימפיאדת 2012 לא תועיל לכלכלת הממלכה. המסמך, שכתבו כלכלנים מובילים, נחתם על ידי טוני בלייר, לשעבר ראש הממשלה, ובו נכתב ש"אין עדויות לכך שדברים אלה ישתפרו בגלל האולימפיאדה, שתספק יותר אווירה לחגיגה מאשר רווח כלכלי".

"הרציונל הכלכלי מאחורי אירוח האולימפיאדה כמעט לא קיים", אמר ג'ון קלארק, מחבר הדו"ח הבכיר. "הסיבה היחידה היא חגיגה לאומית".

עם זאת, הרווחים של האולימפיאדה ו"החגיגה הלאומית" אינם נספרים רק בכסף. "התמורות של האולימפיאדה במותג של מדינה הן עצומות ולטווח ארוך", מסביר סיימון צ'דוויק, פרופסור מוביל לכלכלת ספורט. ואכן, ייתכן ואולימפיאדת 2012 תעזור בצורה ניכרת במאמצי שיקום המותג בריטניה, שלבטח יספוג עוד מהלומות קשות במשבר הכלכלי.

אבל יש גם היבט מאוד כלכלי. המשחקים האולימפיים ששיקגו מעוניינת לארח ב־2016 יתרמו למדינת אילינוי 22.5 מיליארד דולר - כך עולה ממחקר שנעשה עבור מדינת אילינוי. ביפן מבטיחים שהאולימפיאדה תשאיר "מורשת השווה לזו של משחקי 1964", ובמדריד כבר זכו לתמיכה מלאה של התאחדות המלונאים הספרדיים, שרואים באולימפיאדה הזדמנות להפוך את העיר למוקד תיירותי חזק.

בסופו של דבר, גם אם לא יירשם רווח מיידי, מדינות מוכנות להשקיע כסף רב במשחקים בגלל המעמד העולמי שלהן - וזה משהו ששום משבר כלכלי, עוצמתי ככל שיהיה, לא יכול לשחוק.