משרד פרסום מקדם יוזמה פרטית לקידום נבחרת ישראל בכדורגל

התאריך: 14באוקטובר 2009. המקום: באזל, שוויץ. נבחרת ישראל במשחק האחרון והגורלי של קמפיין מונדיאל 2010 מול הנבחרת המקומית. הנבחרת של דרור קשטן צריכה רק תיקו כדי להבטיח עלייה היסטורית למונדיאל בדר"אפ.

עומר גולן כובש שער דרד'לה בדקה השמינית ומכניס מדינה שלמה לטירוף. 40 דקות לאחר מכן משווה החלוץ השווייצרי אלכסנדר פריי, עם בעיטה מחוץ לרחבה. בדקה ה־90 מרים השופט הרביעי את השלט האלקטרוני - 3 דקות תוספת זמן.

מימין: שאול אלון, דני אליקים ולירן מילר צילום: אוראל כהן

שחקניו של קשטן מסתגרים ברחבה. השוויצרים של אוטמר היצטפלד תוקפים מהאגפים, מנסים הגבהה אחר הגבהה ללא הצלחה. חומה בצורה. דקל קינן מרחיק כדור. טל בן חיים בולם עוד התקפה.

בדקה ה־92 זוכים השוויצרים בקרן. לכולם ברור מה הולך לקרות. האקן יאקין מרים כדור מסובב וחזק. יוהן דג'ורו, הבלם האימתני של שוויץ, מתרומם מעל אליאניב ברדה ונוגח כדור חזק שפוגע במשקוף הפנימי וניתז לתוך השער.

דג'ורו רץ לקהל בטירוף. חבריו לקבוצה עוטפים אותו באהבה. על פרצופו של היצטפלד ניכרת הקלה. קשטן מטיח את בקבוק המים על הדשא, ומסנן "קבינימט".

המצלמה מתמקדת בדודו אוואט שצורח על השחקנים. בן חיים מחזיק את הראש. יוסי בנין מזיל דמעה. הבמאי עובר לאוהדים המאושרים ביציעים השוויצרים, ואז ליציע שמאחורי השער - לתמונה של ילד עם פרצוף עגמומי עטוף בדגל ישראל.

שוב היתה הנבחרת כל כך קרובה. שוב הפסידה על חודו של שער.

הפרשנים שוב מדברים על הקריסה המנטלית. על השריר הקצר, על המחסור בטכניקה, באישיות, בכוכבים. קשטן נדרש להתפטר. אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות, מבטיח: "נעלה ליורו!". אבל המדינה לא במצב רוח לשטויות שלו. הכדורגל שוב מספק מקור לאכזבה לאומית.

לתסריט המאוד אפשרי הזה יש פתרון, אומר דני אליקים, מנכ"ל ובעלי משרד הפרסום אליקים־הרמן — והפתרון הוא באז חיובי. אם תהילים עוזרים נגד טילים, אזי באז ואמונה סוחפת בנבחרת יכולה לעזור לכדורגל הישראלי להגיע לגביע הקדוש שלו - המונדיאל.

"אנחנו הולכים לחטוף"

"אפשר להשיג מומנטום, אווירה ואנרגיות כאלו שיעזרו לנבחרת", אומר אליקים, לשעבר שחקן כדוריד ואוהד מכבי תל אביב בהווה. "המטרה שלנו היא להשיק קמפיין שיחזיר את האמונה בנבחרת. אני מאמין בכוח ובאנרגיה שיכולים ליצור מיליוני בני אדם, כוח ואנרגיה שיתנו לנבחרת שלנו יתרון. בשביל זה צריך להחזיר את האמונה בנבחרת לאופנה".

המטרה של אליקים היא להרים קמפיין שיחזיר את האמונה לנבחרת.

"מאיפה הכל מתחיל?" שואל מנהל הקריאטיב של אליקים־הרמן ואוהד מכבי נתניה, שאול אלון. "הכל מתחיל במקום שלילי דווקא. דקה 90, אנחנו מובילים, צריך לצלוח את התוספת זמן ואז מישהו בקהל אומר לחבר שלו: 'אנחנו הולכים לקבל גול'. בבית יושבים חברים על בירה ומישהו אומר 'אנחנו הולכים לקבל גול'. פרשן, ברקוביץ' כזה, אומר לשדר 'אנחנו הולכים לקבל גול' - ואז אנחנו מקבלים גול. אנחנו חושבים שההבדל בין הלוזריות לווינריות זה בדיוק זה. אנחנו מאמינים שאפשר להפוך את זה. זו ההזדמנות הכי טובה של ישראל לעלות למונדיאל ולכן צריך לייצר מנטרה. והמנטרה היא 'מחזירים את האמונה. עולים למונדיאל'".

לירן מילר, מנהל לקוחות ואוהד הפועל תל אביב, מוסיף: "בנבחרת יש מומנטום אבל הוא לטווח הקצר. הוא נוצר מעצירה טובה, מחצי הזדמנות לשער ועוד. אבל הוא נמשך רק עשר דקות ואז הוא נפסק, ואז חוזרים לבונקר. זה לא קשור לכדורגל, זה הכל באווירה שמסביב לנבחרת. ההרגשה היא שהנבחרת היא לוזרית והשחקנים מפחדים ממה שיגידו עליהם. אבל אם אנחנו נעלה קמפיין ונסחוף את המדינה עם מנטרה של אמונה בנבחרת עד המשחקים מול יוון במרץ ובאפריל, האמונה הזו תחלחל לשחקנים. הם יעלו בטירוף למשחקים עם כל העם מאחוריהם".

קמפיין במיליון שקל

אליקים חוזר למחוזות הילדות שלו. "גדלתי ברמת גן ואני זוכר שבתור ילד הייתי מחכה לאוטובוס של השחקנים בשנת 1970. היינו מחכים שם על אבא הילל לראות את האוטובוס ולנופף לויסוקר או מישהו מהחלון. השחקנים אז היו אלילים. הם קיבלו המון כוח מהעם. היום אף אחד לא אליל. כולם אפסים. מעבר לזה שאנחנו פרסומאים ואנשי עסקים, אנחנו חייבים לחיות את הקהילה ואת מה שקורה מסביבנו. מה שקורה בכדורגל מתחילת העונה מבאס. אבל בוא נשנה את זה - בוא נרים קמפיין כזה בכל המדינה שיכניס אמונה".

בנובמבר נפגשו נציגי אליקים־הרמן עם יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, אורי שילה, מנכ"ל התאחדות הכדורגל ורותם קמר, סמנכ"ל ההתאחדות, והציעו להם את הקמפיין.

"העלויות לקמפיין סוחף בטלוויזיה, בשלטי חוצות וכדומה עומדת על 2.5-2 מיליון שקל", אומר אליקים. "עם זמן, קהילה ודרכים אחרות נוכל לעשות קמפיין כזה במיליון שקל. בהתאחדות התלהבו, אבל עדיין לא חזרו אלינו. אף אחד לא הרים את הכפפה עדיין".

המשרד עצמו מוכן לשים 100 אלף שקל על הקמפיין, שלפי אנשיו ייצא "בכל מקרה", אבל צנוע יותר. "אנחנו צריכים תמיכה מוסדית", אומרים שם, "בלי התמיכה שלהם ננסה לגייס ספונסרים וחברות, אבל כולם מאוד ציניים בקשר לנבחרת ולסיכויי ההצלחה שלהם. הם למודי אכזבות, ולכן צריך את ההתאחדות בשביל זה".

מההתאחדות נמסר שנשקלים קמפיינים רבים בכל מיני נושאים. "בשלב זה אנחנו לא מתכננים לערוך שום קמפיינים", אומרים בהתאחדות.

בחזרה ליוזמה. תרשו לי לקחת את הדיון לצד הציני של העניין. מה, אתם באמת חושבים שאנרגיות מקמפיין פרסומי יעזרו לנבחרת? ראיתם איך השחקנים שלנו משחקים?!

"אנחנו מומחים באסטרטגיה תחרותית", אומר אליקים. "זה אומר שאנחנו נותנים לחברות קטנות יתרון 'לא הוגן' על ידי כל מיני צעדים. אנחנו מאמינים שאנרגיות חיוביות יכולות לעזור לנבחרת, לתודעה של השחקנים. זה ייתן לה יתרון 'לא הוגן'. תראה את האמונה שאיתה נכנסנו לעזה, בטוח שזה עוזר לחיילים שם. אם נעלה למונדיאל, זו התרוממות רוח לישראל שקשה להאמין, תחושה אדירה שכולם ירוויחו ממנה".

אבל אז מפמפמים את הנבחרת והיא מגיעה ומשחקת את הכדורגל המבאס שלה. לא כדאי למקד את הקמפיין בלהפוך את הנבחרת להתקפית יותר, קמפיין של 'תקוף דרור, תקוף'?"

"אנחנו לא יכולים להיכנס לטקטיקה", אומר שאול אלון. "אבל אנחנו כן יכולים להחדיר אמונה בקהל, ואז האווירה סביב הנבחרת תהיה טובה יותר".

בינתיים, בהתאחדות לא מתלהבים. "אולי לוזון לא מאמין שאפשר להחזיר את האמונה". אומר אליקים.