סוף תור הזהב של הפרמיירליג

"היו זמנים שאפילו קוף עם בלקברי היה יכול למכור מועדון פרמיירליג, אבל הם עברו", מצחקק מרטין סמואל, פרשן הכדורגל של "הדיילי מייל". "אבל המיתון שינה את הכל". הזמנים, הם משתנים, אומר השיר.

רונאלדו. ההצעה של ריאל מדריד עבורו: 85 מיליון יורו בשנה צילום: בלומברג

קית' האריס, הבנקאי המזוהה ביותר עם רכישות של מועדוני כדורגל על ידי מיליארדרים זרים, גם מאמין שתמו הימים שבהם קבוצת פרמיירליג היתה נכס נחשק בעבור עשירי עולם. לא שקשה להבין זאת כשתחזית הצמיחה של המשק הבריטי עומדת על 0.5% עלוב במיוחד.

"אנחנו במצב הכלכלי הגרוע ביותר של זמננו", אמר האריס מבנק ההשקעות סימור פירס ל"הגארדיאן". "זה אומר שאנחנו לא נראה הרבה פעילות בסצינת רכישות המועדונים".

ולא רק שלא יהיו עוד רכישות של מועדוני כדורגל על ידי כל מיני מיליארדרים זרים, מועדוני הכדורגל הבריטיים, אחרי שנים רבות של פריחה כלכלית, עתידים לעמוד לפני קשיים כלכליים לא קלים בכלל, שחלקם, אגב, נובעים מהתנהלות ראוותנית ובזבזנית שטופחה בשנות הצמיחה הכלכלית.

"כולם מרגישים את המיתון", אומר דיוויד קון, פרשן עסקי הספורט של "הגארדיאן". "מרומן אברמוביץ', דרך מנצ'סטר יונייטד עד הקבוצות הקטנות באנגליה. מועדונים רבים הוציאו הרבה כסף בהנחה שהם יקבלו את ההשקעה חזרה, אבל פתאום נעצר זרם המזומנים".

"כל מועדון בבעיה. אפילו ארסנל לא בטוחה", אומר כתב אנגלי אחר. "ארסן ונגר אמר לעיתונאים 'היה לי כסף לרכוש שחקנים אבל עכשיו זה בעייתי יותר. יום יבוא ואפשר יהיה לספר את הסיפור'. כלומר משהו לא טוב קורה במועדון הכי בריא מבחינה כלכלית באנגליה, אז זה אומר שיש בעיה רצינית ומהותית בכדורגל האנגלי".

ארסנל, אגב, בנתה על הכנסה של יותר מ־300 מיליון ליש"ט ממכירת האצטדיון הישן שלה, הייבורי, אבל כעת ההכנסות מאותו פרויקט הן בסביבות 20 מיליון ליש"ט.

האמת, הקבוצה היחידה שלא נראית כמי שמזיז לה במיוחד המשבר הכלכלי היא מנצ'סטר סיטי, שנתמכת על ידי משפחת המלוכה של אבו דאבי. בשבוע שעבר אישרה המשפחה רכש של מגן שמאלי בינוני מצ'לסי בכ־13 מיליון ליש"ט, וגם שילמו לו משכורת של כ־100 אלף ליש"ט, מה שהופך אותו למגן השמאלי העשיר בעולם.

הם גם מתכננים לרכוש את קאקה ממילאן בסכום מגונה של 100 מיליון ליש"ט.

עם זאת, ייתכן שיום אחד נסתכל אחורה ונגלה שוויין ברידג' היה השחקן האחרון שעבר בעידן שבו שלטו הקבוצות האנגליות בשוק העברות. בכלל, ייתכן שאנחנו צופים בסוף עידן הדומיננטיות האנגלית בשוק העברות השחקנים וכיוצא מכך בסוף תור הזהב של הכדורגל האנגלי.

הפאונד חלשלוש

הסיבה העיקרית לקץ הדומיננטיות האנגלית בכדורגל האירופי היא היחלשות הליש"ט לעומת מטבעות אחרים בעולם — היא נחלשה ב־40% לעומת היורו. פתאום הפרמיירליג אינה נראית האופציה המושכת ביותר לכדורגלן האירופי שרוצה להתעשר במהירות.

פאביו קאפלו. מאמן נבחרת אנגליה צילום: בלומברג

"אנגליה איבדה 40% מהפוטנציאל הפיננסי שהיה לה, רק בגלל הקריסה של הליש"ט", אמר ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל ובעל תואר בכלכלה מאוניברסיטת שטרסבורג. "זה אומר שהקבוצות האנגליות נפגעו בשוק העברות אבל פתאום גם תקציב השכר עלה, אם הן חתמו על הסכמים שמתבססים על תשלום ביורו".

גם אם המועדונים לא שילמו ביורו, עדיין מדובר בפגיעה כלכלית לא קלה בשחקנים האירופים שחתמו על החוזים בליש"ט אבל בעיקר מנהלים את חייהם ביורו. לא עזר גם חוק מס חדש בבריטניה, שמחייב לגבות מסים גם מזרים.

"פתאום הבונדסליגה תיראה כאופציה הרבה יותר טובה לכדורגלנים", אומר קון. "גם קבוצות בכירות בספרד ובאיטליה ייהנו מהכוח של היורו לעומת הליש"ט".

מיכאל באלאק מצ'לסי, למשל, חתם על הסכם עם הקבוצה תמורת 6.5 מיליון ליש"ט לשנה - מה שהיה שווה לו 5.85 מיליון יורו בשנה - אחרי מסים. כיום ה־6.5 מיליון ליש"ט שלו שווים 4.18 מיליון יורו בלבד - ירידה של כמעט 30% בהכנסה. זה דבר שכדורגלנים זרים בכירים ביבשת ישימו לב אליו כשיגיעו למשא ומתן בבריטניה.

רומן אברמוביץ'. הבעלים של צ'לסי צילום: בלומברג

אגב, צ'לסי, שהבעלים שלה רומן אברמוביץ' נפגע באופן די אנוש מהמשבר הכלכלי (לפי פרסומים ברוסיה, הוא איבד כ־14 מיליארד יורו מהונו הפרטי), כבר הציעה לבאלאק הסכם חדש (בליש"ט) שאינו מתבסס על משכורת "פיקס" אלא על בונוסים עבור הופעותיו והישגיו. מאט יוז, כתב "הטיימס" שמסקר את צ'לסי, מתארם כ"צעד נחוש של צ'לסי להפוך לבלתי תלויה באברמוביץ'".

החוזק של היורו לעומת הליש"ט גם יקבע אם הכוכבים הגדולים ביותר יישארו בליגה האנגלית. כריסטיאנו רונלדו, למשל, קיבל הצעה מריאל מדריד להרוויח משכורת שנתית של 12 מיליון יורו בשנה, כלומר כמעט 230 אלף ליש"ט בשבוע - פי שניים יותר ממה שהוא מרוויח עכשיו.

גם ההצעה של ריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד (85 מיליון יורו) עשויה להשפיע על החלטת ראשי המועדון האנגלי שמטפלים בחובות של יותר מ־700 מיליון ליש"ט.

הליגה האנגלית כבר איבדה בעבר שחקנים לליגות אירופיות, בעיקר לליגה האיטלקית, ולא מן הנמנע שהדבר יקרה שוב בגלל הליש"ט הנחלש.

מה בנוגע לטלוויזיה?

כרגע קבוצות הפרמיירליג נהנות מהכנסה מובטחת עד סוף עונת 2010/2009. ההסכמים, שהחלו ב־2006, הכניסו לליגה 2.7 מיליארד ליש"ט וההסכמים על שידורים בבריטניה, בסטנטה ובסקיי ספורטס, מכניסים לקבוצות כ־566 מיליון ליש"ט בשנה.

הסכמים אלו נתנו את היתרון הגדול לפרמיירליג, שקבוצותיה יכלו לסמוך על הכנסות מהם ולרכוש שחקנים מקבוצות מליגות אירופיות בעלות הכנסות מובטחות קטנות יותר. עם זאת, כבר השנה הוציאה הפרמיירליג מכרז על זכויות השידור של הליגה בבריטניה ובעולם מ־2010 עד 2013.

על פניו, ההכנסות ממכירת זכויות שידור לחו"ל אמורות לעלות. אפילו אל־ג'זירה מעוניינת לרכוש אותן וגם בזירה המקומית הפרמיירליג עדיין במצב טוב מבחינת פופולריות.

לפי בכיר באחד הערוצים הבריטיים: "אי אפשר לראות את הערך יורד. אין שום עדות לכך שהעניין בפרמיירליג ירד, ההפך הוא הנכון".

עם זאת, לערוצים יש הרבה פחות כסף ויש גם סכנה שסטנטה תפשוט רגל ותותיר את הפרמיירליג בחיפוש אחר ערוץ אחר שישדר את משחקיה.

"הבעיה הגדולה של הפרמיירליג היא מצבה הפיננסי של סטנטה. הרשת תצטרך לקחת הלוואות כדי לרכוש את הזכויות, ובמצב הנוכחי זה בלתי אפשרי", אומר כתב אנגלי. "נכון, יש כל מיני דיבורים על זה ש־ESPN מעוניינת בזכויות השידור בבריטניה, אבל אם סטנטה מחוץ למשחק, אז הרשת האמריקאית מגיעה ביתרון גדול למשא ומתן. כך גם סקיי".

אם בפרמיירליג לא יקבלו את הכסף שהם רוצים, ייתכן שהליגה אף תשיק ערוץ בתשלום שישדר משחקים ישירים מהליגה. לפי מחקרים שערכה הפרמיירליג, ישנם יותר מ־5 מיליון בריטים שמוכנים לשלם 200 ליש"ט בשנה, 16.50 ליש"ט בחודש, כדי לצפות במשחקי הליגה - דבר שמבטיח הכנסה בסיסית של מיליארד ליש"ט בשנה. אבל זה פתרון לא אידיאלי. בפרמיירליג כינו את הרעיון "לא מושלם" וטוענים שיהיה מדובר בעלות ראשונית גבוהה, אבל ידוע שכמה מהקבוצות בעד השינוי.

"ערוץ פרמיירליג זו אפשרות, אבל אני בטוח שמועדונים היו רוצים שהכסף שלהם יהיה מובטח ושהם לא יצטרכו להשקיע במוצר בעצמם", אמר בכיר בפרמיירליג ל"אינדיפנדנט".

בסך הכל, כיום יש הרבה פחות כסף בשוק הבריטי מאשר היה לפני שנה - גם למשקי הבית וגם לתאגידים. אפילו בנק בארקליס שוקל להמשיך לתת חסות לפרמיירליג, והוא עושה זאת בהתמדה מאז 2001, בהסכם, שלפי הערכות, שווה 113.8 מיליון ליש"ט. ההסכם יפוג ב־2010.

נוסף על כך, קבוצות מתקשות לחדש חוזי חסות בסכומים של פעם וחלה גם ירידה במכירת כרטיסים ובמחירי כרטיסים, והבעלים כבר אינם מעוניינים כל כך כלפנים להכניס יד לכיס ולממן את התחביב היקר.

סיבות לאופטימיות

לפי מרטין סמאול, כלל לא צריכה להיות בעיה עם חוזים של שחקנים. "אפשר להיפטר משחקן יקר ברגע, בלי לחיצת יד, בלי מחשבה נוספת על תפקידו, בלי פיצויים", הוא אומר. "למשל באלאק גומר את החוזה שלו בקיץ והולך. ככה, בשנייה, צ'לסי חוסכת יותר מ־6 מיליון ליש"ט.

זה היתרון שיש בעסקי הכדורגל. מצבו של אברמוביץ' טוב בהרבה מהבוסים של מרקס אנד ספנסר או ניסאן שצריכים להיפטר מאלפי עובדים ולשלם להם פיצויים".

האריס, שניהל את מכירת אסטון וילה, ווסטהאם, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, אומר: "אף אחד לא מעוניין לרכוש מועדון כדורגל עד שבריטניה תגיע ל'סוג של יציבות'". זה לא רע בהכרח. והוא מוסיף שמועדונים בריטיים "יחזרו לבסיס של ניהול הכנסות לעומת הוצאות", לאחר שבתקופה האחרונה "המועדונים הוציאו הרבה יותר ממה שהכניסו". לדבריו: "שחקנים רגילים לחלוטין נרכשו בסכומים אדירים וקיבלו משכורות מופקעות. האקלים הפיננסי השתנה וכרגע לא נראה שרכישת מועדונים על ידי מיליארדרים תהיה פתרון למועדון שיש לו בעיות כלכליות, כפי שהיה לפני שנתיים".

עקב המצב הנוכחי, לדבריו, על המועדונים לשקול צעדים דרסטיים, כגון קביעת תקרת שכר.

גם האוהדים נהנים מהמיתון. בווסטהאם מוכרים כרטיסים בליש"ט אחד לילדים. בפולהאם מוכרים כרטיסי משפחה (ארבעה כרטיסים - שניים להורים ושניים לילדים) ב־50 ליש"ט (מחיר של כרטיס ליחיד לפני המיתון). הכדורגל האנגלי, שלפי ארגוני האוהדים, "התנתק לחלוטין מהאוהד הפשוט", חוזר לאוהד האנגלי - גם אם זה רק עד שיחלוף המיתון.

תפוסת האצטדיונים בפרמיירליג עדיין עומדת על 93%. מספר נאה, אבל רוב הצופים הם בני 42 ומעלה. "אם מסתכלים על אצטדיונים באנגליה, רואים שהגיל הממוצע של האוהד עלה באופן בולט", אומר דיוויד קון. "בעבר היו האצטדיונים מלאים בילדים. עכשיו האוהדים הם קירחים עם משקפיים".

ובכן, המחירים יורדים וייתכן שלדור העתיד יש סיכוי לא רע להיכנס למגרשים.

והכל בזכות המיתון.