דו"ח: הכדורגל הברזילאי במצב כלכלי טוב לעומת הכדורגל האירופי

שוק ההעברות הברזילאי סוער השנה מתמיד. רוברטו מבאיירן מינכן עומד לחזור מגרמניה לריו דה ז'נרו, מועדוני פאר מסאו פאולו נלחמים עם קבוצות נובורישיות מרוסיה ואוקראינה על הכוכבים של מחר, והאלופה סאו פאולו ממשיכה להוכיח שמחלקת ציידי הכישרונות שלה היא מהמובילות בעולם.

אולם הסיפור הגדול של הקיץ הברזילאי, ושל השנים האחרונות בכלל, היא הצטרפותו הסופר־מתוקשרת של רונלדו לקורינתיאנס תמורת משכורת של כ־5 מיליון ריאל (2.2 מיליון דולר) לעונה.

אם תרצו, המקרה של "הפנומנו" הוא תמצית ההיגיון הכלכלי שמנחה את הכדורגל הברזילאי בשנים האחרונות. המועדונים הגדולים כבר לא מפחדים להשקיע סכומי עתק, לעתים קרובות ללא כיסוי, כדי לעודד מכירת כרטיסים, מנויים ומרצ'נדייז.

מדובר בשינוי מגמה, הנובע ממצבה הכלכלי המשופר של ברזיל בשנים האחרונות - המועדונים הבינו כי הכסף הגדול נמצא עכשיו בשוק המקומי ומנסים להשקיע בכיוון הזה, במקום להתבסס על מכירת שחקנים לחו"ל כמקור ההכנסה העיקרי (אם כי מכירת השחקנים היא עדיין מקור ההכנסה המשמעותי ביותר).

למשל, המומחים של העיתון "פוליה דה סאו פאולו" מעריכים כי הצטרפותו של החלוץ השמנמן תניב לקורינתיאנס הכנסות של 15 מיליון ריאל (6.6 מיליון דולר) בשנה הקרובה - מה שהופך את החתמתו לכדאית מאוד, לפחות מבחינה כלכלית.

הרווחים האדירים יגיעו ממכירת כרטיסים, זכויות שידור, וגם מפרסום בכל מקום אפשרי - שילוט, חולצות השחקנים, שרווליהם, המכנסיים ואולי אפילו הגרביים, והשחקן עצמו יקבל חלק מההכנסות.

מדובר בשלב חדש בשוק החסויות הברזילאי שמתפתח במהירות, אם נזכור שעד תחילת שנות השמונים נאסר על המועדונים לפרסם אפילו על חולצות השחקנים.

מבט מקיף ומעמיק על המגמות הכלכליות של הכדורגל בברזיל אפשר למצוא בדו"ח ראשון מסוגו, שהתפרסם בחודש שעבר על ידי חברת רואי החשבון קאסואל, וסוקר את מצב השוק הזה בין 2004 ל־2007.

הכנסות של מיליארדים

לפי הדו"ח של קאסואל, ההכנסה המשותפת של 21 המועדונים הגדולים בכדורגל הברזילאי גדלה בין 2004 ל־2007 ב־63% והסתכמה ב־1.6 מיליארד ריאל (700 מיליון דולר) בשנה שעברה, כך שמדובר בשוק שבו ההכנסות צומחות ב־157 מיליון ריאל (69.7 מיליון דולר) בשנה בממוצע. הרווחים של הענף מגיעים ממכירת שחקנים, חוזי שידור טלוויזיוניים, פרסום, חוזי חסות ומכירת כרטיסים ומנויים.

אין ספק כי הדרך להבראת הכדורגל הברזילאי עוברת דרך הפחתת התלות של הענף במכירת שחקנים לחו"ל, שפוגעת בשוק הכדורגל הברזילאי מבחינה מקצועית ושיווקית (הליגה מתרוקנת מהכוכבים הגדולים), במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי העולמי, שעתיד להקטין את תקציביהם של המועדונים האירופיים.

ברזיל, לפחות בינתיים, נפגעה פחות מהמיתון, ובכל מקרה לשוק הכדורגל במדינה הענקית יש פוטנציאל צמיחה גדול בהרבה מאשר לזה שבאירופה, כך שמעבר להכנסות מפרסום ושיווק אמור הכדורגל בברזיל לעבור את המיתון בקלות יחסית.

שחקני סאו פאולו חוגגים אליפות שלישית. הקבוצה מובילה את טבלת הרווחים הברזילאית צילום: אי פי אי

מכירת שחקנים הניבה ל־21 המועדונים הגדולים הכנסה משותפת של 675 מיליון ריאל (300 מיליון דולר) בתקופה שנבדקה - כלומר 42% מהכנסותיהם.

ב־2007 הגיע סכום המכירה הממוצע של שחקן לחו"ל ל־261 אלף ריאל (116 אלף דולר), הרמה הגבוה ביותר מאז 1995 (אם כי נתון זה נובע גם מחוזקו היחסי של הריאל לפני שנה).

במהלך התקופה שבדק הדו"ח נרשמה גם עלייה שנתית רצופה במכירות הכרטיסים של המועדונים, מגמה שעתידה להתחזק עד לגביע העולמי שתארח המדינה ב־2014. בהחלט מדובר בנתון מעודד, מפני שלרוב הקבוצות הגדולות במדינה יש אצטדיונים ענקיים ופוטנציאל צופים בלתי נגמר (בברזיל חיים כיום 192 מיליון איש, וכולכם יודעים עד כמה הם אוהבים כדורגל).

אבל יש גם חדשות רעות.

עלייה של 80% בהוצאות

התעוררות הכלכלה הברזילאית בעשור האחרון הלהיבה את ראשי המועדונים, והיד החותמת על הצ'קים נהפכה לקלה הרבה יותר. בין 2004 ל־2007 נרשמה עלייה של 80% בהוצאות 21 המועדונים הגדולים - מ־647 מיליון ריאל (287 מיליון דולר) ב־2004 ל־1.2 מיליארד ריאל (532 מיליון דולר) ב־2007, עלייה ממוצעת של 220 מיליון ריאל (97 מיליון דולר) בשנה.

גם הגירעון של המועדונים גדל בצורה ניכרת - 44%. אם ב־2004 החוב של 21 הקבוצות הגדולות בברזיל הסתכם ב־1.8 מיליארד ריאל (800 מיליון דולר), בשנה שעברה הוא כבר תפח ל־2.6 מיליארד (1.15 מיליארד דולר).

לפי אמיר סומוגג'י, מומחה לשיווק וכותב הבלוג "כדורגל ועסקים", העלייה בחוב יכולה לאיים על המשך הפעילות של המועדונים. "אם המצב יימשך, ארגון הטימאניה (סוג של לוטו שהקים הממשל הפדרלי כדי לעזור למועדונים על ידי הלוואות שיאפשרו להם להחזיר את חובותיהם - ר"ל) עשוי להפסיק להעביר כספים לקבוצות ולדרוש מהן להשתמש במשאביהן כדי להחזיר את החובות", כתב סומוגג'י בבלוג שלו.

לפי הדו"ח הטימאניה אינו עומד ביעדיו, והכנסותיו בשנה שעברה הסתכמו ב־104.6 מיליון ריאל (46.5 מיליון דולר) בלבד, רק 26.8% מהיקף ההכנסות שצפתה הממשלה.

בין המועדונים גם בשנה שעברה המשיכה סאו פאולו, שזכתה לאחרונה באליפות שלישית ברציפות, לשלב בין הצלחה מקצועית וכלכלית. הקבוצה מובילה את טבלת הרווחים הברזילאית ל־2007 עם הכנסות של 190.1 מיליון ריאל (84.4 מיליון דולר). במקום השני נמצאת אינטרנסיונל מפורטו אלגרה (155.9 מיליון ריאל, 69 מיליון דולר) ואחריה קורינתיאנס, שאף שירדה באותה עונה לליגה השנייה הגיעו הכנסותיה ל־134.6 מיליון ריאל (60 מיליון דולר).

מבין 21 המועדונים הנסקרים בדו"ח רק חמישה היו רווחיים ב־2007 - סאו פאולו, סנטוס, אתלטיקו פארנאנסה, ג'ובנטודה ובארוארי הקטנה.

מחכים ל־2014

למרות חגיגת ההשקעות המוגזמת, הדו"ח של קאסואל דווקא אופטימי בנוגע לעתיד שוק הכדורגל בברזיל. האנליסטים של החברה מעריכים כי לכדורגל במדינה יש פוטנציאל התרחבות של מיליארד ריאל (כ־433 מיליון דולר) בחמש השנים הקרובות, המורכבים מפוטנציאל צמיחה של 360 מיליון ריאל (155 מיליון דולר) בתחום השיווק, 280 מיליון ריאל (כ־121 מיליון דולר) בתחום חוזי השידור ו־320 מיליון ריאל (כ־138 מיליון דולר) בהכנסות שמקורן באצטדיונים.

מחברי הדו"ח מציינים גם שהגביע העולמי של 2014 יכול לשנות לחלוטין את המצב הכלכלי של הכדורגל הברזילאי, ולהפוך אותו לרווחי. ההנחה הזאת מבוססת על הדוגמה של גרמניה ב־2006, שם מבצעי שיווק ושיפוץ מסיבי של אצטדיונים גרמו לירידה בהוצאות ולעלייה בהכנסות המועדונים, ששיפרו את מצבם הכלכלי באופן ניכר. למשל, בין השנים 2003 ל־2007 רווחי 36 המועדונים המשחקים בשתי הליגות הגרמניות הבכירות (בונסליגה 1 ו־2) צמחו ב־66%.

מחברי הדו"ח כנראה לא הביאו בחשבון את ההבדלים המשמעותיים בין ברזיל לגרמניה, אך על כך נרחיב בהזדמנות אחרת.