מה יהיו הסיפורים הגדולים של הכדורגל האירופי ב-2009
הכדורגל הספרדי בשיא ספורטיבי אבל מתרסק כלכלית; הליגה האיטלקית בונה על הצלחה אנגלית וצ'לסי תחפש בעלים חדשים
אברמוביץ'. תקציב המשכורות גבוה מדי צילום: ראובן שוורץ לפי סוכנות פריים טאס, אברמוביץ' שוקל בכובד ראש למכור את הקבוצה שרכש ב־2003. אם אכן יעזוב, תישאר צ'לסי קבוצה מזדקנת שלה תקציב המשכורות הגבוה באירופה (150 מיליון ליש"ט) אך שאינה יכולה לכסות את ההפסדים, שיסתכמו ב־70 מיליון ליש"ט.
זה יהפוך את 2009 לשנה מעניינת מבחינת מנכ"ל המועדון, פיטר קניון, שעדיין טוען בתוקף שהקבוצה יכולה להיות מאוזנת מבחינה תקציבית (Break Even) עד 2011. ברייק איבן? גיב מי אה ברייק...
ריאל מדריד - פאשלה אחרונה ל-2008
סוף 2008, וריאל מדריד שוב מפשלת. הקבוצה החתימה את לאסנה דיארה מפורטסמות' וקלאס יאן הונטלאר מאייאקס עבור סכום כולל של כמעט 50 מיליון יורו אבל תוכל לרשום רק אחד מהם להמשך הדרך בצ'מפיונס ליג. כל זה בגלל חוק אופ"א, שאוסר על קבוצות בצ'מפיונס ליג לרשום יותר משחקן אחד ששיחק באותה עונה בגביע אופ"א. דיארה והונטלאר שיחקו באופ"א עם קבוצותיהם.
במדריד לא הכירו את החוק, ורמון קלדרון, הנשיא שמבלה כעת בחופשת חורף ברפובליקה הדומיניקנית, נאלץ להרים טלפון למנהל הספורטיבי פג'ה מיאטוביץ' כדי לנזוף בו. "זה מגוחך", אמר מנהל בקבוצה ל"מארקה". "זה ממש לא ייאמן שזה קרה".
הפאשלה הזו מעוררת שוב את הדיון על יכולתו של קלדרון לנהל את מועדון הכדורגל הגדול בעולם. וכמובן, כששמו של קלדרון מושמץ בעיתונות, גם שמו של פלורנטינו פרס, לשעבר נשיא הקבוצה, מוזכר בערגה מסוימת. אחרי הכל, הוא האיש שהפך את המועדון המלכותי ממדריד למועדון מסודר.
אולי חזרתו של פלורנטינו פרס, נשיא חברת הבנייה הגדולה בספרד, לריאל מדריד ב־2009 תסמן גם את סוף משבר הנדל"ן הספרדי.
כדורגל ספרדי - פורח במגרש, נובל מחוצה לו
ויסנק גראנדה, הבעלים של ריאל מאיורקה, לא הצליח למכור את המועדון במסגרת נסיונו לגייס כספים שיאפשרו לו להתגונן מפני הנושים של עסק הנדל"ן הקורס שלו.
דפורטיבו לה קורוניה, אלופת ספרד בשנת 2000, לא מצאה ספונסר שיפרסם על חולצות השחקנים ויחליף את חברת הבנייה מארטינסה־פאדסה, שהתמוטטה. נשיא אתלטיקו מדריד, אנריקה סרסו, אמר שמכירת האצטדיון של הקבוצה לא תכסה את חובותיו, המוערכים על ידי העיתון הספרדי "אל אקונומיסטה" ב־425 מיליון יורו. ולנסיה, שגם לה יש חובות של יותר מ־400 מיליון יורו, עומדת לפני פשיטת רגל.
קריסת שוק הנדל"ן בספרד גוררת את קריסת שוק הכדורגל במדינה. "המשבר בא בהפתעה לקבלנים - וזה דרמטי", אומר סנדאליו גומס, מרצה לעסקי ספורט בבית הספר IESE למינהל עסקים במדריד. "אין להם שום אופציה אחרת מלבד לצאת מהכדורגל".
נבחרת ספרד בכדורגל. הנדל"ן קרס, ואחריו שוק הכדורגל צילום: אי פי אי עכשיו בא הזעזוע, אחרי שמכירות הבתים בספרד ירדו בשנתיים האחרונות ב־90% והמחירים ירדו ביותר מ־10%.
הכדורגל הספרדי הגיע לשיא ספורטיבי השנה עם הזכייה ביורו 2008, שהצדיקה שנים של השקעה ועבודה חכמה עם ילדים ונוער. אבל ברמה העסקית, הכדורגל הספרדי נתון במשבר.
אפילו קבוצות מהליגה ההולנדית, השישית בטיבה באירופה, מכניסות טיפה יותר ממכירת חסויות חולצה. רק ל־17 מ־20 קבוצות בליגה הספרדית יש נותנות חסות, וביחד הן מכניסות רק 42 מיליון יורו.
לעומת הפרמיירליג (82 מיליון יורו) והליגה הגרמנית (102 מיליון יורו) מדובר בסכום מגוחך, שיקשה על כל קבוצה שאינה ברצלונה או ריאל מדריד להתחרות באירופה.
למועדונים הספרדיים יש לפחות מסורת, אהדת המונים וידע בפיתוח שחקנים - גורמים שישמרו על מעמדה של הליגה הספרדית כמעצמה, למרות המחסור החמור במזומנים.
סריה A - אינגליש מודל
לקבוצות האיטלקיות תהיה אפשרות השנה להראות לקבוצות האנגליות שהצ'מפיונס ליג אינה הפרמיירליג. רומא תתמודד עם ארסנל בשמינית גמר הצ'מפיונס ליג. יובנטוס, שמקבלת את תמיכתו של מישל פלאטיני, תשחק עם צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון תעמוד לפני המבחן הקשה ביותר - אינטר מילאנו של ז'וזה מוריניו. ניצחון איטלקי משולש ויחל דיון על החזרת ההגמוניה בכדורגל האירופי לחצי אי בצורת מגף, אבל הוא לא ישנה את העובדה שראשי תעשיית הכדורגל חוזרים על אותו ביטוי כבר יותר משנה: "אינגליש מודל".
הקבוצות האיטלקיות, כדי להילחם באלימות במגרשים ובהכנסות הצונחות מדי שנה, רוצות לאמץ מודל אנגלי של עסקי כדורגל; כלומר לעבור מאצטדיונים של מועצות מקומיות לאצטדיונים משלהן שהן יהיו ממונות עליהם, להביא למגרשים יותר משפחות, לשחק כדורגל פתוח יותר, לפנות לשווקים בינלאומיים ולהיות, במילים אחרות, יותר אנגליות.
"העולם לא אוהב את הכדורגל האיטלקי", אמר ז'וזה מוריניו. "בייחוד באסיה, שם רוצים רק כדורגל אנגלי. צריך לשפר את זה, כי המצב כרגע לא טוב".
אולי כבר הקשיבו להצעה של מוריניו. ב־2009 ייערך משחק הסופרקאפ האיטלקי (משחק בין האלופה למחזיקת הגביע) בקן הציפור בבייג'ינג.
ארסנל - העבודה המעניינת ביותר בעולם הכדורגל
בתחילת החודש שעבר עזבה ליידי נינה ברייסוול סמית', בעלת 16% מארסנל, את דירקטוריון מועדון הכדורגל היקר ביותר שנסחר בבורסה. הליידי התלוננה שהיחס כלפיה היה לא פחות מ"מחריד".
אוסמאנוב. לא פופולרי בדירקטוריון צילום: בלומברג אלישר אוסמאנוב הוא בעלים של 25% מארסנל וגם הוא אינו פופולרי בדירקטוריון, שניסה להרחיקו מהקבוצה באמצעות החתמת כל חברי ההנהלה על הסכם אי־מכירת מניות למיליארדר האוזבקי.
היו"ר טוען שהמועדון תמיד יישאר בריטי, אף שרוב בעלי המניות הם זרים ובעל המניות הבריטי הגדול ביותר (דני פיזמן) חי בכלל בז'נבה.
בשנתיים האחרונות הועזב בבושת פנים סגן הנשיא הפופולרי, וגם המנכ"ל, שיזם ועבד על המעבר לאצטדיון החדש, פוטר.
אה, ברקע מסתובבת לה חברת השקעות מהמפרץ הפרסי שמרחרחת מניות לרכישה של המועדון הלונדוני. יש להוסיף שהקבוצה על המגרש צעירה ומבולבלת - חולה במחלות שקשורות למעבר לאצטדיון החדש והחובות שנוצרו בעקבותיו.
נוסף על כך, ארסן ונגר, המנג'ר, הוא אייתולה של כדורגל מסוים ואובססיבי מאוד כשזה נוגע למרחב המחיה המקצועי שלו. השמועות מדברות על מעבר לריאל מדריד.
שנייה, זה עוד לא נגמר, על כל אלה יש הוסיף שגם חוזי החסות הגדולים ביותר של המועדון חתומים לטווח הארוך ושהם בסכומים נמוכים מאוד לשנה, ודאי שלעומת קבוצות שבהן ארסנל צריכה להתחרות.
לתמונה המסובכת הזו נכנס מנכ"ל חדש ב־1 בינואר 2009, שעשה את שמו בעבר השני של האטלנטי כסגן הקומישינר של ליגת הכדורגל האמריקאית ה־MLS.
איבן גאזידס הוא האיש בעל העבודה הכי מעניינת בעולם הכדורגל של שנת 2009. הוא צריך להנהיג את אחד ממועדוני הכדורגל המכניסים והפופולריים ביותר בעולם, שעומד כיום לפני צמתים רבים ומשמעותיים.
