$
עסקי ספורט

תם עידן הכסף

2009 מסתמנת כשנה לא קלה לכדורגל ולכדורסל הישראלי - חמש סוגיות שיעסיקו את ענפי הספורט הפופולריים בישראל ב-2009

אוריאל דסקל 08:0631.12.08

1. המשימה של קורנפיין - גירעון ענקי

 

איציק קורנפיין, יו"ר בית"ר ירושלים, השתנה בחודשים האחרונים, כך מספרים חברים. הוא אדיב ורגוע פחות. הוא עדיין שומר על הפאסון המפורסם שלו אבל מעצבנות אותו שאלות שאינן במקומן, למשל "מה יקרה עם בית"ר?" או "מה עושים אחרי גאידמק?" - השאלות הקשות של 2009.

קורנפיין קורנפיין צילום: אלכס קולומויסקי

 

אין ספק שארקדי גאידמק עוזב את הכדורגל שלנו. נס פיננסי יציל אותו ואת בית"ר ירושלים. אבל מה יקרה בבית"ר ירושלים אחרי לכתו?

 

ההכנסות הטבעיות של בית"ר ירושלים בשנים האחרונות הן כמעט 30 מיליון שקל. ארקדי ניפח את התקציב ל־100–120 מיליון שקל והשלים מכיסו את הפער העצום. התקציב, מן הסתם, יצומצם במידה ניכרת. בית"ר תישאר עם חובות רבים לשחקנים בעלי חוזים לטווח ארוך ובלי אפשרות להביא זרים איכותיים.

 

נוסף על כך, בגלל המשבר העולמי, צפויה ירידה חדה בהכנסות מזכויות השידור (לפחות 50%) וגם ממכירת כרטיסים ומנויים. ואין אפילו אירופה להינחם בה.

 

ייתכן שבית"ר תנסה למכור את מה שיש לכל המרבה במחיר. וכלל לא בטוח מה יישאר בידיה ממכירת השחקנים שלה.

בירושלים כבר מדברים על היום שאחרי ארקדי. שחקני עבר מתעניינים לדעת אם אנשי עסקים יכולים להתאגד ו"לרכוש" (כלומר לקחת בחינם בעד כיסוי חובות) את בית"ר מידי ארקדי. אוהדים מתעניינים בנושא הקמת קבוצת אוהדים שתשים כמה גרושים. "יש דיבורים אבל אין מעשים", מסכם שחקן עבר של בית"ר. בכל אופן, קורנפיין אמור להישאר בקבוצה - עם או בלי ארקדי, והוא יירש הרבה מצרותיו. פלא שהוא עצבני?

 

2. עזיבתו של גאידמק. איך מונעים בריחת סוסים

 

ב־2005, ימי האופוריה שבאו לאחר רכישת בית"ר ירושלים על ידי ארקדי גאידמק, אנשים דיברו על עידן חדש: כסף שלא נראה כמותו בעבר בכדורגל הישראלי, עושר ואושר והעפלה לצ'מפיונס ליג בכל שנה.

גאידמק. הלך גאידמק. הלך צילום: ראובן שוורץ

 

יאיר רבינוביץ', יו"ר הבקרה התקציבית, ראה את הדברים קצת אחרת והגיש הצעה להנהלת המזכירות, שכללה חוק הגבלת תקציב וחוק שיחייב את הבעלים להגיש ערבויות ובטוחות על חוזי טווח מעל סכום מסוים. הנהלת המזכירות דחתה אותו.

 

"הצעתי שהתקציבים יהיו מוגבלים ל־50 מיליון שקל, כי ההכנסה המקסימלית של קבוצה גדולה היא לא יותר מ־35 מיליון שקל", אומר יאיר רבינוביץ'. "הצעתי שגם יהיו בטוחות על חוזים ארוכי טווח".

 

רבינוביץ' טוען שאלו חוקים שהיו מונעים את החרדה בבית"ר ירושלים, שבסוף העונה תהיה חייבת לשחקנים עשרות מיליוני שקלים בעקבות הנטישה הצפויה של גאידמק.

 

"עכשיו זה מאוחר מדי לחוק הזה", אומר רבינוביץ'. "הסוסים כבר ברחו מהאורווה".

 

אולי השנה יצטרכו בהתאחדות לחשוב על חוקים שימנעו כניסה בלתי מרוסנת של בעלי הון מפוקפקים לכדורגל שלנו. כבר דובר על חוקים, אבל אשמח לעלותם שוב.

 

  • משקיע יחויב להוכיח את הקשר שלו למקום שבו הוא רוכש את הקבוצה ואת מחויבותו להישאר בטווח הארוך במועדון. חוק זה מיושם בשוויץ.

 

  • תקרת שכר יחסית - לא להקצות יותר מ־55% מהכנסות המועדון לשכר שחקנים. חוק זה מיושם בליגת המשנה באיטליה ובקרוב, כנראה, גם בליגת המשנה באנגליה.

 

  • לערוך מבחן נאותות למבקשים להיכנס כמשקיעים לכדורגל הישראלי. לא כל אחד ראוי להחזיק בנכס. מדובר בחוק אמריקאי ואנגלי.

 

  • לחייב בעל הון המעוניין לרכוש קבוצה בישראל להשקיע בתשתיות - מחלקת נוער, מגרש אימונים, אצטדיון וכדומה.

 

בשנת 2009 כדאי לדון בכמה מהצעות חוק אלה לפני שעוד סוסים יברחו מהאורווה.

 

3. ליגת לוזון - מיץ פטל דלוח

 

ליגה של 16 קבוצות משולה לכוס מלאה במיץ פטל דלוח שהוסיפו לה עוד מים. אם ליגה בת 12 קבוצות סיפקה כל כך מעט רגעי שיא לאורך השנים, מעניין איך יצליח אבי לוזון לתמחר ליגה עם הפועל רעננה ומקסים לוד.

 

אבי לוזון אבי לוזון צילום: טל שחר

 "אני צופה ירידה של עשרות אחוזים בהכנסות מפרסום וממכירת זכויות שידור", אומר בכיר בשוק ערוצי הספורט. בכיר בקבוצת ליגת העל מוסיף: "רוב המשחקים שיתקיימו יהיו פשוט לא מעניינים. משחק מרכזי יהיה בין הפועל עכו לבית"ר ירושלים. למי תמכור את זה?". אולי שנה גרועה במיוחד תביא לידי שינוי ותמריץ הקמת מינהלת ליגה.

 

4. אביב בושינסקי - מודל כלכלי/פוליטי

 

אביב בושינסקי בתחילת העונה: "צריך לאמץ מודל כלכלי. אני מאמין שדרך משקפיים כלכליים הכל ייראה טוב יותר, מקצועי יותר, וכיוון שזה יהיה מנוהל באופן טוב ומקצועי יותר, הכדורגל יהיה מקצועי וטוב יותר. זה נקרא היגיון עסקי".

 

אביב בושינסקי בנובמבר אחרי מינוי אבי נמני: "הלכנו על מודל אחר כשלקחנו אדם שמכיר את המערכת, נמני היה הקפטן שלה ואי אפשר להגיד שהאיש הזה לא יכול להביא שינוי".

 

גורם בהנהלה בדצמבר: "המינוי של נמני גרם לפיצול של המועדון. זו היתה טעות לקחת סמל ולהכניס אותו לסיטואציה כזאת. האוהדים קרועים בין האהדה לנמני השחקן לבין העובדה שהוא לא מצליח כמאמן".

 

היגיון עסקי? אולי. היגיון פוליטי? לא בטוח. מה יהיה ב־2009?

 

נחזור לדברי בושינסקי בתחילת העונה על השקעותיו של אלכס שניידר בקבוצה: "עם האוכל יבוא התיאבון. ככל שייראה שיש עבודה טובה יותר, מסודרת יותר ומקצועית יותר, ככה הוא ישקיע יותר. הוא עושה את זה בשביל הכיף, כחלק מצדקה, אבל הוא לא ארקדי גאידמק. הוא כאן בשביל הכיף. אם יקללו אותו, הוא לא יחשוב פעמיים וילך. אם לא יראה שיפור, לא יישאר".

 

5. כדורסל - דבר הספונסר

 

הפופולריות של כדורסל בישראל לעולם לא תעקוף את זו של הכדורגל אבל הענף עושה צעדים גדולים וחשובים לעבר מטרה זו. כששאלתי מנכ"ל של חברה גדולה שנותנת חסות לקבוצת כדורסל מדוע אינו משקיע בחסות לכדורגל, ענה בישירות ובפשטות: "למה לא כדורגל? פשוט כי לא נעים ללכת למשחקים. הליגה מזוהה יותר מדי עם מחלות של החברה הישראלית. למה כן כדורסל? הליגה יותר מסחרית ויותר שיווקית. האנשים בכדורסל תרבותיים יותר, ויש יותר משפחות באולמות. זה עולם אחר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x