5 הסיפורים של 2009 בספורט האמריקאי

1. מעבירים לכבלים

ההשקה של ערוץ הבייסבול בינואר אמורה להתחיל בבאנג - במספר שיא של 50 מיליון מנויים. היא לבטח תוסיף שמן למדורה הבוערת בעולם התקשורת: הספורט עוזב את הבית המסורתי של רשתות שידור ארציות, ומוצא בית אצל הדודים העשירים בכבלים, ואצל הילדים הצעירים באינטרנט.

כאשר למפרסמים יש מנטליות של לחתוך כל הוצאה, התלות המסורתית של הרשתות הארציות בפרסום נהפכת למטען כבד. נוסף על כך, כאשר מעל 2010 מרחף איום של השבתת ליגות כדורסל ופוטבול (בגלל פתיחת המשא ומתן על ההסכם הקיבוצי בין בעלי הקבוצות לשחקנים), כל השקעה של מאות מיליוני דולרים נראית מסוכנת. אמנם החוזים הגדולים לא יפקעו בשנתיים הבאות, אבל בזמן הזה בכבלים נהנים מאותן פרסומות ומדמי מנוי קשיחים, שמוסיפים מזומנים קלים לקופה.

אימפריית הרשע של הניו יורק יאנקיז

ESPN כבר גנבה ל־FOX את הפלייאוף של פוטבול המכללות בכחצי מיליארד דולר, ובזמן שאנחנו מקלידים, הליגות מבינות שאת המתווך הזה, רשתות השידור, אפשר להרוג בקלות באמצעות שידורי אונליין, וליהנות באופן ישיר מהכנסות פרסום תלוי טראפיק באינטרנט.

עד תום המשבר הכלכלי עשויה מפת הספורט בטלוויזיה להיראות אחרת לחלוטין מכפי שהורגלנו.

2. הקץ לחמדנות?

בשנה הקרובה תשמעו כמעט בוודאות על יותר מריבות בין סוכנים-מועדונים-שחקנים. בשנתיים האחרונות החלו העניינים להתחמם, וחמדנות השחקנים והסוכנים החלה להימאס על החמדנים המקוריים, הבעלים. אבל מה שקרה בבייסבול בקיץ כבר הגיע לנקודת האל־חזור: אטלנטה ברייבס הודיעה שלא תעבוד עוד עם סוכנות WMG לאחר שלטענתם, הונו אותם והפרו חוזה שבעל פה שנחתם עם הכוכב רפאל פורקל. ארבע קבוצות הודיעו שהן מחוץ למשחק, כאשר ניסה הסוכן סקוט בוראס לסחוט מהן עוד כמה דולרים עבור מארק טשיירה, שלבסוף חתם ביאנקיז.

קבוצות אחרות מסרבות להציע חוזים ארוכי טווח לשחקנים וחלק הארי של השחקנים עדיין נותר ללא קבוצה. ומה הלאה? בפוטבול יגלו ראשונים את הכללים החדשים הילדים הרעים, למשל טרל אוונס, שלמרות כישרונם האדיר גורמים בעיות תמיד. כאשר הכסף זרם, קבוצות למדו לחיות עם הכוכבים הבעייתיים. כאשר הכסף יחסר, פתאום יצופו הבעיות אל השטח. סוכני ה־NBA יגלו זאת בקיץ 2010, בתווך שבין מחזור הפרי אייג'נטס הטוב בהיסטוריה לבין בעלים שצפויים להיות עניים יותר וממורמרים יותר.

הבלגן יהיה גדול, כפי שאומר פתגם מוול סטריט: "עזוב אותך מחיי אדם, מדובר כאן בכסף!".

3. שובה של אימפריית הרשע

היאנקיז השקיעו כמעט חצי מיליארד דולר בשלושה שחקנים, ובחורף אחד החזירו לעצמם את יכולת ההפחדה ואת היכולת להתחרות בבוסטון רד סוקס ובטמפה ביי רייז. היאנקיז, המכונים אימפריית הרשע, החתימו שחקנים מעולים, שגם נמצאים בשיאם וייתנו את הכל כדי להחזיר את עטרת ניו יורק לישנה. לקיץ של היאנקיז יהיו השלכות על כלל הליגה: מרגע שקבוצות הבינו שהן מחוץ לתחרות על השחקנים הטובים ביותר, שוויים של כל השחקנים החופשיים יורד, והתחרותיות עצמה עומדת בסכנה. אבל לתקציב הגבוה של היאנקיז יש גם צד שני: המותג הכי חזק בעולם הספורט יסיים עוד שנה ללא רווחים, למרות האצטדיון החדש שאליו הקבוצה עוברת.

טייגר וודס, שובו של הטייגר צילום: בלומברג

ואת התחזית העגומה הזו צופים גם לדאלאס קאובויז מה־NFL, שגם עוברים לאצטדיון חדש. ככה זה כשחולמים על אצטדיון חלומות, שמיועד לחלוב כל דולר מהאלפיון העליון כמו גם מהאדם הפשוט, ומתעוררים למציאות שבה אמריקה מפסידה יותר מ־2 מיליון עבודות בשנה.

4. מעבירים לרוורס

לאחר מה שהתרחש בפורמולה 1, שאותה הוריד המשבר הכלכלי על ברכיה, כל העיניים נשואות לנאסקאר. בסקר שנערך באחרונה בקרב יותר מאלף בכירים בתעשיית הספורט אמרו 29% שהנאסקאר הוא הענף שיסבול הכי הרבה מהמצב הכלכלי, ושהפגיעה הגדולה ביותר תהיה בכסף מחסויות.

מחירי הפרסום אינם כפי שהיו, אבל מירוצי המכוניות טבועים עמוק מדי בדם של אמריקה האדומה (ארצות הברית שבין ניו יורק ללוס אנג'לס) מכדי שלאיש יהיה אכפת. עמידותו של הספורט הזה נמדדת בחוזי שידור שהסתמכו על תפוסה אדירה במירוצים. השיא: רבע מיליון צופים במירוצי הממוריאל דיי. זאת ועוד, בעוד שבמירוצי פורמולה 1 מושקעים עד 400 מיליון דולר בפיתוח מכונית, כאן מושקעים עד 20 מיליון דולר. לא תשמעו מבעלי הקבוצות שמדובר בסכום נמוך, אך מאידך גם לא תשמעו שהסכום הזה מונע א־פריורית כל רווח אפשרי. ובכל זאת, כאשר נחזור לראות את מה שכוסה עד אפס מקום בפרסומות - המכונית - אפשר להבין מדוע ענף שתלוי במידה רבה כל כך בפרסום עומד לפני סכנה.

5. שובו של הטייגר

טייגר וודס שיפץ את ברכו והוא מוכן כעת להתמקד באתגר הגדול: לחזור להיות מספר 1. וודס הוא הספורטאי העשיר בעולם, והכנסותיו מוערכות ב־800 מיליון דולר. גילו, הצעיר באופן יחסי לשחקני גולף, מרמז שהוא יוכל להוסיף ולככב בפרסומות במשך שנים ארוכות, עובדה שעושה אותו המותג הנחשק ביותר בעולם הספורט.

וודס איננו רק מותג עצמאי - הוא פניו של סבב הגולף המקצועי. בלעדיו ספג הענף ירידה דרסטית במספר הצופים, צניחה של 12% ברייטינג וירידה שעדיין לא העריכו את נכונות הספונסרים לפתוח את הכיס.

וודס גם הפך את הענף הזה מסופר אליטיסטי לסתם נובורישי. בשנה הקרובה תיבדק יכולתו לשרוד את המשבר הכלכלי. גולף, שקיבל חסויות רבות מבנקאי ההשקעות, צריך עכשיו יותר מתמיד את טייגר, כדי לשגשג כענף ספורט אמיתי.