האם להנפיק את מועדון הכדורגל?

הבורסה נראית כיום כמקום מאיים במיוחד. אבל בתקופות גאות אפשר לנצל את המומנטום החיובי בשווקים כדי להשיג יתרון על פני יריבות. האם 30 מועדוני הכדורגל המונפקים בבורסה מרוויחים מכך?

"כמו כל חברה מסחרית, גם קבוצת כדורגל שואפת להגדיל את תקציביה. זאת ניתן לעשות באמצעות הנפקת מניות למשקיעים מן הציבור בתמורה למזומנים שמושקעים בחברה", אומר גיל כץ, מנכ"ל החברה לייעוץ כלכלי מוניטריקס. "בנוסף, הנפקה מביאה במקרים רבים לכך שערך המניות הנמצאות בידי בעלי המניות הקיימים עולה על ערך המניות לפני ההנפקה (הצפת ערך - ש"א). כמו כן, הפיכת החברה לציבורית משפרת את תדמיתה, בשל העובדה שהיא שקופה יותר ובשל העובדה שהשליטה בה מבוזרת יותר".

בגיוס של מניות ישנם יתרונות המייחדים קבוצות ספורט. בקבוצות כדורגל, להבדיל מאשר בחברה עסקית, מי שרוכש מניות לעתים עושה זאת ממניעים אידיאולוגיים, בעוד משקיעים בחברה מסחרית עושים זאת, בדרך כלל, כדי למקסם את תשואתם. עובדה זו יכולה להוביל לכך שלא תמיד ההחלטות בקבוצות מתקבלות מסיבה כלכלית בלבד ויכולות גם לשרת אינטרסים אחרים.

אלסנדרו דל פיירו. סמל מסחרי של קבוצה נסחרת צילום: איי אף פי

דוגמה לקבוצה שבה האוהדים מחזיקים בנתח ניכר היא ארסנל, שבה מתחולל בימים אלה מאבק שליטה בין דניאל פיזמן לבין המיליארדר האוזבקי אלישר אוסמאנוב. האוהדים, המחזיקים בכ־10% מהון המניות, הם לשון מאזניים בכל הנוגע למאבק, ויכולים לנתב את ההחלטות המתקבלות לכיוון אשר ישרת את רוח הקבוצה.

"שקיפותה של קבוצה המפרסמת את דו"חותיה הכספיים עשויה להגביר את המוניטין שלה כגוף עסקי רציני ואחראי", מצביע כץ על עוד יתרון. "עובדה זו עשויה להעלות את האטרקטיביות שלה בעיני שחקנים".

עוד יתרון אשר מבדל קבוצת כדורגל מחברה מסחרית "רגילה" טמון ביכולתה של הראשונה לנצל את הפופולריות שלה ולגייס כסף. למשל בכל האמור בגיוס חוב יכולה הקבוצה לעשות זאת באמצעות מימון בנקאי. אולם המימון הבנקאי כנראה יינתן לה באותם תנאים שהיה ניתן לכל חברה עסקית שלה נתונים פיננסיים כמו שלה. להבדיל, גיוס חוב מהאוהדים יכול להיעשות במחיר זול יותר. האוהדים, שלהם קשר רגשי עם הקבוצה, יסכימו להלוות לקבוצה כסף בריבית נמוכה יותר מזה שהיה ניתן לה על ידי הבנק.

בסך הכל, הנפקה עשויה להיטיב עם קבוצות. מבחינה של רשימת 20 קבוצות הכדורגל המכניסות ביותר בעולם עולה כי כמעט חצי מהן הן קבוצות שנסחרות בבורסה. אמנם את הרשימה מובילים מועדוני הפאר של אירופה שאינם נסחרים בבורסה (ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה) ורוב הקבוצות הנסחרות נמצאות בעשירייה השנייה, אך בהתחשב בכך שמבחינה מקצועית התברגו לרשימה קבוצות אשר אינן בשורה הראשונה של הכדורגל האירופי (טוטנהאם, רומא, ניוקאסל), הרי שנראה כי לעובדה שקבוצה נסחרת בבורסה יש משמעות פיננסית חשובה.

חרב פיפיות

עם זאת, לכל מטבע יש שני צדדים. "היתרונות האמורים של שקיפות והצפת הערך הם חרב פיפיות, כאשר הרמה המוצגת על המגרש מביאה את האוהדים להצביע ברגליים ולנטוש את ניירות הערך של הקבוצה", אומר כץ. "כמו כן שקיפות הנתונים בתקופות קשות של המועדון יקשו עליו לגייס כוכבים יקרים עקב מגבלות כספיות אשר שקופות לכל שחקן פוטנציאלי".

בנובמבר 2007 החליטה אייאקס לבדוק את התנהלותו הפיננסית והמקצועית של המועדון בעשר השנים האחרונות.

מסקנות הוועדה, אשר בראשה עמד חבר הדירקטוריון לשעבר אורי קורונל, הוגשו שלושה חודשים לאחר מכן. אחת המסקנות המרכזיות היתה: אין כל סיבה שאייאקס תמשיך להיסחר בבורסה. לדברי הוועדה, בשל היותה חשופה לבעלי המניות, ביקשה אייאקס להרשים אותם באמצעות הקמת פרויקטים שאין להם הצדקה כלכלית (בתי ספר זרים לכדורגל, למשל, אשר לא הצמיחו שחקנים).

נוסף על כך, העובדה שכל עסקת מכירה או רכישה של שחקן היתה חייבת בדיווח לבורסה סרבלה את עבודת המועדון בשוק העברות השחקנים. כמו כן, הרצון להציג הכנסות לבעלי המניות הביאה לכך שלא תמיד המחירים שקיבלה עבור שחקנים היו הגבוהים ביותר שיכלה להשיג. נכון להיום אייאקס טרם נמחקה מהמסחר ביורונקסט באמסטרדם.

בישראל? אין סיכוי

האם יש סיכוי שנראה הנפקה של קבוצת כדורגל ישראלית? ספק גדול. רעיון כזה עלה לפני כמה שנים בארץ, כשקבוצת הפועל תל אביב שקלה לגייס חוב מאוהדיה. רעיון זה נפל במהרה, ומאז לא נעשה שום צעד מצד אחת הקבוצות הישראליות להשתלב בבורסה לניירות ערך ברחוב אחד העם בתל אביב. "על פי תקנון ההתאחדות, קבוצת כדורגל חייבת להיות רשומה כתאגיד עצמאי שלא למטרות רווח", מסביר עו"ד חן בוכניק, ממשרד חג'ג', בוכניק ויינשטיין ושות', את הסיבה הראשונה לכך שהנפקתן של קבוצות בישראל אינן עתידות להתרחש.

בוכניק מדגיש כי לדעתו אין הצדקה כלכלית להנפקת קבוצות ישראליות בבורסה, גם אם יוסר המכשול הביורוקרטי הזה, הואיל ופעילות קבוצות הכדורגל בישראל אינה רווחית. לדעתו של בוכניק, הסיבה לכך היא ש"שוק המותג" של קבוצות ישראליות מוגבל לישראל, וזאת להבדיל מקבוצות ידועות בעולם, אשר להן שוק מותגי בינלאומי ברחבי העולם כולו (אף שבדנמרק מהשוק הקטן יש כמה קבוצות נסחרות - ש"א). עובדה זה משליכה באופן ישיר על אפשרות הקבוצה הישראלית להצמיח רווחים מפעילותה המסחרית.

בהינתן כל אלה, אומר בוכניק, נראה כי חלוקת הדיבידנדים תהיה דלה (אם בכלל), שווי המניות יהיה נמוך, והסחירות מועטה. אלה יביאו לכך שגורמים אינטרסנטיים עשויים לבצע השתלטות עוינת על קבוצות, בדרך של רכישת מניות מהציבור, בלי שלהתאחדות לכדורגל תהיה יכולת לפקח על גורמי השליטה.

בוכניק גם מציין את העובדה שקבוצות הכדורגל פועלות על בסיס עונתי, ולא על בסיס רבעוני, באופן המעלה שאלות של ממש בנוגע להתאמתן של הקבוצות לפעילות מסחרית רגילה. אולם גם הקבוצות באירופה פועלות על בסיס זה, כך שנראה שלא זו הסיבה שכיום שום קבוצה ישראלית מתכננת להצטרף לרשימה באחד העם.

אולם בוכניק, אשר משרדו עוסק בין היתר בייצוג ספורטאים, טוען כי לדעתו במציאות הישראלית הקיימת יש קושי להחיל את הנורמות שדורשת רשות ניירות ערך על קבוצת כדורגל בישראל. אולי זה בעצם כל הסיפור.