עוקפת את הפרמיירליג: 2009 תהיה השנה של הבונדסליגה
הליגה הגרמנית הבכירה אולי אינה משופעת בכוכבים גדולים אבל היא המהנה ביותר באירופה, וכיוצא מכך גם הרווחית ביותר. מהם הדברים שהופכים את הבונדסליגה לאימפריה כלכלית, ומדוע היא חסינה מפני המשבר העולמי יותר מאשר הליגות האחרות
בתחילת חודש נובמבר הרימו כמה צעירים שלטים שכתובים בהם מסרים ניאו־נאצים בווסרשטאדיון, ביתה של ורדר ברמן מהבונדסליגה. לא עברו שתי דקות ו־42 אלף הצופים בברמן החלו לשאוג "נאצים החוצה". חמש דקות לאחר מכן הגיעה המשטרה המקומית לאזור שבו נשאו הניאו־נאצים את השלטים ובעזרת האוהדים עצרה שמונה מהם. בהמשך השבוע הרחיקו את הפאשיסטים האלו לצמיתות מהווסרשטאדיון.
ראשי המועדון מצפון גרמניה היללו את האוהדים. "זו היתה פעולה אדירה של האוהדים", אמר קלאוס אלופס, המנהל של ברמן. תיאו צוואנזיגר, נשיא ההתאחדות הכדורגל הגרמנית (DFB), שיבח גם הוא את "האומץ האזרחי" שהראו אוהדי ברמן. "הפעולה של אוהדי ברמן מגלמת את הערכים של ה־DFB והליגה הגרמנית (DFL)", אמר צוואנזיגר. "האוהדים לא התעלמו מהאידיוטים ומנעו מהם ללכלך את הכדורגל בקסנופוביה ובגזענות. הם הראו סולידריות ופעלו במהירות נגד התופעה המגעילה".
שיתוף פעולה כזה נגד גזענות בין רשויות, אוהדים וקבוצות - הוא לא פחות ממדהים. עבור אוהדי הכדורגל הישראלי הוא משהו כמעט בלתי נתפס, כי במגרשי הכדורגל בישראל המשטרה היא סוג של אויב בעיני אוהדים, האוהדים הם סוג של מעמסה על המועדונים והפערים בין הגופים מאפשרים לתופעות גזעניות ואלימות להתפתח.
שיתוף פעולה כמו זה שיש בגרמניה הוא תוצאה של עבודה קשה של הרשויות הממשלתיות ואנשי עסקים שמנהלים את הכדורגל הגרמני. הוא גם עוד הוכחה לכך שהבונדסליגה הפכה בשנים האחרונות לליגה הטובה באירופה כמעט מכל הבחינות - מקצועית, חברתית וכלכלית.
להלן כמה סיבות לכך שהבונדסליגה היא הליגה הטובה באירופה, שבהרבה מובנים הכי מוכנה להתמודד עם המיתון העולמי.
1. האוהדים
ראשית, מבנה מועדוני הכדורגל בגרמניה מונע השתלטות של בעלי הון עליהם. לפי החוק הגרמני לפחות מחצית ממניות המועדון צריכות להיות בבעלות אוהדים. ובכלל, גופי הכדורגל הגרמניים לקחו ברצינות את הקלישאה החבוטה "אין קבוצה בלי אוהדים".
זה נובע מתפיסה שגורסת שקהילות אוהדים בריאות יותר יהפכו, בסופו של דבר, את העסק הזה שנקרא מועדון כדורגל לבריא יותר ובעיקר - לרווחי יותר. לכן רשויות הספורט הגרמניות דאגו לספק תמיכה לקהילות האוהדים ברחבי גרמניה.
הממשלה התערבה בפיתוח תרבות האוהדים מתוך תפיסה שבני הנוער הם חלק ניכר מהאוהדים וראויים ליחס מיוחד. יחס מיוחד זה בא לידי ביטוי בהסעות מאורגנות לבני הנוער למשחקי חוץ, שירותים מקצועיים נפשיים לתמיכה בבני הנוער, ליווי בשעת הצורך אל מול גורמי החוק, תמיכה בפעילות החברתית בדמות מבנה פיזי לאוהדים ובו תשתיות רלבנטיות כמו מכונות צילום, מועדון בילויים, מחסן ומקום מפגש בלתי עם השחקנים.
שחקני האמבורג צילום: איי פי
גם המועדונים, גם הרשויות המקומיות וגם רשויות הכדורגל משקיעות לא מעט כסף בפיתוח תרבות האוהדים - לפחות 3.5 מיליון יורו בשנה.
כתוצאה מכך מקרי האלימות מזעריים, האוהדים עצמם משתפים פעולה עם המשטרה, תומכים במועדון ומספקים אווירה מושלמת לכדורגל.
2. כדורגל זול, תשתיות יקרות
הרשויות דואגות לכך שהכדורגל יישאר שווה לכל נפש בגרמניה ובכך שומרות על מעמדו כמבדר מספר 1 במדינה. זאת למרות השקעה אדירה שעשו המועדונים והרשויות בפיתוח, בשיפוץ ובבניית אצטדיונים חדישים. למשל, לבורוסיה מנשנגלדבאך, קבוצתם של גל אלברמן ורוברטו קולאוטי, יש שיטת תמחור כרטיסים שאימצו מועדונים רבים בגרמניה.
אף כרטיס לא עולה יותר מ־40 יורו ומחיר הכרטיס הנמוך ביותר לבוגר עומד על 8.5 יורו. ילדים ונערים בני פחות מ־16 יכולים לקנות כרטיס במחיר של 5 יורו. מחיר מנוי עומד על כ־120 יורו. מחיר תוכנייה לא יעבור סף של יורו אחד. גם הבירה והנקניקייה שהגרמנים כל כך אוהבים נמכרות במחירים מצחיקים. מה שמאפשר לאבא ולשני ילדיו לצפות במשחקים בלי לקחת משכנתה.
אגב, מבדיקה שעשתה הפועל תל אביב, מחיר יום משחק בישראל לאב ולשני ילדיו עומד על 500 שקל. בגרמניה המחיר של יום משחק עומד על פחות מ־300 שקל (אם רוכשים כרטיסים ביוקר). בפרמיירליג, לשם השוואה, מחיר יום משחק לאוהד (יחיד) עומד על 106 ליש"ט (כ־625 שקל), כך לפי סקר של חברת וירג'ין.
אחד הגורמים לכך שהכדורגל הגרמני נהנה מעלייה של מספר האוהדים במגרשים בכל שנה הוא נושא "העמידה הבטוחה" במגרשים.
באנגליה, מאז אסון הילסבורו ודו"ח טיילור שנכתב בעקבותיו, לאף מועדון אין אישור ליציעי עמידה, שבדרך כלל מביאים להוזלת הכרטיסים ומאפשרים לאוהדים צעירים יותר לבוא למשחקים ולהשרות אווירה של תנועת נוער.
באנגליה 90% מהאוהדים היו מעוניינים להחזיר את יציעי העמידה למגרשים אבל במהלך משחקים אוהדים מקבלים קנסות אם הם נעמדים.
בגרמניה מאמינים בעמידה במהלך משחקים, היציעים בנויים לעמידה בטוחה והאווירה במשחקים היא מהשמחות באירופה.
3. פתיחות ושקיפות
כיום אפשר להיכנס בחופשיות לכל מגרש אימונים של קבוצה ולשוחח עם הכוכבים הגדולים ביותר. אפילו מגרש האימונים של באיירן מינכן פתוח לקהל הרחב ואוהד פשוט יכול לשבת ללאנץ' במסעדת המועדון עם פרנק ריברי ולוקה טוני. "זה די מדהים", אומר ג'יימי ג'קסון, כתב "הגרדיאן", שביקר במועדוני הבונדסליגה לצורך כתבה.
"הפתיחות והנגישות למועדונים זה משהו שאין בשום מקום אחר באירופה, ודאי לא בפרמיירליג. אני אפילו לא יכול לדמיין את ארסן ונגר פותח את האימון של ארסנל לקהל הרחב, או סיטואציה שבה לוקחים את הילדים לראות את דימיטאר ברבאטוב וכריסטיאנו רונלדו מתאמנים במנצ'סטר".
בגלל המבנה הציבורי של המועדונים, גם הנתונים הפיננסיים של רוב המועדונים פתוחים לכל. השקיפות הזו, שמאפיינת את גרמניה שאחרי מלחמת העולם השנייה, מאפשרת לאוהדים, לשחקנים, לסוכני השחקנים, למאמנים ולתקשורת להבין טוב יותר את המצב הפיננסי של המועדון ולהתאים ציפיות. כשלא מתבססים על דיווחים אינטרסנטיים וחיים בפרנויה מפחד שמישהו יידע כמה כסף יש למועדון - כולם הרבה יותר מבינים ומודעים למה שאפשר לעשות ולמה שאי אפשר לעשות במועדון. זה יוצר אווירה רגועה יותר, סובלנית וסבלנית יותר בין האוהדים להנהלה, בין ההנהלה לשחקנים ובין השחקנים לאוהדים.
4. שמירה על מסורת
כיום משחקים בבונדסליגה במשך שלושה ימים. משחק ביום שישי בערב, שני משחקים ביום ראשון בערב וכל שאר המשחקים (12) מתחילים ב־15:30 ביום שבת. השמירה היחסית על מסורת שלפיה משחקים ביום אחד ובשעה אחת חשובה לאוהדים, שיודעים שרוב המשחקים שהם יבואו לראות יתקיימו ב־15:30 ביום שבת. כך הם יכולים לתכנן את הסוף שבוע שלהם טוב יותר ויהיה להם נוח ומשתלם יותר לקנות מנוי שנתי.
שחקני וולפסבורג מודים לקהל צילום: אי פי אי
מה גם שהרשויות בגרמניה מנעו מהבונדסליגה לחתום על חוזה מכירת זכויות שידור מכניס ביותר, כיוון שלפיו תוכנית סיכום המחזור שרצה כבר יותר מ־60 שנה (ספורטשאו) היתה נעלמת מערוץ פתוח לכולם.
לא כולם מרוצים מזה, בייחוד לא המועדונים הגדולים, שהכנסותיהם נפגעות והם מתקשים להתחרות בצ'מפיונס ליג ובגביע אופ"א. אבל עובדה היא שכדורגל בגרמניה נהנה מפופולריות שגוברת משנה לשנה ועוד ועוד אוהדים צעירים באים למשחקים. העתיד מובטח בגלל שמירה על המסורת.
5. רציונל כלכלי ויציבות
גם בימי הפריחה הגדולה בכדורגל האירופי, כשאוליגרכים השקיעו את מיטב כספם במועדוני כדורגל באנגליה ואנשי עסקים זחוחים מאמריקה דיברו על ביזנס יותר מאשר על כדורגל, בגרמניה שמרו בקנאות על עקרון הברזל שלא מוציאים יותר ממה שמכניסים. התקציב חייב להיות מאוזן. המועדונים בגרמניה למדו שחייבים לחיות על פי יכולותיהם הטבעיות ולא להסתמך על השקעות מסוכנות.
אולי תפיסה זו מקורה במשבר הכלכלי של הבונדסליגה בתחילת העשור, שנבע מקריסת חברת קירש, שרכשה את זכויות השידור לבונדסליגה. אבל בכל אופן, הרציונל הגרמני הפך את קבוצות הבונדסליגה למרוויחות באירופה. בשנה שעברה רשמו קבוצות הבונדסליגה רווח של 250 מיליון יורו, אף שהכניסו פחות מהפרמריירליג. המועדונים מוציאים פחות מ־45% מההכנסות על משכורות שחקנים (באנגליה היחס הוא 63%).
יציבות המותג משחקת גם הוא תפקיד חשוב בגרמניה. לפי סוכנות הספורט SPORT+MARKT, בזכות אותה יציבות הפכו קבוצות הבונדסליגה למכניסות ביותר מחסויות ראשיות (חסויות חולצה), אפילו יותר מקבוצות הפרמיירליג - 103 מיליון יורו - כ־18 מיליון יורו יותר מקבוצות הפרמיירליג וכ־60 מיליון יורו יותר מקבוצות הליגה הספרדית.
לפי הרטמונט זאסטראו, בכיר ב־SPORT+MARKT, אחת הסיבות העיקריות להכנסות הגבוהות של הליגה הגרמנית ממכירת חסות ראשית היא יציבות, שכן גם הקבוצות וגם החברות מעדיפות לתת חסות למשכי זמן ארוכים של חמש שנים ויותר לעומת הנהוג במדינות אחרות, שבהן הסכם חסות נחתם מדי שנה או שנתיים. הסכומים בחוזים הגרמניים אולי קטנים יותר באופן יחסי מאשר בחוזים בליגות האירופיות הבכירות האחרות, אבל הם בדרך כלל לטווח ארוך בהרבה ומבטיחים הכנסה יציבה לקבוצות לאורך זמן רב ויוצרים שותפות פורייה בין המועדונים לבין הספונסרים.
6. כדורגל התקפי ומגניב
"הכדורגל ההתקפי שהנהיג יורגן קלינסמן בנבחרת גרמניה, שהביא להצלחה במונדיאל 2006, שינה את פני הכדורגל הגרמני", כך אומר רפאל הוניגשטיין, פרשן הכדורגל הבכיר של "סודויטשה צייטונג". "הקבוצה הצעירה, שיטות האימון האמריקאיות, שיחות המוטיבציה המלהיבות שלו - כל אלה שינו משהו אצל האוהדים בגרמניה, שחשוב להם יותר לראות מאמץ וכדורגל מבדר מאשר ניצחון. זה הוביל גם לשינוי אצל המאמנים בגרמניה".
השנה הרצון של האוהדים לראות כדורגל התקפי הביא למצב שבבונדסליגה נכבשים הכי הרבה שערים באירופה ושהאצטדיונים של קבוצות קטנות וגדולות מלאים בכל משחק. סיכם זאת היטב יורגן קלופ, המנג'ר החדש של דורטמונד: "יותר חשוב לי שהכדורגל יהיה שווה ושאנשים ירצו לבוא לראות אותו מאשר את המיקום בטבלה".
"זהו", אומר הוניגשטיין, "המנטרה היא: 'עדיף לעשות תיקו 3–3 מרתק מאשר לנצח 0–1 ציני'".
העובדה שהליגה קטנה יחסית - רק 18 מועדונים ולא 20 כמו באנגליה, בספרד ובאיטליה - מאפשרת למועדונים לקחת פגרת חורף ארוכה (שישה שבועות) שמאפשרת לשחקנים להמשיך ולשחק כדורגל בהילוך גבוה עד סוף העונה. הרעננות של השחקנים עוזרת גם לנבחרת, שמאז 1966 השתתפה ב־15 חצאי גמר ב־22 טורנירים גדולים שבהם השתתפה.
