"מחלקת נוער טובה עולה המון כסף, אבל זו השקעה ולא בזבוז"

אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, הבטיח במסיבות עיתונאים בחודש שעבר שיביא מישהו "בעל שם עולמי" שיהיה אחראי לפיתוח מערכת טיפוח השחקנים של נבחרת ישראל. היוזמה של לוזון מבורכת אבל הוא צריך להבין משהו לפני המינוי: שמם של מפתחי כישרונות ברמות הגבוהות ביותר אינו בעל תהודה עולמית ובקושי מוכר לאנשים מחוץ לתעשיית הכדורגל.

אנדי רוקסבורו צילום: אי פי אי

מי מכיר את השמות הרמן ג'ראלד, ג'ים קאסל, פדרו מילומנש, חואן סאן סבאסטיין, חוסה רמון אלקסאנו, ליאם בריידי או דייב פארנבי? כל אלה נחשבים בתעשיית הכדורגל באירופה למפתחי הכישרונות הטובים והמנוסים ביותר וחוץ מבריידי מארסנל קשה להדביק פרצוף לשמות הנ"ל.

כולם, ג'ראלד (באיירן מינכן), קאסל (מנצ'סטר סיטי) מילומנש (ספורטיג ליסבון), אלקסאנו (ברצלונה), חואן סאן סבאסטיין (התאחדות הכדורגל הספרדית), פארנבי (מידלסברו) אינם נשפטים על פי יכולת הקבוצה הראשונה אלא על פי מספר השחקנים שהצליחו לפתח מגיל 11 עד הצטרפות לקבוצה הבוגרת. את האנשים הללו שופטים על פי התוצאות של מחר ולא על פי התוצאות של הקבוצה הבוגרת, ולכן הם מתמקדים בעתיד הרחוק ולא כמו רוב מאמני כדורגל במשחק הבא. לכן גם אין להם זמן להתעסק בדברים זמניים כמו פרסום או תדמית.

"מפתח נוער, ראש אקדמיה, צריך להיות איש כדורגל בעל תשוקה עמוקה לפיתוח שחקנים", אומר אנדי רוקסבורו, המנהל הטכני של אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית בראיון ל"כלכליסט". "לכן ייתכן שזה לא תפקיד לשחקנים מפורסמים לשעבר, שרגילים ורוצים כמה שיותר פרסום והולכים לאמן קבוצות בוגרים. זה תפקיד לאנשי עבודה רציניים, שחושבים לטווח ארוך, נחשבים לסבלניים ויכולים להסתכל על התמונה הגדולה ולא על המשחק הבא".

ולכאן נכנסת עוד טעות של אבי לוזון. פיטוריו של זאביק זלצר מעמדת מאמן העל של נבחרות ישראל ומינויים של כוכבי העבר אלי אוחנה, טל בנין ואלון חזן אולי נגדו את העיקרון המרכזי הזה - מפתחי נוער צריכים להיות בראש ובראשונה אנשי כדורגל חדורי תשוקה עמוקה לטיפוח שחקנים צעירים.

שחקני נבחרת ספרד צילום: אי פי אי

"לצערי הרב, שחקנים לשעבר אינם אוהבים לעבוד עם שחקנים צעירים", אומר רוקסבורו. "אנחנו משתמשים בשחקנים מפורסמים כדי לקדם את מערך הכדורגל החובבני אבל כדי לקדם שחקנים מקצוענים צריך איש שהוא מחנך אמיתי בנפשו". קצת קשה לשים את התואר "מחנך" לפני השם של אוחנה, אבל לוזון עוד יכול לתקן את הטעות שלו, אם ימנה איש מקצוע אמיתי.

לאיזו מדינה יש מערכת נוער טובה?

"המובילה בתחום היא ספרד, שכל שחקניה שזכו ביורו 2008 עברו במערכות הנוער של ההתאחדות לכדורגל הספרדית. פרננדו טורס, ססק פאברגאס, צ'אבי - כולם היו בנבחרות הנערים והנוער של ספרד וגדלו ביחד וזה בגלל עבודה טובה של חואן סאן סבאסטיין. הוא בן 71 והיה שחקן בריאל מדריד אבל הוא תמיד רצה לבנות את העתיד של הכדורגל הספרדי והיה לו פחות חשוב להיהפך למיליונר בעצמו כמאמן. הדבר שבולט אצלו זה העובדה שהיה לו לא פחות חשוב להפוך את כל שחקניו לאנשים טובים, לאזרחים טובים".

רוקסבורו מציין לטובה גם את מערכת טיפוח הנוער של הולנד, צרפת, גרמניה ואפילו אנגליה. "באנגליה יש תשתיות מצוינות, אולי מהטובות באירופה, אבל הבעיה היא שמועדונים רבים בפרמיירליג אינם רוצים להשתמש בשחקנים צעירים בגלל הלחץ שיש עליהם להצליח מבחינה ספורטיבית וכלכלית. דיברתי עם חבר מצ'לסי שהביע אכזבה עמוקה מכך שלמועדון יש מחלקת נוער המפותחת ביותר באנגליה אבל אף מאמן אינו מוכן לקחת צ'אנס ולתת לשחקנים שגדלו בה לשחק בהרכב הראשון".

רוקסבורו, שהיה אחראי לפיתוח מערכת מחלקות הנוער בסקוטלנד, מצביע על כלכלה כגורם משפיע על פיתוח שחקנים. "אם אין כסף לקנות שחקנים, אז אתה יכול לעלות שחקנים מהנוער", הוא אומר. "במובן הזה, משבר כלכלי יכול לעזור לאג'נדה של מחלקות נוער ברחבי אירופה. צריך להבין שמחלקת נוער טובה אולי עולה המון כסף אבל זו השקעה ולא בזבוז".

בזכות מערכת הנוער שפיתח רוקסבורו במדינתו, שמתבססת על העסקת מאמנים מקצוענים ברמה גבוהה במחלקות הנוער של כל המועדונים, הצליח הכדורגל הסקוטי לעבור ממצב של פשיטת רגל למצב של פריחה. ב־2002 החליטה רשת סקיי להפסיק את ההסכם שלה עם ליגת הכדורגל הסקוטית, שלפתע מצאה את עצמה עם מעט מאוד מזומן. שחקנים זרים יקרים נאלצו לחפש כספם במקום אחר ומועדונים נאלצו לעלות שחקנים מהנוער. אבל בזכות המערכת של רוקסבורו היו השחקנים הסקוטים הצעירים לא פחות טובים מהזרים היקרים. בזכות הנוער נהפכה הליגה הסקוטית לאטרקטיבית יותר עבור ספונסרים והנבחרות הסקוטיות חוות רנסנס אמיתי.

שחקנים של ארסנל צילום: איי אף פי

מה העיקרון החשוב בפיתוח נוער?

"קודם כל, צריך שיתוף פעולה של הרשויות. במקומות רבים באירופה יש שיתוף פעולה מצד מערכת החינוך, המועצות המקומיות, רשויות הספורט, קבוצות הכדורגל וההורים. זה מאפשר לפתח מערכת נוער וחינוך שתיטיב עם כדורגלנים צעירים. בבלגיה עובדות כל הרשויות ביחד בצורה הכי טובה ואנחנו כבר רואים את התוצאות. יש לבלגים כמה שחקנים צעירים ברמה מאוד גבוהה. לא מזמן חזרתי מבלגיה וראיתי מקרוב שחקנים צעירים, שבגלל השיתוף פעולה הזה בין הבית ספר שלהם, המועצה המקומית והמועדון שלהם, יכולים להתאמן 12 שעות ביום בכדורגל וגם לקבל חינוך כמו שצריך.

"גם חשוב שכל המאמנים יהיו מוסמכים ברמה הגבוהה ביותר (עוד דבר שלוזון טעה בו; לטל בנין, למשל, אין תעודות מתאימות - א"ד). כרגע רק בהולנד ובצ'כיה יש חובה שכל מאמן יהיה בעל תעודת A של אופ"א (תעודת המאמן הבכירה). אבל אנחנו עובדים על כך שזה יהיה חוק אצל כל חברה באופ"א. חשוב מאוד שמאמן נוער יעשה זאת כעבודה ראשונה וראשית ולא כעבודה משנית".

מה עוד חשוב?

"חשוב להסתכל על פיתוח הנוער כעל עבודה של 10, 15, 30 שנה ולא כעל משהו מיידי. במצב החברה באירופה אי אפשר לחכות לשחקנים שפשוט יצוצו מהרחוב - צריך לעבוד מגיל צעיר מאוד על הכישורים ועל היכולות שלהם ואת זה עושים רק במסגרות. ככל שיש מסגרת רחבה יותר, כך הסיכוי שיהיו יותר כדורגלנים ברמה גבוהה. צריך לעבוד ברמה הראשונית על כך שעוד ועוד ילדים ישחקו כדורגל ומתוך המבחר הרחב לבחור את הטובים ביותר, לשפרם ולהופכם למקצוענים.

"חשוב לזכור שלכל מדינה יש תרבות כדורגל אחרת וצריך להתאים את פיתוח מערכת הנוער לפיה. אי אפשר יהיה לפתח בספרד תוכנית הולנדית כמו שאי אפשר לפתח בסקוטלנד תוכנית פיתוח נוער גרמנית. בסקוטלנד למשל אנחנו אוהבים סוג של כדורגל שיש בו הרבה תשוקה, לחימה ומסירות קצרות. זה משהו שפותח לאורך השנים וצריך לחשוב על זה כשמפתחים את דור העתיד. אבל הבסיס הוא אותו בסיס: צריך איש שהוא מחנך בנפשו, איש מקצוע חרוץ ובעל חזון".