האם מוצדק לשלם למאמן בקולג' 5 מיליון דולר לעונה?

האם צריך מאמן פוטבול בקולג' להרוויח 32 מיליון דולר ל-8 שנים? העיתון "וול סטריט ג'ורנל" שואל את השאלה הזו בכתבה לקראת השלבים המכריעים של עונת הפוטבול בקולג'ים.

לפי העיתון, ניק סאבן, מאמן אלבמה, מרוויח בין 4 מיליון דולר ל-5 מיליון דולר בשנה - משכורת שמגמדת את

האם זה מוצדק?

ובכן, לפי פיל מילר, עוזר פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מינסוטה: "הכישרון של המאמנים הוא נדיר יחסית. לעומת זאת, לא צריך כישרון כה נדיר כדי ללמד סטודנטים ברמת קולג' ולכן המחיר של המאמנים גבוה יותר".

לפי הוויכוח שמציג "הוול סטריט ג'ורנל", גם אין מה להשוות בין מקור המשכורות של הפרופסורים והמאמנים. משלמי המיסים לא משלמים את המשכורות של רוב מאמני הפוטבול בקולג'ים, בניגוד לפרופסורים אחרים.

זה בגלל המסחור של ספורט הקולג' בארצות הברית, שמכניס לאוניברסיטאות מאות מיליוני דולר מחסויות, מכירת זכויות שידור, מכירת כרטיסים, מרצ'נדייס וכדומה. תקציב הספורט, למשל, של אוניברסיטת אלבמה, שמשלמת לסאבן את הכסף הגדול, עומד על 70 מיליון דולר, ורובו ממומן על ידי הסקטור הפרטי.

באוניברסיטת אוובורן מקבל מאמן הפוטבול, טומי טוברביל כ-2 מיליון דולר בשנה - פי ארבע מהנשיא של האוניברסיטה. עם זאת רק 235 אלף דולר מהמשכורת השנתית שלו מגיע מהאוניברסיטה. שאר המשכורת שלו מגיע ממכירת זכויות השיווק של אובורן לסוכנות הספורט ISP, בשווי 51.3 מיליון דולר.

בממוצע רק 25% ממשכורות המאמנים מגיע מהאוניברסיטה

בכדורסל הקולג'ים המצב דומה. רוב המשכורות של המאמנים מגיעות מהסכמי חסות של הקבוצה. מאמן צפון קרולינה למשל מרוויח רק 260 אלף דולר מהאוניברסיטה אבל זוכה ל-1.6 מיליון דולר מהסכמי מכירת זכויות השידור של הקולג' לרדיו ולטלוויזיה והסכם החסות עם נייקי.

וגם אם הקבוצות לא מצליחות להשיג חסות שתממן משכורת מאמנים ענקית, יש בוגרי קולג' עשירים שמוכנים להקים קרנות עבור הבאת מאמני כדורסל ברמה גבוהה. פיל נייט למשל, אחד ממייסדי נייקי, תרם 100 מיליון דולר לאוניברסיטת אורגון בה למד.