האם מייקל ג'ורדן בדרך להפסיד מיליונים?

האם למייקל ג'ורדן תהיה בקרוב קבוצת NBA בבעלותו המלאה? לג'ורדן, כיום בעל אחזקות בקבוצת שארלוט בובקטס, יש דילמה: האם להמתין עד שהבעלים, בוב ג'ונסון, ירצה לצאת מהביזנס, ואז להפוך לבעלים החדש? או למכור את חלקו ולהתכונן להתמודד על רכישת קבוצה חדשה בסיאטל? הדילמה נובעת מכך שאותו מייקל ג'ורדן מתחיל לפתח דמות ניהולית שהיא התשליל של הכדורסלן שנחשב לטוב ביותר בכל הזמנים.

ג'ורדן בימים טובים יותר צילום: mct

בוב ג'ונסון הוא הבעלים השחור הראשון של קבוצת ספורט אמריקאית, ואיש עסקים מגוון ופעיל, שעשה יותר ממיליארד דולר ממכירת רשת הכבלים שהקים לקהל השחור. הוא דמות פוליטית וססגונית, כלומר ההפך המוחלט ממייקל ג'ורדן, שתמיד היה שקט במיוחד בגזרה הפוליטית כדי לא להרגיז ספונסרים פוטנציאליים.

כעת יש שמועות שג'ונסון רוצה להמשיך הלאה בחייו והוא עתיד למכור את הקבוצה, שנכשלה בחיבור לקהל המקומי, דווקא במדינת הכדורסל של צפון קרוליינה. הקבוצה מפסידה מיליונים, ומייקל ג'ורדן צותת לפני כשבועיים כמי "שישמח לקנות את הקבוצה במלואה, אם בוב ירצה למכור".

בין אם ג'ונסון ימכור ובין אם לאו, לא בטוח שג'ורדן איש העסקים הוא המושיע.

המותג איתן

למי שלא היה בפינה הזו של היקום בשני העשורים האחרונים ג'ורדן הוא אייקון של הספורט האמריקאי. הוא פרסם את החברות העשירות ביותר - ובהן נייקי, מקדונלד'ס, קוקה־קולה, שברולט והיינס - וזכה לשכר שנתי של 30 מיליון דולר, בשנים שהליגה עדיין אפשרה שכר כה גבוה.

נוסף על כך, ג'ורדן שומר בקנאות על פרטיות כספו. רק דבר אחד ידוע ונקוב: ב"פורבס" ציינו שבהסכם הגירושים שלו הסכים ג'ורדן לשלם 168 מיליון דולר לאשתו לשעבר, חואניטה. הונו מוערך במאות מיליוני דולרים, והכנסתו העיקרית כיום היא מתגמולים מחברת הנעליים נייקי עבור המותג הפופולרי אייר ג'ורדן.

אמנם חלפו הימים שבהם נשדדו אנשים מנעלי האייר ג'ורדן בנשק חם, אבל כוחו של המותג נותר איתן והוא מכניס לנייקי כ־800 מיליון דולר בשנה. ג'ורדן מקבל נתחים בריאים מהמותג על שמו. ב־2006 הוא רכש נתח מהבובקטס תמורת סכום לא ידוע, ארבע שנים לאחר שנרכשה הקבוצה על ידי ג'ונסון ב־300 מיליון דולר.

לא בלי סוכני

איש לא יאמר שג'ורדן נכשל בלעשות כסף, והרבה, ויש לתת לו קרדיט מלא על שידע לתת לאחרים לעשות את העבודה. אבל צריך לזכור שמחוץ למגרש, הצטיין ג'ורדן בעיקר בדבר אחד: בחירת סוכן, דיוויד פולק. פולק חתם על החוזה השמן עם הבולס בזכות פרצה בהסכם הקיבוצי שמצא בהסכם של לארי בירד; הוא זה שהגה את הרעיון לחתום עם חברת נעליים קטנה באמצע שנות השמונים, נייקי; הוא גם זה שהמציא את המותג אייר ג'ורדן, והוא זה שהתעקש על תמלוגים מהמכירות בשנה (1984) שבה איש לא דמיין שספורטאי שחור יכול למכור מרצ'נדייז ללבנים; נוסף על כך, הוא זה שדחף את ג'ורדן לפרסם כמה חברות, ולא רק אחת.

מה שידוע הוא שג'ורדן המנהל, בלי פולק לצדו, אינו דומה לשחקן. כמנהל הכדורסל של הבובקטס הוא בעיקר נכשל בשלוש השנים שהוא שם, לאחר שנכשל בתפקיד דומה בוושינגטון וויזרדס. בחירות הדראפט שלו היו גרועות, החתמות שחקנים חופשיים וטריידים עלובים הפכו פעמיים את הקבוצות שתחתיו לנמושות שאינן מתקרבות לפלייאוף, אפילו שהן משחקות במזרח החלש.

אין זה נדיר ששחקן לשעבר מתקשה במעבר לעמדת ניהול. זה קרה גם ליריבו של ג'ורדן מהפרקט, איזיאה תומאס, שהחריב את ליגת המשנה, ה־CBA, ונזרק מהניקס לאחר שהפך אותם לקבוצת הספורט הגרועה ביותר באמריקה בעלת התקציב הגדול ביותר ב־NBA.

תכונות לא טובות

אם ג'ורדן אכן יקנה את בובקטס, הוא ישים את עצמו במרכז העין הציבורית ובמקום שבו אפשר יהיה למדוד הצלחה או כישלון. ואז אנשים יחפשו סימנים מהעבר שהעידו על מה שעתיד היה לקרות. כמה תכונות של ג'ורדן בצבצו בעבר, ואותן לא תמצאו ב"הרווארד ביזנס ריוויו": נטייתו להמר ולהפסיד סכומי עתק, נטייה שהליגה השתיקה כדי לא לפגוע בתדמית; התחרותיות האינסופית, שהפכה אותו לשחצן בעיני שחקנים אחרים; והשליטה הטוטלית שלו בחדר ההלבשה של בולס באמצע שנות התשעים.

צפו לשלל כתבות שמבכות את מגרעותיו אם ייכשל; ואם יצליח, הרי שמחצית מהתכונות שצוינו כאן נמצאות בשפע בקרב הטייקונים, וגם זה יוכתר אז כסימן מעיד.

ההימור שלנו: הוא ייכשל כבעלים, וגם יפסיד הרבה כסף, אלא אם כן יתרחק מניהול הקבוצה. הצלחה מחוץ למגרש איננה מנותקת באמריקה מהצלחה על המגרש. בייחוד כשהשוק נראה כמו שהוא נראה ובייחוד כשהוא פועל במדינה שלה כדורסל המכללות הטוב בעולם. כדאי לג'ורדן להביא מנהל מקצועי טוב כל עוד איזיאה תומאס נחשב לגרוע ממנו. ייתכן שזה לא יימשך עוד זמן רב.