מה צריכות הקבוצות לעשות כדי לשמור על האוהדים בזמן המשבר?

הלוואי שלמחזיקי כרטיסים עונתיים היה ההיגיון הבריא, כמו גם את הניתוק הרגשי, שיש לג'וליאן רוברטסון, שיודע משהו על קבלת מלוא השווי של כספו. רוברטסון ייסד את קרן הגידור טייגר מנג'מנט, שרשמה תשואות של 39% בממוצע בשנים 1980-1998, לפני שפורקה בשנת 2000.

הוא יצר לעצמו מוניטין בקניית מניות של חברות, שהוערכו בחסר ביחס לרווחים, ומכר בחסר את אלה שלדעתו היו עם תג מחיר גבוה מדי. מה שמביא אותנו לגישה שלו לקבוצות ספורט: אם הן היו חברות ציבוריות, הוא היה מוכר את כולן בחסר. "אני חושב, עד כמה שאני שונא לומר את זה, שהקבוצות הן אגו טריפ", אמר רוברטסון בן ה-76 לפני כמה ימים, בדיבורו האיטי והעממי. "הן עלו לרמות די מגוחכות".

במילים אחרות, רוברטסון לא רואה בהן שום ערך. לו רק האוהדים היו בוחנים גם הם את התשואה על ההשקעה הרגשית והפיננסית שלהם.

רוברטסון. לא מחפש מיטה חולה צילום: בלומברג

הציצו ברשימת ערכי הזיכיונות של מגזין "פורבס". במקום הראשון - נבחרת הפוטבול הדאלאס קאובויז - עם 1.6 מיליארד דולר, כ-300 מיליון דולר לפני היאנקיז מהבייסבול, שלפי התכנון תפתח את האצטדיון החדש שלה בעונה הבאה. לטובת האוהדים, אתם יודעים. או אולי לקוחות, שתמיד רוצים שהם ישלמו יותר.

אנדרטה לבזבזנות

לפני שבועיים הייתי במסיבת עיתונאים של היאנקיז וסיסקו סיסטמס, שתצייד את המתקן החדש של הקבוצה בוידאו היי-דפינישן ובתקשורת אלחוטית. צוות החשיבה של המועדון הדגיש את יכולות ההילוך החוזר של המערכת, כשכולנו יודעים שהמניע האמיתי לגאדג'טים הייטקיים כאלו, הוא היכולת למכור יותר נקניקיות במחיר מופקע בפחות זמן.

אל תשכחו שלפני כשלושה שבועות, הינקי'ז והדאלאס קאובויז, שבונות גם הן אנדרטה לבזבזנות בשווי מיליארד דולר, הצטרפו לגולדמן זאקס ול-CIC פרטנרז להקמת חברת מזון וקמעונאות.

אין לזה ערך שרוברטסון חובב ספורט. חובב רציני. במיוחד הוא אוהב גולף, ולכן הוא הקים את שניים מהמגרשים היפים בעולם בניו-זילנד. אבל הייתם צריכים לראות, איך הוא מתרגש מהמחשבה, שהוא יחלוק 18 חורים עם אליל הכדורסל וחובב הגולף מייקל ג'ורדן, אותו הוא מכנה "המלך של צפון קרוליינה", שם רוברטסון נולד וג'ורדן גדל.

אם כך, למה רוברטסון לא ניסה להיות בעלים של קבוצה, עם האהבה שלו לספורט ושווי נטו של 1.8 מיליארד דולר?

"הייתי שמח לנסות, באמת. זה סוג הצעצוע שכל גבר רוצה", הוא אמר. "אבל אני חושב שהצלחתי לא רע עד עכשיו, בזה שהייתי עני מספיק, כדי שלא אוכל להרשות לעצמי קבוצה, או אפילו לחשוב על זה".

בוודאי שהוא יכול. יש הרבה בעלים עם ארנקים רזים יותר, שמחזיקים במניות הרוב של קבוצת ספורט. לא כל אחד מהבעלים הוא מולטי-מיליארדר כמו פול אלן, שבבעלותו שתי קבוצות – סיאטל סיהוקס בפוטבול ופורטלנד טרייל בלייזרז בכדורסל.

רוברטסון, בניגוד לאוהדי הספורט, לא מתעלם מההיגיון כשהרגשות מתחילים לפעול. בנקאי ספורט אמר פעם, שאיש העסקים הפיקח ביותר נעשה טיפש, ברגע שהוא נכנס לתחום הספורט. רוברטסון מצחקק מהרעיון שהלב ישלוט על הראש. זו דרך טובה לדעתו לפשוט את הרגל. "הרגש מעורב בכל דבר, אבל צריך להרחיק אותו מההשקעות כמה שניתן", הוא אמר. "עושים את זה באמצעות הכרה בחולשות שלנו והרחקת הרגשות".

מקבלים תשואה הולמת?

אוהדים של הג'יאנטס. לנעול את המגף המחודד צילום: בלומברג

לפי הכיסאות הריקים ותחזיות ההכנסה העגומות, אולי דווקא עכשיו, יותר אוהדים תוהים אם הם מקבלים תשואה הולמת על ההשקעה בתקופה כלכלית קשה זו. מעריצי הג'טס והג'יאנטס, למשל, מטילים ספק בעשורים של מסורת, עכשיו כשהכיף של יום ראשון שלהם מגיע עם רישיון כיסא אישי, שמחירו יכול להגיע ל-25,000 דולר.

הרד סוקס, לאור המצב הכלכלי, הקפיאו לראשונה מזה 14 שנה את מחירי הכרטיסים. המטס מהבייסבול מציעים לאוהדים מובטלים גם כרטיסים בחינם ובאותה הזדמנות - השמת קורות חיים אצל הספונסרים של הקבוצה.

סנט לואיס בלוז מההוקי מריצים מסע קידום, שבמסגרתו הקבוצה תשלם לכמה מקוני הכרטיסים את המשכנתא במשך ארבעה חודשים.

כן, חלק מהרעיונות טיפשיים. אבל זה משהו. זו הכרה שהייתה צריכה להגיע מזמן, שהמשחק וקצת בידור מיותר - לא מספיקים.

"בעיטה טובה"

הנהג ג'ימי ג'ונסון סיכם את זה היטב. "אנשים לא ישתנו אלא אם הסביבה מלחיצה", הוא אמר. כשהוא אומר אנשים, הוא לא מתכוון רק לבעלי קבוצות ספורט, אלא גם לבעלי עסקים. יצרניות הרכב האמריקאיות, למשל, שחלקן מבקשות חילוץ ממשלתי. "כולם צריכים בעיטה טובה בתחת", אמר לי ג'ונסון. "וזו הבעיטה הטובה בתחת של תעשיית הרכב".

אולי עכשיו, יצרניות הרכב האמריקאיות יהיו רציניות לגבי חדשנות. ואולי בעלי קבוצות ספורט, שחקנים והאיגודים שלהם, יהיו רציניים לגבי מתן ערך מוסף לספורט, גם אם המשמעות היא משכורות וחוזי טלוויזיה נמוכים יותר.

וכמו שג'ונסון אמר, כולם צריכים בעיטה טובה בתחת. הגיע הזמן שהאוהדים, ולא הקבוצות, ינעלו את המגף המחודד.