מקום לדאגה: איך ישפיע המשבר על הפרמיירליג?
המיתון באנגליה עשוי לפגוע בקבוצות הליגה. גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מנתח את מצבן הפיננסי של קבוצות הפרמיירליג. מי עתידה להיפגע יותר ומי פחות?
מאז הקמת הפרמיירליג ב־1992 נהנתה הליגה מחוזי זכויות שידור ענקיים. הנהנית הראשית היתה רשת סקיי. עקב כך קבוצות הליגה נהנות מהכנסה קבועה למשך כמה שנים ושחקני הליגה נהנים מרמות שכר שלא נראו כמותן בעולם הכדורגל.
רואי שחורות הזהירו שמדובר בבועה שעתידה להתנפץ. זאת משום שכדי לשלם משכורות עתק לשחקניהם, המועדונים מסתמכים על מיליוני אנשים המשלמים 400 ליש"ט לשנה עבור חבילות השידור של סקיי ועבור כרטיסים ומנויים עונתיים, שמחיריהם נסקו ב־800% ב־16 השנים האחרונות, כמו גם על תמיכתם של בעליהם והבנקים ועל תקציביהם של נותני חסויות.
המיתון כבר מתפשט ברחבי הממלכה ונוכח מצב זה עולה השאלה, כמו בכל תחום, אם ייפגע ענף הכדורגל, ואם כן, באיזו עוצמה.
רבים בליגה הבכירה באנגליה טוענים שהמועדונים יעברו את התקופה הזאת בשלום באופן יחסי. מדוע? ראשית, לקוחות המועדונים לא ייעלמו כבר מחר. הנאמנות האנגלית לסמל חזקה מאוד בחברה האנגלית.
נוסף על כך, לליגה הבכירה באנגליה יש כרית ביטחון בדמות חוזה שידור בסכום של 2.7 מיליארד ליש"ט עד סוף עונת 2010/2009. עניין שלישי, הפופולריות העולמית שלה זוכה הליגה רק הולכת ומתעצמת.
למרות הביקורת על מחירם הגבוה של הכרטיסים, על הזמנים המשתנים של המשחקים, על שכרם המופרז של השחקנים ועל כוחם העולה של המפרסמים, מאז 1992 מספרם של האוהדים הולך וגדל, וכך גם הסכומים שאותם הם משלמים (ומנויים עונתיים משלמים מראש ללא אפשרות ביטול). בסך הכל קיימת חשיפה למשבר הפיננסי ומעניין יהיה לאתגר במעט את התמונה הוורודה.
למרות האופטימיות
נכון להיום, החוב של 20 קבוצות הליגה הבכירה באנגליה מסתכם בכ־3 מיליארד ליש"ט, ש־2 מיליארד מתוכם הם של ארבע קבוצות: ארסנל, צ'לסי, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד.
יש להביא בחשבון שהחוב של ארסנל, 416 מיליון ליש"ט, מקורו במימון המעבר לאיצטדיונה החדש ולהפיכתו של איצטדיונה הקודם הייבורי למבנה מגורי יוקרה. כמחצית מחובה של ליברפול ועיקר חובה של מנצ'סטר יונייטד הם לבעלים, בעקבות כספים שהזרימו למועדונים כחלק מתנאי הרכישה. כל חובה של צ'לסי הוא לבעלים ומקורו בעיקר בהשקעותיו בקבוצה בעת שרכש אותה.
מניתוח מקורות המימון של קבוצות הליגה עולה כי נכון לאמצע 2008, 15 מ־20 הקבוצות בליגה האנגלית תלויות בהזרמת מזומנים של הבעלים או בהלוואות זולות (רובן ללא ריבית והיתר בריבית נמוכה בהרבה מזו שהיו משלמות הקבוצות בהלוואות בנקאיות) שהם נותנים לקבוצות. מכאן שתלותן של הקבוצות במערכת הבנקאית נמוכה ובהיבט זה חשיפתן למשבר נמוכה.
עובדה זו אינה מרגיעה בהכרח, מאחר שייתכן שגם בעלי הקבוצות עצמם ייקלעו לקשיים כלכליים ובמצבים אלו תמיכתם הפיננסית במועדונים שבבעלותם מן הסתם תיפגע.
מנגד, יש לזכור שמספר ניכר מבעלי המועדונים בליגה הבכירה הם אנשי עסקים אמידים ביותר, שלהם עסקים חובקי עולם שאינם מרוכזים בתעשייה ספציפית, ושהשקעתם בקבוצת כדורגל היא רק אחת מני רבות מהשקעותיהם בכלל.
הסימן האופטימי הבולט ביותר בכל הנוגע לאופן צליחת מועדוני הפרמיירליג את הזמנים הקשים האלו הוא רכישת השליטה במנצ'סטר סיטי על ידי קבוצת אבו דאבי יונייטד וקרן ADIA בספטמבר, תמורת 200 מיליון ליש"ט בקירוב.
בלי להתעמק במניע לרכישה, מדובר בקרן השקעות מקצועית המנהלת נכסים בסכום כולל של 500 מיליארד ליש"ט והיא המשקיעה המוסדית הגדולה בעולם אחרי הבנק של יפן.
במכתב לאוהדי סיטי הבטיחו הרוכשים שמדובר בהשקעה לטווח ארוך ושבכוונתם לטפח שחקנים מקומיים ולא לייבא כוכבי על (אף שהחתמתו של רוביניו תמורת 32 מיליון ליש"ט סותרת מעט הצהרה זו). הפנייה לאוהדים לא היתה רק ממניע רגשי אלא כללה גם פן עסקי, כפי שעלה מהמכתב, שבו הצהירו הבעלים שהפרמיירליג היא אחד ממוצרי הפנאי הטובים בעולם וכי הרוכשים רואים ברכישה עסקה כלכלית לכל דבר.
השאלה הגדולה, ולא רק בנוגע לסיטי, היא כמה זמן אכן ייתפס כדורגל כעניין כלכלי. אם יהיה מיתון עמוק ומאות אלפי אנשים יאבדו את מקום עבודתם, רבים מהם ודאי יהיו אוהדי כדורגל שלא יוכלו להמשיך להוציא סכומי כסף גדולים על תחביבם, כפי שהם עושים כיום; אם אכן זה יתממש, יהיו המועדונים פגיעים יותר, בדומה לכל ענף אחר.
ייתכן שזו לא תהיה ההוצאה הראשונה שיבחרו אוהדי הכדורגל לחסוך, אך מאחר שסביר להניח שבעתות מיתון ההוצאה על פנאי ותרבות היא בין הראשונות להצטמצם, תהיה הפגיעה בלתי נמנעת ותחייב את המועדונים לשקול שוב את מחירי הכרטיסים אחרי שנים רבות של אינפלציה.
ישנה גם התלות במממנים שייתכן שיהיו חשופים למשבר וכתוצאה ממנו יצמצמו בהסכמי החסויות. הנושא נדון בהרחבה בכנס שערך המגזין "Sports Business Journal" לפני כחודש. רוב נותני החסויות שהשתתפו בוועידה הודו כי אכן תהיה פגיעה מסוימת, שעוצמתה תהיה תלויה במידת המיתון.
החילוץ של חברת הביטוח AIG על ידי ממשלת ארצות הברית העמיד בסימן שאלה את הסכם החסויות השנתי בסכום של 14 מיליון ליש"ט שנותנת AIG למנצ'סטר יונייטד. המועדון מצדו שידר מסר של "עסקים כרגיל" ולא התווכח עם האנליסטים, שטענו שגם אם תחליט AIG להפסיק את הסכם החסויות, יצליח המועדון למצוא בקלות נותן חסויות חדש, מאחר שהחולצות שלובשים שחקני מנצ'סטר יונייטד נתפסות כאחד מחלונות הראווה המפורסמים בעולם.
הסוגיה היא בעצם אם יעדיפו חברות לצמצם הסכמי חסויות אלו לפני שיצמצמו בהוצאות אחרות בעתות משבר כלכלי: מחד, במיתון יש לצמצם כמה שאפשר כדי לשרוד ולהמתין לזמנים טובים יותר, מאידך, הפרסום יכול להביא את מעט המזומנים הפנויים.
חלק יסבלו יותר
המיתון ישפיע באופן שונה על מועדוני הכדורגל באנגליה, בשל השתייכותם לערים בעלות יכולות כלכליות שונות. כמו כן, לא לכל המועדונים יש משענת כלכלית שווה, ולכן יהיו כאלו שיצלחו את המיתון באופן מוצלח יותר בעוד אחרים ייתקלו בקשיים רבים.
הנוכחות במגרשי הכדורגל מחזקת את דעתם של בעלי המועדונים באנגליה שהם חסינים מפני המשבר, ולפחות בשלב זה לא נרשמה ירידה במספר הצופים ברוב המועדונים מאז שהוא פרץ (אם כי לפי פרסומים היום, ירידה עשויה להירשם בקרוב).
ערב המיתון המועדונים מתחלקים בין אלו שמצבם הפיננסי טוב (אך לא יותר מכך - לא מעולה ולא טוב מאוד), אלו שמצבם הפיננסי סביר ואלו שמצבם הפיננסי ירוד.
רוב המועדונים ממונפים ואינם פוגשים את המשבר כשבאמתחתם עודפי מזומנים שיכלו לשמש אוויר לנשימה בימי מיתון.
אולי נהיה עדים להגדלת הפערים בין הליגה הבכירה לבין ליגת המשנה, מפני שלקבוצות בליגת המשנה יהיה קשה יותר לשמור על אחוזי התפוסה באיצטדיונים - לכמה מהם אין זכויות שידור המבטיחות הכנסה, ולכן יתקשו יותר לקבל הלוואות מהבנקים ולחתום על הסכמי חסויות.
עוד נקודה שחשוב לציין היא שבניגוד לחברות מתעשיות אחרות היכולות לצמצם את הוצאותיהן בימי משבר, למועדוני כדורגל אין האפשרות הזו, כי חלק הארי של הוצאותיהם הוא על שכר השחקנים החתומים לתקופות ארוכות טווח.
לסיכום, על פניו נראה שרוב מועדוני הכדורגל בליגה הבכירה יוכלו לעבור את תקופת המיתון. אף על פי כן, ניתן להעריך שאכן תהיה פגיעה ושעוצמתה תהיה תלויה בעומק המיתון ובמשכו, ובעיקר במידת נאמנותם של האוהדים.
הכותב הוא ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר