כדורגל מסחרי בישראל? שאלה של פרופורציות

1. מה צריך בשביל כדורגל טוב? מתקן ראוי, מחיר כרטיס עממי ומעט תקווה. אתמול, במשחק של הנבחרת הצעירה נגד הנבחרת הצעירה של איטליה, היה ערב כדורגל ראוי ונעים בבלומפילד. ניכר היה שאבות רבים לקחו את הילד למשחק הראשון. היו גם נשים ביציעים וגם חבורות של נערים נחמדים ללא צבעי

 לצערנו, הצעירים הישראלים לא הצליחו להפתיע את האיטלקים. אבל לפחות ראו כאן את מרקו באלוטלי, מפלצת כדורגל, שיום אחד יזרע אימה וטרור ברחבות של הנבחרות הטובות בעולם.

מה המשחק של אתמול מלמד אותנו? שכדורגל בישראל יכול להיות מסחרי וכלכלי. צריך רק פרופורציות נכונות (מחיר כרטיס לא צריך לעבור את ה-20 שקל), מתקן ראוי (בלומפילד הוא כנראה האצטדיון היחידי במרכז הארץ שכיף לבוא אליו) ומעט תקווה (הצעירים הפיחו הרבה תקווה אחרי התיקו המאופס באיטליה). ראשי הכדורגל בארץ צריכים ללמוד מאתמול בלילה.

"הילד שלי כל כך נהנה, הוא ביקש ללכת למשחק מול יוון", אמר לי חבר שלקח את בנו למשחק הכדורגל הראשון שלו אתמול. חבל רק שהמשחק הבא יהיה באצטדיון הלאומי העלוב על שם העיר רמת גן.

2. הצלחות הנבחרות הצעירות בשנים האחרונות אמורות להיזקף לזכותו של זאביק זלצר, לשעבר מאמן העל של הנבחרות הצעירות, שלאחר עבודה מצוינת של יותר מעשור הועזב בגלל שאבי לוזון חשב שצריך שינוי בעמדה. אגב, בדרך כלל, בהתאחדויות כדורגל אירופאיות עמדת מאמן הצעירים מיואשת על ידי אותו אדם במשך יותר מ-30 שנה. זלצר, בזכות עשרות השתלמויות במועדונים הגדולים באירופה, הביא למחלקות הנוער של הנבחרות סטנדרטים גבוהים וערכים שאפשר להיות גאים בהם. חבל רק שבמועדונים בארץ לא אימצו את התוכניות שלו.

ללא העבודה הטובה של זלצר לא היו מגיעים חניכיו של גיא לוי לאליפות עד גיל 21 בהולנד וחניכיו של מוטי איווניר לא היו מגיעים משחק אחד מאליפות אירופה עד גיל 21 בשבדיה. אבל כנראה שהפוליטיקה חזקה יותר מכל דבר אחר בכדורגל הישראלי ואיש העבודה הראוי והחרוץ הזה הועזב מתפקידו. חבל.

3. זה רגע נדיר, אבל הנה הוא בא. כל הכבוד להתאחדות לכדורגל. הארגון אתמול היה מופתי.