$
עסקי ספורט

מי יסייע לאגודת הספורט של מכבי תל אביב

המכביזם הוא שם קוד לערכים שכל מדינה וכל חברה היו רוצות. אז למה אגודת הספורט הכי עשירה בארץ עדיין חיה על תרומות?

אוריאל דסקל 11:3102.10.08

שניים מתוך שלושת מועדוני הכדורגל הכי מרוויחים בעולם הם בכלל לא מועדוני כדורגל, אלא אגודות ספורט. נכון, ברצלונה וריאל מדריד, שמכניסות ביחד כ-640 מיליון יורו בשנה, מרוויחות כמעט את כל הכסף מהפעילות של קבוצות הכדורגל שלהן, אבל מדובר בראש ובראשונה באגודות ספורט רב-ענפיות.

 

ישנם מועדונים אחרים שמזוהים כמותגי כדורגל, אבל הם יותר מסתם מועדון כדורגל - פנאתינייקוס ואולימפיאקוס היווניות מתחרות בכמה ענפי ספורט, כך גם אל זאמלק ואל אהלי המצריות. בגרמניה, באייר לברקוזן, ושטוטגרט הם מועדונים רב-ענפיים המוכרים בעיקר בזכות קבוצת הכדורגל שלהם. בטורקיה, פנרבחצ'ה וגלטסריי מתגאות בקבוצות בכמה ענפים, וכך גם פורטו ו-FC קופנהגן. ברוב אירופה יש אגודות רב-ענפיות שהכדורגל הוא חלק חשוב בהן.

 

גם בישראל יש אגודות שהן גופים הסוחבים איתם ערכים והיסטוריה. "אגודת מכבי תל אביב היא לא משהו שנמצא יומיים בשוק", אומר אבי רש, המנהל הספורטיבי של האגודה. "מכבי תל אביב היא בעלת היסטוריה של 102 שנה, יש לה מטרה אחת, מדובר על גוף אחד עם אידיאולוגיה וחזון".

 

"מועדון אחד מעל כולם", כתוב בשלט הצהוב כחול במשרדי אגודת מכבי תל אביב. ניתן לומר שזה הכיתוב המגלם את הרוח המכביסטית - הרוח שפועמת בכל מכביסט צעיר. כל ישראלי מכיר את ה"קילריות", הווינריות, הקנאות לניצחון, השאיפה למצוינות שמאפיינת את הגישה המכביסטית. בקיצור, מדובר באחלה מותג.

 

אבל המותג לא במצב אחלה. המכביזם צריך כסף להתקיים. ועל אף שמדובר באגודה שמצבה הכלכלי טוב לאין ערוך משל השאר, עדיין אין לה די כסף כדי לפתח תרבות ספורט אמיתית.

 

"אין יותר אגודות רב ענפיות", אומר רש. "מכבי תל אביב היא בעצם היחידה שנשארה בשטח. כל השאר התרסקו או לא פעילות".

 

רודי חדד ממכבי תל אביב רודי חדד ממכבי תל אביב צילום: טל שחר

 

אגודת מכבי תל אביב נשארה בחיים הרבה בזכות הסכם ההפרטה של תחילת שנות התשעים. מכבי תל אביב בנויה מאגודת האם, שממנה יוצאים שלושה ענפים: קבוצת הכדורסל, שהיא קבוצה פרטית; קבוצת הכדורגל, שגם היא פרטית אבל 20% ממנה נמצאים בידי אגודת האם; וכמובן אגודת הספורט - 13 ענפי ספורט מכדוריד, דרך התעמלות ועד אגרוף.

 

אגודת 13 הענפים חיה הרבה בזכות קבוצות הכדורגל והכדורסל, שמעניקות לה כ-2.5 מיליון שקל בשנה - חלק ניכר מהתקציב, המסתכם ב-7 מיליון שקל.

 

האגודה מגייסת חלק גדול מהתקציב באמצעות חסויות ותרומות של אנשי עסקים מקורבים - דיוויד פדרמן, שמעון מזרחי, ישי מור, אביב רייס ואחרים. האגודה גם מקבלת סכומים מגוחכים ממוסדות הספורט, בעיקר מועצת הטוטו – כמיליון שקל בשנה. את שאר הכסף מגייסים במכבי תל אביב באמצעות פעילות חוגית, שגם מספקת את התשתית לספורט הישגי, ומחסויות ("כמה מאות אלפים בודדים", לפי רש).

 

הדעה הרווחת היא שלמכבי תל אביב יש הרבה כסף. קבוצת הכדוריד התחזקה, ומאיימת על הדואופול של מכבי והפועל ראשון לציון. קבוצת הכדורעף היא החזקה ביותר בליגה שלה. הספורטאים המכבים באתלטיקה קלה נהנים מתמיכה גדולה יותר מאשר עמיתיהם באגודות אחרות.

 

הכסף הגדול שזורם למכבי תל אביב הוא תוצאה של הסכם עם עיריית תל אביב. העירייה, שהבטיחה לבנות את "בית מכבי תל אביב", הסתפקה, לאחר שנים של בוררויות ודיונים בבתי המשפט, בהענקת כ-30 מיליון שקל לאגודה. באמצעות הכסף כיסו באגודה חובות, סידרו את השורות וכעת העמותה מנוהלת היטב, בלא חובות. 

 

השאלה היא, האם בעידן של בעלויות פרטיות בספורט, עוד צריך בכלל אגודות ספורט.

 

"כל תחרות בינלאומית, כולל האולימפיאדה האחרונה, מראה לנו שהעולם מתרחק מאיתנו מבחינת הישגים, תשתיות ספורט ותרבות ספורט", אומר רש. "מדינת ישראל מפגרת מאחוריי העולם ברמות מבהילות. אגודות הספורט אמורות לספק תשתית לתרבות ספורט ולספורט הישגי".

 

אבל למה שהמדינה תעזור במימון לחוגים?

 

"קודם כל, כמעט אין תמיכה של מוסדות הספורט, בספורט בכלל ובנו בפרט. היתה תמיכה ממשרד הספורט שהלכה וירדה כל שנה. השנה הוקפא כל הסיוע".

 

אבל למה בכלל המדינה צריכה ספורט?

 

"קודם כל, צריך לזכור שהספורט הוא השגריר הטוב ביותר. המדינה חייבת את ערכי הספורט. ילדים שעוסקים בספורט צומחים כאנשים וכאזרחים טובים. הספורט מונע מילדים להשמין, להסתובב ברחובות וכו'. לא סתם אנחנו נכשלים באולימפיאדה ואין לנו ספורטאים ברמה הכי גבוהה. אין השקעה של המדינה בתשתיות, שאותן אמורות לספק האגודות".

 

במכבי תל אביב לקחו ברצינות את העניין של פעילות חוגית כתשתית לספורט הישגי. "אנחנו משקיעים המון ברמה השיווקית", אומר רש. "בעבר, כל יו"ר מחלקה היה עושה את גיוס הכסף באמצעות חברים ומקורבים. אבל היום, אנחנו רוצים לעשות את הפעולות השיווקיות בצורה יותר מאוגדת. לעשות גיוס ברמת המועדון - לטובת הפעילות השוטפת שלו ולטובת הספורט בישראל".

 

מה כוונת המשורר? ובכן, במכבי פיתחו את רעיון "הסגל כחול-צהוב" – פרויקט הישגי שעוזר לממן ספורטאים צעירים ובולטים של האגודה במטרה להכין אותם לאולימפיאדה הבאה בלונדון. מדובר בכמה ספורטאים לא מוכרים במיוחד - נועה פלדמן, שחיינית בת 14, המוגדרת "כישרון אדיר במשחה 100 ו-200 חזה"; דימה קרויטר, קופץ לגובה בן 15 עם אחת מהתוצאות הטובות בעולם לגילו ובעל פוטנציאל; ולוקה אוביקשווילי, מתאגרף בן 10 עם כשרון גדול במיוחד. יש עוד כמה ספורטאים, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות, שנתמכים על ידי האגודה ואמורים לעזור למדינת ישראל להגדיל את מספר המדליות המביך באולימפיאדה.

 

אבל תמיכה כספית ממכבי תל אביב בלבד לא תביא את הישועה: 3,000 שקל בשנה לספורטאי, 500 שקל בשנה לציוד ותוספי תזונה לספורטאי בשנה, ייעוץ תזונתי בשווי 4,500 שקל לסגל, טיפולים פיזיותרפיים בשווי 12 אלף שקל בשנה לספורטאים, וליווי אורטופדי בשווי 12.5 אלף שקל.

 

המאמנים, מי שאמורים להפוך את הספורטאים לטובים יותר, זוכים לתמיכה מגוחכת, 1,500 שקל בלבד. הפרויקט הזה, ראשון מסוגו, אמור להיות ממומן מתרומות וחסויות. אבל כדי שנוכל להקטין את ההשפלה באולימפיאדה, רצוי שהמדינה תהיה התורמת הראשית.

 

"הבעיה היא שהמדינה נותנת פתרון כלכלי רק למי שכבר מימש את הפוטנציאל שלו - אלכס אברבוך, גל פרידמן וכו'", אומר רש. "המדינה אומרת: עשיתי משהו אז תקבל משהו. אבל ממי שיש להם כישרון בגיל 14-15 מתעלמים. הם דווקא צריכים את ההשקעה הגדולה, ובלעדיה יהיה להם קשה לממש את הפוטנציאל.

 

"בעיקרון, בישראל, רק בתים שיכולים לתמוך בספורטאים מייצרים ספורטאים. מעט מאוד ספורטאים מוכשרים אבל בלי יכולות כלכליות מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם, שלפעמיים הוא אדיר".

 

המדינה צריכה לעזור, אבל גם בלעדיה, ארגון ענק כמו מכבי תל אביב יכול לחיות ולשגשג בזכות עצמו. צריך למצוא את הרעיונות השיווקיים המקוריים, לחשוב על מקורות הכנסה שמועדון ספורט יכול לייצר. למשל, הקמת רשת מועדוני כושר של מכבי תל אביב או חוגי התעמלות לאמהות המסיעות את ילדיהן לחוגים של האגודה. אפשר גם להשקיע בענפי ספורט שאנשים מוכנים לשלם כסף טוב כדי להתחרות בהם - סקווש או טניס.

 

אפשר גם להפוך את אוהדי מכבי ל"סוסיוס", חברי מועדון, שישלמו דמי חבר ויקבלו הטבות וזכות בחירה בעניינים מסוימים. יש הרבה רעיונות. "הדבר הכי חשוב זה שמכבי תל אביב תישאר משפחה. שלכדורסל יהיה אכפת מהכדורגל ושלכדורגל יהיה אכפת מהכדוריד ושלכדוריד יהיה אכפת מהג'ודו וכו'. כל הענפים של מכבי תל אביב צריכים להרגיש את המשפחתיות מבחינה כלכלית ורגשית", אומר רש.

 

כיום, מכבי תל אביב מגייסת כספים באמצעות תרומות של אנשים עשירים, מכביסטים ברוחם. הם אולי יאפשרו את קיום האגודה, אבל אם בישראל רוצים אי פעם להתגאות בספורט איכותי, אז המדינה צריכה לספק פתרון.

 

הפתרונות רבים - משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט יכולים לקדם את הספורט באמצעות שיתוף פעולה בין-משרדי. הנוסחה פשוטה: תשתית + השתתפות המונית של ילדים בספורט + אימון איכותי = הצלחה.

 

אבל הפתרון הוא קודם כל שינוי מחשבה. המדינה צריכה להבין שספורט הוא חלק מזכויות האדם - כמו חינוך. כל ילד במדינה דמוקרטית זכאי לכך שמתקני ספורט יהיו פתוחים ונגישים עבורו. כל ילד רוצה להיות טוב במשהו. המדינה צריכה לספק לו את התשתית כדי שימצא במה הוא טוב. התשתית, אם אתם שואלים, יכולה וצריכה להיות אגודות הספורט.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x