כשאוליגרך פוגש קבוצת כדורגל: קורינתיאנס הברזילאית אוספת את השברים
לידיעת אוהדי בית"ר ירושלים: זה התחיל בהשתלטות של מיליארדר זר, המשיך בזכייה באליפות ונגמר בהתרסקות טוטלית. בקרוב בבית וגן?
החלום ושברו. קבוצת כדורגל פופולרית, שסובלת ממחסור תמידי במזומנים ומשיטות ניהול שכונתיות, פוגשת מיליארדר מסתורי ושאפתן. הדרך לחופה קצרה, ובירח הדבש מתגשמים (כמעט) כל החלומות. אבל אז, כשנכנסים לשגרה, מתברר שלא לכל ההבטחות - וודאי שלא לכל הצ'קים - יש כיסוי, והמסתורין של המיליארדר הופך מרומנטי למטריד. די מהר זה מידרדר לגירושים מכוערים, ולא, הוא אינו מתכוון לשלם מזונות. אוהדי קורינתיאנס הברזילאית כבר למדו על בשרם אהבה נכזבת מהי - אוהדי בית"ר מוזמנים לקרוא ולהבין מה קורה כשהקבוצה של העם מוכרת את זהותה תמורת נזיד עדשים.
מחכים למשיח
למועדון הכדורגל קורינתיאנס, שהוקם ב־1910 בשכונת בומרטירו שבסאו פאולו, יש, לפי הערכות, 20 מיליון אוהדים רק בברזיל (רק פלמנגו פופולרית יותר). אוהדים אלה הם פוטנציאל כלכלי אדיר, בייחוד כשאחד מהם הוא נשיא המדינה לולה - פוליטיקאי שנוי במחלוקת, אבל עד כמה שזה מפתיע - כנראה פחות מושחת מאולמרט.
ההסבר לפופולריות של הקבוצה טמון בזיהוי המוחלט שלה עם ההמונים. זו "הקבוצה של העם", והקשר שלה עם מעמד הפועלים אדוק כל כך, שמחקרים גילו ירידה בתפוקת המפעלים של סאו פאולו אחרי שקורינתיאנס מפסידה. כמו בית"ר ירושלים, גם ה"טימאו" (כלומר "הגה האונייה", סמל הקבוצה) נהפך למרכיב חשוב בזהותם של מיליוני ברזילאים מהמעמד הכלכלי הנמוך, שבאמצעות קבוצתם יכלו להתמודד עם האליטות החברתיות (שמיוצגות על ידי קבוצת סאו פאולו; אצלנו - מכבי תל אביב) ולנצח אותן ואת המהגרים המתנשאים (פאלמייראס, שנוסדה על ידי מהגרים איטלקים, והיריבות בינה ובין קורינתיאנס מזכירה את השנאה בין אוהדי בית"ר ירושלים לבין אוהדי הפועל תל אביב).
הכוכב הגדול ביותר בהיסטוריה של המועדון, סוקרטס האגדי, היה מנהיג מלידה שידע לרתום את רגשות הקיפוח של האוהדים למטרות חיוביות דוגמת קידום הדמוקרטיה - ול"דמוקרטיה הקורינתיאנית" שלו היה תפקיד חשוב בהפלת הדיקטטורה הצבאית בברזיל בתחילת שנות השמונים.
מבחינה כלכלית, קורינתיאנס היה תמיד מועדון גדול, אבל לאו דווקא הכי עשיר. ב־1993 נבחר לתפקיד נשיא המועדון אלברטו דואליב, אוהד ותיק ועסקן ממולח - אם תרצו, משה דדש של סאו פאולו. בהנהגתו זכתה הקבוצה פעמיים באליפות ברזיל (1998 ו־1999), אבל ניהול בזבזני ומושחת גרם לחובות אדירים. כמו בבית וגן, הקבוצה כבר היתה על סף קריסה - וגלגל ההצלה הפיננסי בא מבחוץ. ב־2004 הציעה קבוצת רוכשים בשם MSI, שבראשה עמד מיליונר מסתורי בשם קיה ג'ורבאצ'יאן, לרכוש את זכויות הניהול של המועדון. דואליב קפץ על ההזדמנות, ואחרי משא ומתן קצר חתם על הסכם שלפיו תקבל MSI זיכיון להפעיל את המועדון במשך עשר שנים. בבית"ר כידוע לקחו את העניין צעד אחד רחוק יותר, ובתיווכו של האוהד אהוד אולמרט הפכו את גאידמק לא רק לבעלי הקבוצה אלא גם לראש תנועת בית"ר העולמית.
ידו בכל ויד כל בו
צניעות, כידוע, אינה תכונה שזוכה להערכה בקרב האוליגרכים החדשים. בדומה לארקדי שלנו, מיד אחרי שהשלים את עסקת הרכישה גם ג'ורבאצ'יאן מיהר להצהיר שבכוונתו להפוך את קורינתיאנס לאחד המועדונים המצליחים בעולם.
"אין סיבה שלא נהיה גדולים כמו ריאל מדריד או מנצ'סטר יונייטד", אמר איש העסקים שנולד באיראן, מתגורר בלונדון, עושה עסקים ברוסיה, מוצאו מארמניה - ומקור עושרו אינו ברור. כן, גם השקיפות איננה חביבה במיוחד על הנובורישים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
חגיגת הבזבוזים החלה כמעט מיד: קרלוס טבס נקנה מבוקה ג'וניורס תמורת 20 מיליון דולר, ובסך הכל השקיעה MSI יותר מ־50 מיליון יורו ברכש. כמו ביחב"ל, גם במשטרת ברזיל צצו במהירות חשדות בעניין המקורות הפיננסיים של ג'ורבאצ'יאן בן ה־34. ברגע של היסח דעת הודה הנשיא דואליב שמאחורי ג'ורבאצ'יאן עומדים האוליגרך הרוסי בוריס ברזובסקי וסוכן השחקנים הישראלי פיני זהבי. כולם מיהרו להכחיש, אבל המשטרה הפדרלית התחילה לחקור חשדות להלבנת כספים. כמו בשוק מחנה יהודה, גם בשכונת בומרטירו בסאו פאולו החקירה המשטרתית לא ממש עניינה את האוהדים השיכורים מניצחונות. עידן הגלקטיקוס של MSI הסתמן כהצלחה מסחררת, ששיאה זכייה באליפות ברזיל, ועכשיו נשארה רק מטרה אחת: זכייה היסטורית בגביע ליברטאדורס - ליגת האלופות של דרום אמריקה.
מה שבא בקלות
אבל 2006 לא ענתה על הציפיות הגדולות של אוהדי טימאו. הקבוצה הושפלה כשהודחה מגביע הליברטאדורס כבר בשמינית הגמר, וג'ורביצ'יאן, שנקלע לקשיי נזילות, מיהר לגזור קופון ולמכור את טבס ומסצ'ראנו הארגנטינאים לווסטהאם בעסקה מפוקפקת. ביוני 2006 המשבר בין הנהלת המועדון לבין ג'ורבאצ'יאן הגיע לשיאו ו־MSI הפסיקה להזרים כספים לקבוצה, שחובותיה תפחו במהרה ל־35 מיליון דולר. קורינתיאנס סיימה את העונה במקום התשיעי והכוכבים מיהרו לעזוב את הספינה הטובעת. המועדון לא הצליח להסתגל לחיים בלי הכסף הגדול, ו־2007 נהפכה למשבר פיננסי ומקצועי מתמשך, והסתיימה בירידה היסטורית לליגה השנייה. חקירת המשטרה קבעה שקבוצת MSI היא בעצם מסווה מתוחכם להלבנת כספים והוציאה צווי מעצר נגד ג'ורביצ'יאן וברזובסקי, שמאז מקפידים לא לבקר בברזיל. בתוך שנתיים נהפכה קורינתיאנס מקבוצת פאר לשבר כלי.
אם אתם אוהדי בית"ר ומקווים שלסיפור הזה יהיה סוף טוב, להלן סיבה לאופטימיות: דווקא השנה, כשהקבוצה משחקת לראשונה בתולדותיה בליגה השנייה, מיליוני אוהדי קורינתיאנס הבינו שהם הכוח האמיתי של הקבוצה, והתאחדו תחת הסיסמה "רק יחדיו נחזור למעלה". כרגע הקבוצה מובילה בבטחה את ליגת המשנה, ועושה רושם שבעקבות המשבר התחזק המועדון גם מבחינה ניהולית. מי יודע, אולי זו תהיה המורשת שינחיל גאידמק לאוהדי בית"ר. אחרי הכל, בירושלים כבר מדברים על הקמת בית"ר של האוהדים, בית"ר ימק"א.