כניסתו של הכסף הגדול מחסלת את מעמד המנג'ר
פעם היה המנג'ר האיש השני בהיררכיה של המועדונים באנגליה, כיום הוא מתבקש שלא להפריע ליועצים של הבעלים. עידן המנג'רים מגיע לסופו. בלדה למנג'ר הבודד
"לפעמים בחירה יקרה יכולה להיות זולה, ובחירה זולה יכולה להיות יקרה", ענה הלניו הררה, מאמנה האגדי של אינטר, כשנדרש להצדיק את משכורתו הענקית, שהביאה לעליית מחירי הכרטיסים בסן סירו. הררה ידע על מה הוא מדבר.
אנג'לו מוראטי, הבעלים של אינטר, פיטר 12 מאמנים בחמש השנים שקדמו להררה. כשלבסוף מינה את המאמן הארגנטינאי, החליט שבניגוד לפעמים אחרות הוא ייתן למאמן זמן להוכיח את עצמו.
והררה לא נכשל. אמנם עברו שנתיים עד שהנחיל את דרך המשחק שלו אבל בסופו של דבר הפך למנג'ר אינטר הטוב בכל הזמנים עם שלוש אליפויות ושני גביעי אירופה בין השנים 1960-1968.
לפני הררה היו מנג'רים מוצלחים ודומיננטיים, למשל הרברט צ'פמן בארסנל ומאט באזבי במנצ'סטר יונייטד, אבל אף אחד לא היה טוטלי (יש אומרים - טוטליטרי) כמוהו. הררה היה אחראי לכל במועדון - מרכישת השחקנים, דרך תזונתם ועד המסת חומרים ממריצים ומעט חשודים בקפה שלהם, שלו הדביקו את הכינוי "איל קפה הררה".
ההנחה היא שבאנגליה הומצא תפקיד המנג'ר וזו הנחה נכונה בעיקרה - אולם היה זה הררה שהגדיר את תפקידו של המנג'ר המודרני, ורבים באירופה שאבו מכך השראה רבה - הן מאמנים והן בעלי קבוצות. המנג'ר המודרני היה הסמכות המקצועית, האיש של ההנהלה בחדר ההלבשה והאיש של חדר ההלבשה בחדרי ההנהלה.
אנשי עסקים ידעו שאם הם מעוניינים לקדם את המועדון שרכשו, הם צריכים מנג'ר חזק. סילביו ברלוסקוני, הבעלים הדומיננטי של מילאן, נתן את תמיכתו המלאה לאריגו סאקי ולפאביו קאפלו, ארסן ונגר קיבל לידיו את ארסנל ובמנצ'סטר יונייטד שולט אלכס פרגוסון כבר יותר מ-20 שנה. אבל היום, עם כניסתו של הכסף הגדול, מעמד המנג'ר, בייחוד באנגליה, נשחק לחלוטין.
קיגן. הפך להיות מס' 8 בחשיבותו בארגון צילום: איי פי כבר לא קינג
קיגן. הפך להיות מס' 8 בחשיבותו בארגון צילום: איי פי קווין קיגן, אגדה בניוקאסל, פוטר מאימון הקבוצה בשבוע שעבר, מכיוון שלא התמודד עם המבנה הארגוני החדש שהנחיל הבעלים מייק אשלי - מבנה שלפיו המנג'ר הוא האיש השמיני בחשיבותו בארגון. "לקיגן כמנג'ר היו דברים ספציפיים שהוא היה אמור לעשות: לנהל את האימונים, לבחור את ההרכב ולהחדיר מוטיבציה בשחקנים", נכתב בהודעת ניוקאסל, שפורסמה באתר האינטרנט של הקבוצה כתגובה למחאות איגוד המנג'רים בעקבות התפטרותו של קיגן.
"למען האמת, קיגן קיבל את האישור לדבר עם התקשורת אך ורק על התחומים שהוא אחראי להם ולא על רכישת שחקנים או על חוסר שביעות הרצון שלו משחקנים חדשים", הוסיפו היחצ"נים של אשלי לרשימת התלונות נגד "קינג קב", חביב האוהדים, "ניוקאסל היא עסק, ומתופעלת כמו שאר העסקים במגבלות העסקיות".
קיגן, שבקדנציה הראשונה שלו כמנג'ר ניוקאסל במאה הקודמת קיבל הרבה יותר סמכויות והוביל אותה לצמרת הפרמיירליג, לא התמודד היטב עם ניוקאסל העסק והסתכסך עם המנהל הספורטיבי של המועדון דניס ווייז, מה שהוביל בסופו של דבר לעזיבתו.
"אנשים רבים הרימו גבה כשדניס ווייז בחר להפסיק קריירת אימון מבטיחה בלידס כדי לקבל את תפקיד מנהלה הספורטיבי של ניוקאסל", אומר מאט יוז, כתב "הטיימס", "אבל הוא בעל חזון. הוא הבין שבזמנים האלה המלכודות שיש במשרד המנג'ר רבות מכדי להתחמק מהן. ווייז חישב נכון שעבור משכורת טובה הוא צריך להיות אחראי לסקאוטינג ולהחתמת שחקנים ושהוא לא יהיה אחראי לבניית קבוצה מנצחת איתם. האחריות עוברת למאמן. הוא הבין שהדרך היחידה להבטיח עבודה לטווח הרחוק בכדורגל המשוגע אינה עוברת דרך תפקיד המאמן אלא דרך תפקיד חבר הנהלה".
יוז, שסיקר את צ'לסי של רומן אברמוביץ' והתמחה בהפיכת המאמן לבובה חסרת עמוד שדרה, אומר שכיום מנג'רים הם לא יותר ממניחי קונוסים במגרש האימונים - בובות של מיליארדרים שרוצים שליטה מלאה על הקבוצה.
"לא מזמן מנג'רים יכלו לקחת את האשמה המלאה על רכישת השחקנים הלא מתאימים, כיום אין להם הכוח לרכוש את השחקנים אבל הם עדיין סופגים את כל האשמה", אומר יוז.
קרבשלי. סגרו עם שחקנים מאחורי גבו צילום: איי פי שבוע מטורף
קרבשלי. סגרו עם שחקנים מאחורי גבו צילום: איי פי השבוע שעבר בפרמיירליג היה מטורף אפילו בסטנדרטים המטורפים שלו. קיגן, כאמור, פוטר בגלל חוסר יכולתו להשפיע על רכישת השחקנים, אלן קרבשלי התפטר מאימון ווסטהאם כי מכרו שחקנים מאחורי גבו, ומנצ'סטר סיטי נרכשה על ידי ערבים שרוצים לשחק בפנטזי פוטבול - עם המנג'ר או בלעדיו.
"אני עוזב מרצוני את המועדון שאני אוהד מילדות", אמר קרבשלי, "אז אפשר רק לתאר כמה רע היה להיות מנג'ר שם". קרבשלי, שבמשך כעשור בנה בצ'רלטון מועדון כדורגל לגיטימי בחלק העליון של הפרמיירליג, זכה בתפקיד המנג'ר בווסטהאם לפני כשנה אבל לא קיבל אפילו שליש מהסמכויות שהיו לו בצ'רלטון. "היתה הסכמה שאני ממונה על בחירת השחקנים, שהיא קריטית לעבודה שלי כמנג'ר", אמר, "אבל המועדון עשה החלטות קריטיות בלי לערב אותי. לא היתה לי אופציה אחרת חוץ מלעזוב".
ייתכן שקיגן עוד יצחק אחרון. אניל אמבאני, המיליארדר ההודי, במשא ומתן לרכישת ניוקאסל והוא מתכנן להחזיר את המאמן הפופולרי בקרב אוהדי הקבוצה. עם זאת, ג'ים וויט מ"הדיילי טלגרף" הבחין שסוג הכסף שנכנס לפרמיירליג הוא זה ששינה את מעמד המנג'ר.
"פעם אנשים אמידים היו הבעלים של המועדון - לואיס אדווארדס במנצ'סטר יונייטד ודאג אליס באסטון וילה - אבל כיום בעלי המועדונים הם אנשים סופר עשירים. לאדווארדס לא היה ביטחון רב בכסף שלו כדי לשלוט במחשבות של המנג'ר שלו, והוא היה צריך לדבר איתו ולהתייעץ עמו על הכסף המועט שהשקיע. כך שהמנג'ר היה האיש השני בחשיבותו בארגון. הימים האלה חלפו. אנשי העסקים שרכשו את המועדונים בפרמיירליג משקיעים המון ורוצים שליטה מלאה.
קרבשלי, למשל, עבד עם ביורגולפור גודמונדסון, מיליארדר איסלנדי, שהשקיע המון במועדון. כמו בעלים אחרים גם הוא אינו מוכן לסמוך רק על בן אדם אחד עם הכסף שלו". לפי וויט, העובדה שרוב בעלי הקבוצות באנגליה הם זרים בעלי עסקים עולמיים גם משפיעה על עבודת המנג'ר: "בניגוד לבעלים מהדור הקודם גודמונדסון ודומיו לא ממש מבקרים במגרש האימונים או במועדון שלהם ולכן הם ממנים אנשים שלהם שישגיחו על ההשקעה שלהם וינגסו בסמכויותיו של המנג'ר".
