ליגת העל מתחילה בסוף השבוע; אוהדי הכדורגל בודדים ביציע

כל איש שיווק מוצלח יודע: מוצר, טוב ככל שיהיה, לא יהיה שווה כלום אם הלקוח לא יהיה מרוצה ממנו.

הזדהות ואהדה לקבוצת כדורגל לא היתה ולא תהיה אקט צרכני הדומה לרכישת מוצר מדף בחנות. אהדה לקבוצת כדורגל היא עניין רגשי, רוחני ולעתים אידיאולוגי, ולכן חשוב להבין שהתקומה

לא פעם עולה השאלה מהי הליגה הטובה בעולם. התשובה מבחינתנו איננה עניין מורכב הנתון לפרשנויות ומדדים של המרחק שאותו רצים השחקנים או מספר השערים הנכבש. גם לא מדד התקציבים המושקעים בקבוצות או הצלחותיהן בזירה הבינלאומית. עבורנו הבונדסליגה הגרמנית היא ללא כל צל של ספק הליגה הטובה בעולם - הליגה שבה האוהדים מקבלים את המקום הראוי ביותר.

בואו נלמד ממי שיודע

הבונדסליגה מציגה את סצינת האוהדים התוססת ביותר באירופה, החל מאין ספור קבוצות אוהדים שנחשבות למובילות בתחומים רבים באירופה, דרך אנשי מקצוע הנמצאים בעמדות מפתח בכדורגל האירופי בזכות הידע הרב שרכשו בניהול מסגרות אלה, וכלה בארגוני האוהדים שנפח פעילותם מגלגל סכומים שלא היו מביישים גם את קבוצות ליגת העל הבכירות.

הליגה הגרמנית ממוקמת בצמרת האירופית בטבלת ממוצע הצופים למשחק, עם ממוצע של כ־38 אלף צופים למשחק. כל זאת בעלות כרטיס ממוצעת של 17 יורו (קרוב לעלות הכרטיס בישראל), בצד תשתיות מצוינות התומכות במשחק - תחבורה ציבורית, אצטדיונים מטופחים, יציעי עמידה מודרניים ומבחר של מזון ומשקאות במזנונים שעומדים ברמה של כל מסעדה סטנדרטית - הכל במחירים שווים לכל נפש.

למרות העלות הזולה של חוויית אוהד בגרמניה, הבונדסליגה היא הליגה המרוויחה באירופה, עם הכנסות של 1.4 מיליארד יורו (שנייה רק לפרמיירליג) ורווחים של 250 מיליון יורו (מספר אחת באירופה).

זה לא סתם שבגרמניה יש חיבור כל כך חזק בין הציבור לכדורגל, חיבור שראשי הכדורגל בישראל יכולים רק לחלום עליו. בגרמניה קיימות מגבלות רגולטוריות מחמירות על כניסת גורמים מסחריים לקבוצות כדורגל - שרובן נשלטות על ידי חברי מועדון (בדומה לסוסיוס הספרדים).

ולכן נשאלת השאלה, כיצד האוהדים מקבלים תנאים שבמדינות אחרות רק ניתן לחלום עליהם, בעלי הקבוצות מרוויחים סכומים נאים והאצטדיונים גדושים בקהל תוסס, אשר לא הוכרע כבמדינות אחרות על ידי רגולציה משטרתית דרקונית ומסחור פרוע?

התשובה כאמור פשוטה מאוד - איזון בין הכסף הגדול ללב של האוהדים. גופי הכדורגל הגרמניים השכילו להבין שהשמירה על החברים בארגון שאותו הם משרתים ושלמענו הם פועלים מחייבת אותם לקחת קצת יותר ברצינות את אותה קלישאה חבוטה "אין קבוצה בלי אוהדים", מתוך תפיסה שגורסת כי קהילות אוהדים בריאות יותר בסופו של דבר יביאו למועדון כדורגל בריא יותר ובעיקר רווחי יותר. לכן דאגו רשויות הספורט הגרמניות להקים שני פרויקטים עיקריים שיספקו תמיכה לקהילות האוהדים בפריסה ארצית.

כמו תנועות נוער

הראשון שבהם הוא פרויקט האוהדים (Fan Projekt), גוף מקצועי של עובדים סוציאליים שהחל לפעול ב־1981 ופעיל כיום ב־36 מועדונים בגרמניה. ייחודו הוא בכך שעובדיו מתמחים בעבודה עם בני נוער שאוהדים כדורגל. הפרויקטים הללו פועלים מתוך תפיסה שבני הנוער מהווים חלק משמעותי מהאוהדים, והם ראויים ליחס מיוחד שבא לידי ביטוי בהסעות מאורגנות לבני הנוער למשחקי חוץ, שירותים מקצועיים נפשיים לתמיכה בבני הנוער, ליווי בשעת הצורך מול גורמי החוק, וכן תמיכה בפעילות החברתית בדמות מבנה פיזי לאוהדים ובו תשתיות רלבנטיות כגון מכונות צילום, מועדון בילויים, מחסן ומקום מפגש עם השחקנים.

לפרויקט מיוחסת חשיבות רבה, ועל כן הוא נהנה מעצמאות מוחלטת. המימון שלו מתקבל משלושה מקומות נפרדים: המדינה, העיר והמועדון. כיום מושקעים בפעילויות שונות ברחבי גרמניה כ־3.5 מיליון יורו בשנה, עם תקציב ממוצע של 100 אלף יורו לכל פרויקט.

רס"ר תשוקה

פרויקט שני הוא מינוי אנשי קשר לתיאום בין הנהלת הקבוצה, מנהלי האצטדיון ושאר הגורמים הרלבנטיים לבין שלל חוגי האוהדים שפועלים. התאחדות הכדורגל הגרמנית ומינהלת הליגה מחייבים למנות בכל הנהלת מועדון כדורגל בשלוש הליגות הראשונות איש מקצוע במשרה מלאה, שאחראי לנושא האוהדים. תחומי אחריותו הם בעיקר סדר באצטדיון, עבודה מול המשטרה, אביזרי עידוד, חיי חברה ומערך ההסעות. בעל המשרה מגיע בדרך כלל מקרב חוגי האוהדים, ומקבל תמיכה של תשתיות הכרחיות לביצוע תפקידו, כגון שירותי משרד ומשאבים כספיים שידאגו לכך שחוגי האוהדים יצלחו את המכשולים ההפקתיים, וכך יוכל קהל האוהדים ליהנות מהצבעוניות ומהתשוקה ביציעים שאותם מספקים חוגי האוהדים האמונים על מלאכת העידוד.

ומה קורה בישראל?

מצב האוהד הישראלי רחוק שנות אור ממצבו של עמיתו הגרמני. דומה שהיחסים בין האוהדים לגופים המנהלים את הכדורגל בארץ הם חד־סטריים. חובות האוהד ברורות ומוגדרות - לקנות כרטיס בכל מחיר שייקבע ולבוא לעודד, וגם אם אותו אוהד לא מעוניין בכך, הדבר לא ממש ידיר שינה מעיני מנהלי הקבוצה.

לעומת זאת, זכויות האוהדים והמחויבות הכוללת של מנהלי הקבוצות כלפי האוהדים אינן ברורות. מחירי הכרטיסים מופקעים לא פעם ומשתנים באופן כאוטי, התנאים באצטדיונים נעים בין "סביר" ל"רע מאוד". קולו של האוהד אינו נשמע ומחאותיו זוכות להתעלמות או לדיכוי פעיל. בני הנוער, שמהווים אחוז ניכר מקרב האוהדים, זוכים ליחס שלו זוכים בנדיטים. הם בבחינת מיעוט שחייב להתנצל על היותו כזה ולשלם פעמים רבות מחיר של בוגר. אכן קיים פרדוקס בין היותו של אוהד הכדורגל מרכז הענף והגורם החיוני בו ובין התפקיד השולי שהוא משחק במערכת השיקולים של מנהלי הענף בארץ.

על בעלי המועדונים ומנהלי הקבוצות להפנים שאמנם הם בעלי זכויות הניהול והמועדונים מבחינה חוקית, אך הם אינם בעלי הקניין הרוחני על המועדון. לעתים דומה שהתנהלות הנהלות הקבוצות מיועדת לדחוק את האוהד עד הקצה, ולהביא אותו לרגע שבו הוא יחליט שנמאס לו לשלם הרבה בשביל מעט, ולתת את הלב לארגון שלא סופר אותו.

המצב הקיים מרחיק אוהדים רבים מהכדורגל, והם ברובם לא חוזרים. כך הכדורגל הישראלי מאבד כסף רב מהירידה באחוזי הצפייה במשחקים בטלוויזיה ומההכנסות ממכירת כרטיסים ומינויים.

תשתפו אותנו!

רק שותפות אמיתית עם האוהדים יכולה לקדם ליגה שנמצאת בפריפריה של הכדורגל האירופי. הכלים לפיתוח שותפות זו מונחים כבר היום, אך אף אחד לא רוצה ליישם אותם באמת. תקנון ההתאחדות קובע כי ישנה חובה למנות נציגי ציבור בהנהלות המועדונים. אתם מכירים אחד כזה?

על המועדונים להפסיק לראות בחוגי האוהדים המאורגנים אויבים ולעזור להם להתמסד; להסדיר את פעילותם ולתמוך בהם כלכלית וארגונית. עליהם ליצור בסיס של אמון באמצעות שיתוף והידברות עמם. אלו יביאו מצד אחד לשיפור תדמית הכדורגל ויאפשרו להגדיל את מספר האוהדים ולהביא ליציעים גם משפחות עם ילדים. מצד שני יגדילו את נפחי הפרסום. בשני המקרים נוצר רווח כלכלי לקבוצות.

גם מקומה של המדינה אינו נפקד מאחריות. בני נוער וצעירים רבים פעילים כיום בחוגי האוהדים השונים. פעמים רבות מסגרות אלו הן מסגרות חברתיות שמשמשות תנועות נוער ומסגרות מגן מהידרדרות חברתית. ראוי היה שמדינת ישראל תשקיע בספורט, לצד תמיכות העתק מהטוטו, סכומים ראויים במסגרות החברתיות שגדלות ליד קבוצות הכדורגל.

אנגליה, מולדת הכדורגל, עשתה כן, והקימה גוף שתכליתו לקדם, לחזק ולמסד את מועדוני האוהדים מתוך ראייה חברתית, Supporters Direct, ועל בסיס ההנחה שלטובת האינטרס הכולל, וכדי לשמור על נשמת הכדורגל, יש לתת לאוהדי הכדורגל כלים להיות מאורגנים אל מול המערכות של הקבוצות ויתר גופי הכדורגל. מתוך תפיסה זו, לא רק שהאוהדים מקבלים מקור ביטוי וכלי העצמה קהילתית, אלא המועדונים עצמם ובעיקר בעליהם קושרים ומחזקים את הזיקה שהיתה בעבר מובנת מאליה בין המועדונים לבין קהילות האוהדים.