אפטר פארטי: הליגה הספרדית מתחילה עוד שבוע

פול דייוידסון הוא גבר אנגלי ממוצע בגיל העמידה. הוא בן 53, הוא סובל מכרס בירה משמעותית ועורו אדום וצרוב כמו כל צפון אירופאי לבנבן, שמבלה את חופשת הקיץ שלו באחד מאתרי התיירות בים התיכון. דייוידסון הוא נובריש אנגלי עם שפם, שרשרת זהב על פרק כף היד ולשון שתמיד מוכנה לקרב

לאחרונה החליט לרכוש קבוצת כדורגל, הוא אוהד את מאקספילד טאון מהליגות הנמוכות באנגליה אבל לא רצה לרכוש משהו ללא פוטנציאל רווח ולכן גייס כמה חברים ושותפים ורכש את מאיורקה מהליגה הספרדית הראשונה ב-42 מיליון יורו. "אמרתי לילדים שלי אין לכם סיכוי לדמי כיס החודש", התבדח דייוידסון בראיון ל"סאנדיי טיימס", "אמרתי להם שאני קונה מועדון כדורגל!".

המסקנה המתבקשת מהסיפור הנ"ל היא פשוטה: בעוד המועדונים האנגלים נרכשים על ידי מיליארדרים רוסיים, אמריקנים והודים בעשרות מיליוני ליש"ט, המועדונים הספרדיים נרכשים על ידי אינסטלאטורים אנגליים.

בשבוע הבא תיפתח הליגה הספרדית לאחר קיץ מוצלח בו חגג הכדורגל הספרדי זכייה מופלאה ביורו. על פניו יש מקום לאופטימיות אבל ראשי הקבוצות הספרדיות יכולים רק לקנא בכסף שבאי הבריטי.

"לריאל מדריד ולברצלונה אין בעיה של כסף", אומר איבן בראבו, מנהל השיווק של ריאל מדריד, "אבל יש בעיה בכדורגל הספרדי. שאר הקבוצות לא מאורגנות כמו בפרמיירליג ובגלל זה הן מפסידות המון כסף. אני חושב שהבעיה האמיתית היא שאפילו בספרד הרבה אנשים מעדיפים לראות את אסטון וילה נגד מנצ'סטר יונייטד מאשר את בטיס נגד מאיורקה כי בפרמיירליג יודעים לעשות את העבודה השיווקית על הצד הטוב ביותר".

חובות וחוסר יציבות

המספרים מספרים את הסיפור כולו. בעוד קבוצות הליגה האנגלית מכניסות 2.3 מיליארד יורו בשנה, קבוצות הליגה הבכירה בספרד מכניסות רק 1.33 מיליארד יורו. ובעוד לליגה האנגלית יש שש נציגות ברשימת 20 הקבוצות המכניסות באירופה, ובשנה הבאה צפויות להיכנס עוד שתי קבוצות לאותה רשימה, לספרד יש רק שלוש נציגות והיא צפויה לאבד אחת בשנה הבאה.

יש הרבה עדויות למצב הכלכלי הרע של הכדורגל הספרדי, שמשבר הנדל"ן הביא להחמרתו. בשנה שעברה, שחקני לבנטה סירבו לרוץ בדקה הראשונה של המשחק מול לה קורוניה , בגלל שלא קיבלו משכורות במשך מספר חודשים. ובסך הכל חייבים המועדונים הספרדיים 38 מיליון יורו לשחקנים שלהם, כך לפי איגוד השחקנים הספרדי. המועדונים בחובות לא רק כלפי השחקנים, מס ההכנסה הספרדי עדיין מחכה ל-607 מיליון יורו שחייבים לו הקבוצות הספרדיות ואפילו מועדונים בעלי הכנסה גבוהה יחסית נמצאים בצרות צרורות.

ולנסיה, אחד מ־20 המועדונים המכניסים באירופה (107 מיליון יורו), בחובות של 440 מיליון יורו, שצפויים לגדול ל-739 מיליון יורו לאחר המעבר לאצטדיון החדש. "ולנסיה חייבת לשלם 150 מיליון יורו עד סוף השנה", גילה הנשיא היוצא חואן באוטיסטה סולר, "הקבוצה במחלקת החירום בבית החולים והיא בסכנת מוות".

גם ריאל בטיס סובלת מחוסר יציבות בהנהלה. הנשיא מנואל דה לופרה חויב למכור את המועדון לאחר שנמצא אשם באי סדרים כספיים. דפורטיבו לה קורוניה, שעד לא מזמן, היוותה גורם בצמרת הספרדית, ן בחובות של למעלה מ-100 מיליון יורו וחייבת למכור את השחקנים המובילים שלה (בדרך כלל לאנגליה) כדי לשרוד. המצב כל כך גרוע, שאפילו אתלטיק בילבאו שברה מסורת בת יותר 110 שנים ותפרסם חברה על חולצות המשחק של הקבוצה. אגב, אתלטיקו מדריד מוציאה כספים אדירים על חיזוק אבל אם תיכשל בניסיון להעפיל לצ'מפיונס ליג עשויה להיכנס לצרות כלכליות לא קלות.

כרגע נראה שמלבד ברצלונה וריאל מדריד, המועדונים הספרדיים היחידים שמתנהלים בצורה שפויה הם אספניול, חטאפה ויאריאל וסביליה.

דומיננטיות פוגענית

ריאל מדריד וברצלונה במצב פיננסי מעולה ביחס לקבוצות האנגליות הגדולות אבל בהרבה מובנים הדומיננטיות שלהן פוגעת בשאר הקבוצות הספרדיות. בגלל שיטת המכירה האינדבדואלית של זכויות השידור נוצרו פערים גדולים בליגה הספרדית, ברצלונה וריאל מדריד מקבלות ביחד כ-350 מיליון יורו בשנה ממכירת זכויות שידור שלהן בעוד רוב הקבוצות האחריות בקושי מגרדות את ה-30 מיליון יורו כל אחת. אמנם ולנסיה, אתלטיקו מדריד, ויאריאל וסביליה עשויות לקבל כ-70 מיליון יורו או אולי אפילו יותר ממכירת זכויות השידור שלהן, אבל גם זה סכום שמתגמד מול חוזי השידור של בארסה וריאל.

"אין בספרד את המחשבה האנגלית שאפשר להרוויח כסף גדול מכדורגל", אומר איבן בראבו, "חשיבה יותר עסקית של המועדונים הספרדים, תביא להכנסות גדולות יותר אבל זה לא קורה".

לאחרונה מכרה הליגה את הזכויות השמיות שלה לבנק BBVA ב־32 מיליון יורו לשנה ולכן תיקרא מהשנה "ליגה BBVA", אבל לפי בראבו אין את המחשבה העסקית שמאפיינת את ראשי הליגה האנגלית.

"הבעיה האמיתית היא שלפעמיים השידורים החוזרים של ריאל מדריד וברצלונה מושכים יותר רייטינג משידורים חיים של קבוצות כמו ולנסיה או בטיס", אומר פרדריק הרמל, פרשן יומון הספורט "אס" ופרשן ברשת הטלוויזה "לה סקסטה".

כמו נדאל

אין ספק שמבחינת כדורגל הליגה הספרדית משובחת. הכדורגל הספרדי, וזה הוכח ביורו, טוב יותר מהכדורגל האנגלי. היצע השחקנים הספרדי גדול הרבה יותר מהיצע השחקנים האנגלי וזרים איכותיים ממדינות לטיניות עדיין מעדיפים את הכדורגל ומזג האוויר הספרדי על הכסף הגדול באנגלי. עם זאת, כנראה שהכדורגל הספרדי סובל מבעיה דומה של רפאל נדאל, הטניסאי הספרדי מספר 1 בעולם.

"הטניסאי הספרדי המוכשר צריך לשייף את כישורי האנגלית שלו בשביל להשוות את ההישגים שלו על המגרש להישגיו בעולם החסויות והספונסרים", כתב כרטיס איכלברגר, פרשן "בלומברג", "יש לו כישרון, יכולת ותשוקה אבל מבחינה שיווקית הוא לא ברמה של רוג'ר פדרר כי אין לו אנגלית כמו פדרר". ואם נחזור לכדורגל, אז בעוד הליגה האנגלית נמכרת ביותר מ־600 מיליון ליש"ט לערוצים מרחבי העולם, הליגה הספרדית מפגרת הרבה מאחור בתחום הזה וזה מזכיר בהרבה מובנים את מצבו של הטניסאי הספרדי מספר 1.

סטיב רוזנר, בעלים של סוכנות שיווק הספורט 16W מוסיף: "אנגלית היא השפה האוניברסאלית. כשאתה יכול לספר סיפור באנגלית אנשים מכל העולם יקשיבו לך וזה לא בהכרח נכון לגבי ספרדית".

אז אולי זאת הבעיה של הכדורגל הספרדי. הוא ספרדי מדי.