האם ישראלים יכולים להרוויח מיליונים מבייסבול?

1. עוד אליפות אירופה עם זווית ישראלית מאוכזבת

חרטה היא ההרגשה הקשה ביותר שספורטאי יכול להרגיש. עם הזמן לומדים להכיר בחשיבות המאמץ וההופעה - אם שיחקת היטב ועדיין הפסדת, כך אומרים, עשית את שלך. אבל עם תום התחרות, הדבר היחיד שחשוב הוא מה שהטבלה אומרת, ובמקרה המדובר היא אמרה שנבחרת ישראל בבייסבול - קראתם נכון - לא העפילה לאליפות אירופה.

עבור המעטים שאינם יודעים, אנחנו נמצאים רגע אחרי היורו ורגע לפני בייג'ינג. מה שאומר שאוהדי הספורט בארץ ובעולם יכולים להשקיף על הדבר האמיתי, שיתרחש בעוד שנה: אליפות אירופה בבייסבול, שתורחב למשהו דמוי אליפות העולם.

כפי שכבר אפשר היה להבין מהאמור, בדומה לכל אליפות אירופה, גם כאן ישנה הזווית הישראלית, המאוכזבת. בשבוע שעבר חזרה נבחרת ישראל בבייסבול ממוקדמות האליפות האמורה. 16 נבחרות התחרו בארבעה בתים, שפוזרו בארבע ארצות שונות, ורק המנצחת בכל בית תשחק בשנה הבאה. הנבחרת שיחקה בקרואטיה מול הנבחרת המקומית, וכן מול בולגריה, סרביה וליטא. קרואטיה זכתה בכרטיס לאליפות אירופה.

ליישמן. אולי קריירה בקולג' צילום: אסף רותם

עם מאזן 2-2, לא היו הרבה חיוכים בקרב הנבחרת עם סיום הטורניר. לנבחרת היו שניים מהפיצ'רים הטובים בטורניר, וגם אורן גל, החובט שזכה בתואר השחקן המצטיין בטורניר. הדיכאון הקליני הישראלי, שהוא תחושת החרטה העמוקה, נובע מכך שאת שני ההפסדים "השיגה" הנבחרת לאחר שהובילה מול בולגריה 8-0 באינינג השביעי - שווה ערך להובלה של 4-0 בכדורגל בדקה ה-70 - ולאחר שהיתה בתיקו מול קרואטיה הפייבוריטית במשך כל המשחק עד לאינינג האחרון. במילים אחרות, הנבחרת היתה צריכה לקחת את הכרטיס לשנה הבאה.

2. דרושים לימודים אקדמיים

ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות בעתיד. בייסבול, יותר מכל ספורט אחר בעולם, מבוסס על שחקן אחד - הפּיצ'ר, "מגיש" בעברית. 90% מהמשחק תלוי על כתפיו, ופיצ'ר טוב יכול לשתק במו ידיו את התקפת היריב. לישראל יש היום פיצ'רים ברמה גבוהה, ואחד מהם, אלון ליישמן (19), זומן לאחר התצוגה המבריקה מול קרואטיה לאקדמיה שמפעילה ה-MLB באירופה.

המוקדמות בקרואטיה. הכל תלוי בפיצ'ר צילום: אסף רותם

באקדמיה יתאמנו 50 הכישרונות הגדולים באירופה במשך שלושה שבועות עם שחקנים לשעבר, שחלקם בהיכל התהילה, כגון רוב קארו ובארי לרקין. אקדמיות דומות מופעלות בכל העולם, בניסיון לשאוב אל מערכות טיפוח השחקנים של הקבוצות כישרונות שטרם זוהו. האקדמיות הפעילות ביותר הן אלה שברפובליקה הדומיניקנית - באי הקטן הזה מפעילות 28 מ-30 קבוצות ה-MLB אקדמיות לבייסבול.

כישרונות צעירים הם גם עסק גדול. מחקר שפורסם לאחרונה העריך שבייסבול מכניס לדומיניקנים כ-85 מיליון דולר לשנה - כמעט 20 מיליון על מענקי חתימה לשחקנים חדשים, ועוד כ-50 מיליון בהשקעות חוזרות של שחקנים שמשחקים במייג'ורס.

ואולם, אירופה איננה הרפובליקה הדומיניקנית. השנה תהיה השנה הרביעית שבה מופעלת האקדמיה. בשנה שעברה הוחתמו שבעה שחקנים על חוזים על ידי קבוצות ה-MLB, ובסך הכל ייצרה זו 18 חוזים בשלוש שנים.

3. הקולג' כמקפצה

סיכוייו של ליישמן לקבל חוזה מקצועני אינם גבוהים. בגיל 19 הוא אינו יהלום צעיר במיוחד, ועם 1.72 מטר בסעיף הגובה בתעודת הזהות הוא יתקשה לעבור את רף ה-90 מייל לשעה, שמתחתיו לא מחתימים פיצ'ר לחוזה מקצועני - לא משנה כמה טוב הוא וכמה קשה לחבוט זריקות שלו.

לליישמן יש מכניקה מלוטשת, אבל זה מעט מדי אפ סייד לסקאוטים. ועם זאת, האקדמיה תפתח בפניו, כמעט בוודאות, קריירה בקולג'. שני ישראלים אחרים מהנבחרת, דן רותם ושלמה ליפץ, כבר שיחקו ארבע שנים בקולג' כל אחד.

בארץ תמיד מקווים שאיזה ישראלי ישתחל לליגות המקצועניות, אם לא בזכות היכולת אז כדי לעזור בשיווק הקבוצה. אבל ישראל אינה סין, ויהדות אמריקה היא קהל יעד משמעותי בעיקר בדמיון שלנו. מצד שני, קריירת קולג' עשויה להציע קפיצת מדרגה אמיתית ביכולת המשחק. אולי איזו קבוצה תראה בליישמן משהו שהיום טרם רואים, כי אומרים שיש להם שם באמריקה עין לכישרונות.

הרי בסך הכל, מי חשב שסטיב נאש - נמוך, לבן וחירש למילה הגנה - יהיה ה-MVP של ה-NBA?

הכותב הוא שחקן תחנה ראשונה בנבחרת הבייסבול של ישראל