שוק העברות השחקנים בישראל תופס תאוצה. מיהם המרוויחים הגדולים?
עולם הכדורגל הישראלי מלא תככים, מזימות, סודות, הדלפות ופוזה. הסוכנים מנצלים את המצב כדי להרוויח עוד קצת כסף. איך? יש להם הדרכים שלהם
כל אחד יכול להגיע למשרדי ההתאחדות לכדורגל ולעשות מבחן שבסופו הוא עשוי להפוך לסוכן כדורגלנים. כל מה שצריך זה לשלם אגרה של 500 שקל ולעבור מבחן לא כל כך פשוט בשפה האנגלית. מי שעובר את המבחן מקבל את הזכות המפוקפקת להיות חלק מהעם השנוא ביותר בכדורגל העולמי.
"ההבדל
צריך להודות, הסוכנים הם האנשים בין הפטיש לסדן. הפטיש הוא שחקן הכדורגל המצוי והסדן הוא קבוצת הכדורגל, שמצטיירת בצדק כגוף מלא קומבינות ותככים. הסוכן, מעצם תפקידו כנציג השחקן ולפעמים כמתווך, מנסה להוציא את המיטב מכל מצב.
בית"ר ירושלים, למשל, סובלת מדי קיץ מסוכנים שמנסים להוציא כמה שיותר מארנקו של ארקדי גאידמק. הקיץ הדגימה סאגת סבסטיאן אבארו, חלוצה של ריבר פלייט, איך סוכנים, לא רק בישראל, עובדים.
מחירו הראשוני של חלוץ נבחרת אורוגוואי היה 650 אלף דולר. אבל לכוכב היו גם ארבעה סוכנים, ועוד שלושה אנשים אחרים שמחזיקים בכרטיסו. כולם, כמובן, רצו קופון מהמעבר שלו לעיר הקודש. בסופו של דבר זה עלה לבית"ר כמעט פי שניים מהמחיר שריבר רצתה עבורו.
התקשורת אשמה
עולם הסוכנים הוא עולם של תככים, מזימות, סודות, הדלפות ופוזה. הפוזה חשובה בעיקר כי שבישראל התקשורת היא חלק בלתי נפרד מהליך המשא ומתן בין קבוצה לשחקן. סוכן צריך לטפח את תדמיתו ולטפח את קשריו עם העיתונאים כדי להשתמש בקשריו באתרי האינטרנט ובעיתונים. הוא חייב את הקשרים הללו כדי להפעיל לחץ על בעלי הקבוצות מדי פעם.
"אם שחקן רוצה משהו מהקבוצה, הסוכן שלו פונה לקבוצה לפעמים דרך אתר אינטרנט עם ידיעה של 'מקורבים לשחקן'. זה הפך ללגיטימי", מסביר בכיר בקבוצת כדורגל ישראלית. "יש אתרים שמפרסמים כל מה שסוכן אומר להם".
"יש היום כמה סוכנים שמחוברים לתקשורת בצורה חזקה", אומר סוכן שחקנים ישראלי. "הם עושים תרגילים חוזרים ונשנים כדי להכניס שמות של שחקנים שלהם לכמה שיותר ידיעות, לקשר אותם לכמה שיותר קבוצות. פתאום שחקן מסויים מועמד לקבוצות שבכלל לא רוצות אותו. השחקנים בישראל לא הכי טובים, אבל הם לא זולים כי הסוכנים שלנו טובים".
אחד השטיקים המוכרים והפופולריים ביותר הוא שטיק שאפשר לכנות אותו "שטיק יניב קטן". מה זה בעצם? "מסתובבים כאן סקאוטרים, שמוזמנים על ידי הסוכנים", מספר סוכן שחקנים בכיר. "הסוכנים מצליחים לשכנע אותם לרכוש שחקן לקבוצה בגלל עלויות זולות יחסית של השחקן הישראלי. חלק מהשחקנים עוברים לחו"ל, מקבלים חוזה מאוד גדול ביחס לחוזים בישראל, ואז אחרי חצי שנה או שנה חוזרים לישראל, כי בקבוצות בחו"ל הבינו שלא מדובר במציאה גדולה. אבל כשהם חוזרים לישראל הם מקבלים חוזה כמו בחו"ל. זה מה שקרה עם עידן טל ויניב קטן".
הונאת הדי.וי.די
אף אחד כבר לא כועס על שימוש בתקשורת להפעלת לחצים. מדובר בחלק לגיטימי בעבודה של הסוכן אבל מתברר שיש "שטיקים של סוכנים" לא ממש חוקיים - יש המגדירים אותם כהונאה של ממש. "יש סוכנים שמתעסקים עם שחקנים דרום אמריקאים שעושים תרגילים נבזיים כדי להחתים שחקן בקבוצות הישראליות", מגלה סוכן שחקנים ישראלי בכיר. "בקלטות הם שמים רק רגעים טובים של שחקן מעונה מסוימת. השחקן עצמו בכושר רע או לא פוגע כבר כמה שנים, אבל הסוכנים משנים את התאריך על הקלטות כדי שיהיה כמה שיותר עדכני והמאמן הישראלי חושב שהוא מקבל שחקן בכושר מעולה". לפי סוכן אחר, "על מאמנים בישראל קל לעבוד כי הם מחליטים באינטרנט אם השחקן שהם רוצים טוב או לא. הסוכנים במובן הזה יותר מקצוענים כי הם מפיצים דיסקים, הם מומחים באימיילים. הם גורמים למאמנים להחליט על סמך האינטרנט בלבד".
טריק מלוכלך אחר הפך לנפוץ בקרב סוכנים שמביאים לארץ שחקנים מאפריקה. מעט יודעים זאת, אבל באפריקה יש כמה מדינות שבהן קיים חוק שאוסר להוציא מהמדינה נער שטרם מלאו לו 17 שנה. "זה גורם להרבה סוכנים לזייף דרכונים ואשרות עבודה", אומר גורם בקבוצת כדורגל. "אנחנו חושבים שמדובר בשחקן בן 18, אבל האמת שמדובר בשחקנים בני 15 או 16". בכלל, שינוי גיל שחקנים לפי אינטרס הסוכן הוא מחלה מידבקת. "ידוע שיש שחקן מדרום אפריקה שהוא כביכול בן 22 אבל בעצם הוא בן 24 או 26", מגלה גורם בענף. כמה זה נפוץ? לא בטוח, אבל אין ספק שסוכנים משתמשים בכל אמצעי כדי להשיג ללקוח שלהם חוזה טוב יותר. הם יסבירו שזאת המערכת כרגע וצריך לחיות איתה.
