החוק שישנה את הכדורגל: לא יותר מ-5 זרים

ב-4 בפברואר חיכך ספ בלאטר את ידיו בהנאה רבה. לאחר ויכוחים רבים "ועדת הכדורגל של פיפ"א" קיבלה בעיקרון את החוק המשמעותי ביותר שהגיש נשיא הארגון לדיון. לפי החוק של בלאטר, כל קבוצה חייבת להרכיב לפחות שישה שחקנים מקומיים (שרשאים לשחק בנבחרת המקומית), כך שאסור לה שבהרכבה

את החוק, שקיבל את השם "חוק 6+5", ינסה הנשיא השוויצרי של ארגון הכדורגל העולמי להעביר בקונגרס פיפ"א בסידני, שיתקיים היום ומחר.

"במהלך השנים והעשורים איבדו מועדונים את הזהות שלהם באמצעות החתמת עוד ועוד שחקנים זרים, ולעתים מועדונים עולים למגרש בלי אף שחקן מקומי", אמר בלאטר בנאום חוצב להבות. "שחקנים צעירים מאבדים מוטיבציה כי הם אינם מקבלים את הצ'אנס לשחק במועדון האהוב עליהם, והמועדונים הגדולים מגדילים את הפער בין אלה שיש להם לאלה שלא". בלאטר, שמעמדו הדועך של כדורגל הנבחרות חשוב לו יותר מכל, הוסיף: "רק שניים או שלושה מועדונים משחקים על הגביע והאחרים נלחמים נגד הירידה".

בלאטר קיבל תמיכה מפתיעה מפרנץ בקנבאור, אגדת הכדורגל הגרמני ובכיר בפיפ"א. "אנחנו חיים בעולם שעבר גלובליזציה", אמר "הקייזר", "אבל אני לא חושב ששווקים פתוחים נכונים לעתיד המשחק. אפשר להיות מוצלח גם עם שחקנים מקומיים, כסף לא תמיד מבטיח הצלחה".

6+5? לא חוקי

בלאטר, מניפולטיבי מתמיד, שכח כמה דברים. למשל שלאורך ההיסטוריה נשלטו הליגות על ידי מספר מצומצם של קבוצות, ושהגבלות על שחקנים זרים לא ימנעו בהכרח מהקבוצות שיש להן כסף לרכוש את השחקנים המקומיים הכי טובים. צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד ימשיכו לשלוט בליגה האנגלית, למשל, כיוון שהן יוכלו לקנות את השחקנים המקומיים הטובים ביותר. ואולם קבוצות שנעות בחוכמה בשוק העברות הגלובלי ומוצאות שחקנים זולים וטובים מחוץ לגבולות אנגליה (ארסנל, בולטון וליברפול) יצטרכו להיכנס למינוסים רציניים כדי לרכוש שחקנים אנגלים, שמחירם מופקע גם ככה.

וישנן עוד סיבות לכך שחוק ה-"6+5" גרוע בבסיסו. הוא נוגד לחלוטין את מגמת הגלובליזציה שהעולם עובר, למשל. הוא גם מעודד בינוניות על פני מצוינות. והוא לא חוקי. לפחות באירופה.

לפי החוקה של האיחוד האירופי, אסור למנוע עבודה מאזרח גוש היורו בגלל אזרחותו. החוק שמציע בלאטר נוגד גם את עקרונות התנועה החופשית של עובדים באירופה.

האיחוד האירופי, כצעד מונע לקראת הקונגרס של פיפ"א באוסטרליה, קבע לפני שבועיים ש"חוק 6+5 יוצר באופן ישיר אפליה על בסיס לאום". 518 חברי פרלמנט אירופים הצביעו נגד ה-6+5 בעוד רק 49 הצביעו בעד.

האיחוד ציין שהוא תומך בחוק של אופ"א שעניינו שיתוף שחקני בית ללא קשר ללאום (למשל ססק פברגאס הספרדי נחשב לשחקן בית בארסנל הלונדוני, מפני שהוא במועדון מגיל 16). האיחוד לא כל כך משפיע על בלאטר, שבכל מקרה ינסה להעביר את החוק בהצבעה בקונגרס באוסטרליה. והוא עשוי להצליח, למרות ההתנגדות האירופית למהלך. אחרי הכל לספ יש יכולות לא מבוטלות להעביר חוקים בקונגרסים של פיפ"א. ההשפעה שלו על איך שהמדינות הקטנות מצביעות - השפעה שמקורה במעטפות חומות מלאות בדולרים, לפי אנדרו ג'נינגס, עיתונאי חוקר של "הדיילי מייל" - מאפשרת לו להעביר חוקים כרצונו. חשוב לציין שבפיפ"א הקולות של האיטי וג'יבוטי, בעלות משקל הנוצה בכדורגל העולמי, שווים לקולות של אימפריות, כגון איטליה ואנגליה.

מאיפה נביא 11 שחקנים?

בלאטר משוכנע שהוא יכול להעביר את החוק גם באירופה בגלל המסמך של האיחוד שפורסם לפני כשנה, והוא קובע במוצהר ש"לספורט חוקים משלו". "אפילו האיחוד האירופי קבע שהספורט הוא לא בדיוק עבודה רגילה", הבהיר בלאטר בראיון לבי.בי.סי, "עובדים יכולים לזוז באירופה באופן חופשי, אבל כדורגלנים הם לא עובדים רגילים, הם יותר אמנים מאשר עובדים".

בלאטר הוסיף שהחוק גם אינו בעייתי מבחינה חוקתית כי "הוא לא מגביל ממועדונים להביא שחקנים זרים אלא רק מחייב אותם לשחק לפחות עם שישה מקומיים". עם זאת, גם מישל פלאטיני, נשיא אופ"א ובן בריתו של בלאטר, הודה ש"מדובר בחוק לגמרי לא חוקי" וש"פיפ"א תצטרך לרדת מהעץ". כחלק מהסכם פשרה מתגבש, עשוי האיחוד האירופי להסכים לאיסור של פיפ"א על מעבר שחקנים בני פחות מ־18, אף שרבים גם הטיעונים נגד חוק זה.

אבל האם יירד בלאטר מהעץ? אחרי הכל, הוא נחוש להעביר סוג של הגבלת זרים. לא בטוח שזה יקרה. האם יצליח להעביר את החוק ויכניס את עולם הכדורגל לסחרור רציני? גם כן לא בטוח.

מה שבטוח, קבוצות רבות דוחות את התוכניות הרכש שלהן לקיץ. רפא בניטס, מאמן ליברפול, טוען: "אנחנו תלויים בפיפ"א, ואנחנו נצטרך לפעול בהתאם למה שקורה. כרגע לא נמכור את פיטר קראוץ' וג'רמיין פנאנט (האנגלים), ונראה אם נרכוש שחקנים אנגלים אחרים או לא". בניטס, שהעונה פתחה קבוצתו ב-42 משחקים בהרכב שבו רק שני שחקנים אנגלים, אינו חוסך ביקורתו מהצעת החוק החדשה. "אני מרגיש שהאוהדים רוצים לראות את השחקנים הכי טובים על המגרש".

גם ארסן ונגר, שארסנל שלו משחקת כמעט ללא אנגלים, נגד ההצעה של בלאטר: "הנשיא של פיפ"א נלחם בקרב אבוד כי הוא רוצה חוק שנוגד את הבסיס של האיחוד האירופי", אמר, "מה גם, שייתכן שעם החוק החדש, יהיו קבוצות שלא יוכלו לעלות 11 על המגרש - כי אין מספר שחקנים מקומיים טובים מספיק".

העיקר שיהיה מקומי?

וכאן נשאלת כמובן עוד שאלה: האם הקהל יכול לקבל בינוניות מקצועית אחרי שנים שבהן התרגל לקבוצות שבחרו את מיטב השחקנים שהן יכולות לבחור בעולם כולו? האם אוהדי מנצ'סטר יונייטד יקבלו בשמחה את ארון לנון במקום כריסטינו רונלדו? האם אוהדי ברצלונה יצטרכו להסתפק בחוואקין לאחר שהתרגלו לליאו מסי המסחרר? אפילו אנשי הכדורגל הלאומנים ביותר מתקשים לראות את זה קורה. "אני חושב שהגבלת זרים לא תעזור", אומר ג'יימי קארגר, בלם ליברפול, "מה שחשוב זה שיידעו להנחיל את המצוינות בקרב הצעירים בכל מדינה ואז יהיו להם הכלים להתמודד עם השחקנים הזרים על מקומות בהרכב. הגבלת זרים פשוט תקבע את הבינוניות".