סיכום עונת היורוליג: חייבים תקרת שכר

ההבדל בין מכבי תל אביב לצסק"א מוסקבה הוא ההבדל בין אטורה מסינה לצביקה שרף. האחת קבוצה מסודרת, מעונבת, מאורגנת, שקולה ויודעת מה היא עושה והשנייה היא צעקנית, מבולגנת, אמוציונאלית עד כאב וחיה על אילתורים.

מסינה הוא גורו לרוב המאמנים באירופה, מישהו שמאמנים צעירים

מסינה הוא מאמן קלאסי: מנהל שקול עם חזון ודרך שזוכה לכבוד שחקניו, עמיתיו ויריביו.

צביקה שרף לא גורו ולא מייעץ למאמני NBA.

הכסף ניצח

הקבוצה עם התקציב הכי גדול – 32 מיליון יורו – זכתה ביורוליג למרות שקבוצות עם תקציבים גדולים כגון פנאתינייקוס (29 מיליון יורו), אולימפיאקוס (24 מיליון), ברצלונה (20 מיליון), ריאל מדריד (18 מיליון) ומלאגה (18 מיליון), לא הצדיקו את הוצאות הכספים הללו אפילו בעלייה לפיינל פור.

בסך הכל מדובר בזריקת כסף לפח. רוב הקבוצות הגדולות ביורוליג נהנות מבעלים עשירים או מועדון כדורגל צמוד, שמזרימים להם עודף בשביל שלא ייביישו את השם באירופה. אולם בסופו של דבר מדובר על קבוצות שמבחינה כלכלית לא מצדיקות את קיומן.

מעט מאוד קבוצות ביורוליג הן בעלות הכנסות טבעיות גדולות מספיק כדי לנהל קבוצה בתקציב גבוה - טאו ויטוריה (16 מיליון יורו), מכבי תל אביב (12 מיליון יורו) וסיינה (8.5 מיליון יורו). אפילו ג'ורדי ברתומיאו, מנכ"ל היורוליג, הודה בראיון ל"לגלובס" שרק הבעלים של הקבוצות אחראיים לתקציבים הגדולים ולא גידול בהכנסות ממכירת זכויות שידור ופרסום.

האם צסק"א מצדיקה קיומה? ובכן, הכסף הגדול של צסק"א אכן ניצח אבל חשוב לזכור שגם אלופת אירופה היא מוצר לא מוכר (את זכויות השידור מכרה לטלוויזיה הרוסית בפחות ממיליון דולר) עם ממוצע צופים מביך (4,500 ביום טוב).

צסק"א דומיננטית כל כך באירופה בזכות הבעלים מיכאיל פרוחורוב (שווה כ־20 מיליארד דולר) שקנה את המאמן הכי טוב, שיקבל את ההחלטות הכי נכונות. אולם המועדון עצמו לא מכניס באופן טבעי (ספונסרים, מנויים, זכויות שידור) אפילו חצי מהתקציב של הקבוצה.

מצב כזה הוא לא בריא. ענף ספורט צריך לחיות לפי היכולות שלו כי אם לא, יקרוס כשלבעלי הקבוצות יימאס.

הפריבילגיה של ג'ורדי

ליורוליג יש את הפריביליגה להמציא את משחק הכדורסל באירופה מחדש.

הפריבילגיה הזו נובעת מהעבודה שהעניין בטורניר ברחבי אירופה כל כך קטן שכל שינוי, קטן או גדול, לא יזיז יותר מדי לאף אחד. וזה לא שקבוצות יכולות לפרוש ולהקים ליגה נוספת – זאת תהיה מכת מוות לענף שהם יושבים עליו.

את הפריבילגיה הזו אפשר לנצל בשביל לדרוש ניהול תקין ושקול מכל קבוצה. צריך לשאול מדוע האחות המאוד גדולה מאמריקה, ה־NBA, יכולה לדרוש מעשירי ארצות הברית לנהל קבוצה בתקרת שכר נוקשה, בשביל לשמר על ליגה תחרותית, בה משחקים מועדונים רווחיים וביורוליג בכלל לא חושבים בכיוון?

היורוליג, בשביל לקבל סוג של לגיטימציה, צריכה לחיות לפי היכולות הכלכליות שלה.

אבל ביורוליג פועלים אחרת. במקום לאמץ חוקים מהכדורסל האמריקאי, אימצו ביורוליג את המודל האוליגרכי של הכדורגל. ואז יכול להגיע בנאדם כמו רומן אברמוביץ' או פרוחורוב ולשפוך כספים בשביל שלחברים שלו יהיה סוף שבוע כייפי במדריד. קשה למכור עוד מוצר כזה ליבשת אירופה - כי מה שווה עוד ספורט שאוליגרך מהמזרח יכול לקנות את התואר, בשביל זה יש כדורגל.

לשמעון מזרחי כוח אדיר בעולם הקטן של הכדורסל האירופאי. הוא צריך להשתמש בו כדי לעלות את הדיון על תקרת השכר ביורוליג. זה עשוי להיות ניסוי מרתק וכזה שייתן למכבי תל אביב יתרון אדיר על פני יריבותיה.