היועץ המשפטי - שחקן חסר בכדורגל הישראלי

קבוצה בליגת העל מגיעה כשלוש פעמים בממוצע אל בין כותלי בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, וזה אומר שיש צורך בשחקן חיזוק משמעותי - יועץ משפטי. במועדונים האירופיים ייעוץ משפטי הוא קריטי להתמודדות של הקבוצות עם נושאים כגון שוק ההעברות וחוזים של שחקנים, ולעתים משפיע על המשחק

עו"ד אפרים ברק הוא מומחה לענייני המשפט בספורט וחבר בוועדות של אופ"א ושל בית הדין הבינלאומי לספורט. לדעתו, כל קבוצה מקצוענית חייבת להעסיק יועץ משפטי באופן קבוע. "רוב הקבוצות בישראל שוכרות עורך דין בעת הצורך, בניגוד לכל הקבוצות בליגות האירופיות השונות", הוא אומר. "אם היו חכמים פה ולוקחים ייעוץ משפטי כדרך קבע, לא היו נכנסים למצבים שמחייבים שכירת עורך דין. במילים פשוטות יותר - המהלך הזה יכול לגרום לחיסכון אדיר בכסף במקרה של סכסוך כזה או אחר".

מקרה סיסטון

הנה סיפור שעשוי להסביר מדוע עורך דין חוסך כסף בהרבה מהמקרים. בעונת 2003/04 שיחק בהפועל באר שבע שחקן ברזילאי בשם דייגו סיסטון. בסיום העונה הוא שוחרר, אף שהיה לו חוזה לעונה נוספת, והוא החליט לתבוע את באר שבע בבית הדין של אופ"א על סכום של 120 אלף דולר. לאלי זינו, הבעלים של באר שבע, הוצע לקחת ייעוץ משפטי שעלותו נעה סביב 50 אלף שקל, אבל הוא סירב כי האמין שהוא יכול לזכות בתביעה ללא עורך דין לצדו. בסופו של דבר נאלץ לשלם לברזילאי 120 אלף דולר בצ'ק אחד, ללא פריסת תשלומים וללא הנחות.

המקרה של סיסטון הוא מקרה אחד מתוך עשרות סכסוכים בכדורגל הישראלי, שאם היו מטופלים על ידי עורך דין - המתמצא בתקנוני הספורט של פיפ"א ואופ"א - היו יכולים להסתיים אחרת לגמרי. "שימוש בייעוץ משפטי שוטף ונכון במהלך פעילות הקבוצה, כמוהו כרפואה מונעת בתחום הבריאות", מדגיש עו"ד ברק.

כמה זה עולה?

עלות שכירת עורך דין טוב מגיעה לכ-150 דולר לשעה בממוצע. בחודש ממוצע קבוצה צריכה כ־20 שעות עבודה של עורך דין, כלומר כ־3,000 דולר לחודש במהלך עונת המשחקים.

בקיץ עונת המלפפונים יוצאת לדרך ועורכי הדין חוגגים. הם בונים חוזים של שחקנים, מתכתבים עם קבוצות בחו"ל, מנהלים דיאלוג עם פיפ"א ואופ"א, חותמים על חוזים בין קבוצות בארץ וספונסרים. בקיצור, 100 שעות עבודה.

המסקנה המתבקשת היא: ב־50 אלף דולר, סכום המשתווה למשכורתו של שחקן בינוני ומטה, יכולה קבוצה למנוע הפסדים כספיים אדירים בעתיד. אגב, עורכי דין בעסק מדגישים שכיום הצורך בעורך דין צמוד חשוב מתמיד, במיוחד בגלל "סעיף 17" המאפשר לשחקנים תחת חוזה לנהל משא ומתן עם קבוצות אחרות אחרי שלוש שנים.

איזי שרצקי, הבעלים של עירוני קריית שמונה, אחת מהקבוצות המאורגנות בכדורגל הישראלי, מסכים: "לי יש עורך דין קבוע, שבין השאר מטפל עבורי גם בעניינים האישיים. כל מה שקשור לכדורגל וחוזים עושים בשבילי עורכי הדין, וזה הכרחי מבחינתי שזה יהיה ככה".

חזי מגן, יו"ר בני יהודה, מאמין שעורכי דין רק מסבכים דברים בעוד הניסיון בעולם הכדורגל חשוב הרבה יותר. "אני לא חושב שצריך להעסיק עורכי דין באופן קבוע כי זה בזבוז כסף", קובע מגן. "במקרים מסוימים יש באמת צורך באחד כזה, אבל אז אני פונה לקבלת ייעוץ משפטי".

כביש עוקף התאחדות

מגן לא מתלהב משימוש קבוע בשירותי עורכי דין, כיוון שבית הדין של ההתאחדות לכדורגל לא מאשר ייצוג של עורכי דין חיצוניים מטעם הקבוצות בכל תיק המגיע אליו. אבל הכביש העוקף כבר נסלל, כיוון שהקבוצות הגדולות, כמו בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב ומכבי חיפה, רשמו בהתאחדות את עורכי הדין שלהן כחברי הנהלה לכל דבר ועניין.

בבית"ר ירושלים זה עו"ד אלעד אייזנברג, במכבי תל אביב זה עו"ד מורן מאירי ולמכבי חיפה יש את עו"ד אודי שוחטוביץ'. "התרגיל" כביכול שעשו אותן הנהלות משתלם להן. "זה חשוב מאוד שיהיה עורך דין בהנהלת הקבוצה, ואני אומר זאת בצורה חד-משמעית", מסביר אלי ארזי, יו"ר בית"ר ירושלים, שלאחרונה מבקר כמעט בכל שבוע בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל. "למחלקה המשפטית שלנו היתה חשיבות גדולה, במיוחד עבור אחד כמוני שלא מגיע ממגזר הכדורגל וצריך ללמוד הכל מהתחלה. בהרבה דברים שעשינו היו יכולות ליפול טעויות שהיינו עלולים לשלם עליהן המון המון כסף".