עסקים קטנים ובינוניים לא צריכים לשלם 18% ריבית על המינוס
עסקים קטנים ובינוניים לא צריכים לשלם 18% ריבית על המינוס
הבנקים מרוויחים מדי שנה כמיליארד שקל מעמלות הקצאת אשראי, וזאת לפני הרווח מהריבית. אחד הפתרונות לצמצם את ההוצאות האלה הוא חדשנות טכנולוגית. כיום יש חברות פינטק שמציעות מסגרת אשראי דיגיטלית לעסקים קטנים ובינוניים תוך צמצום הבירוקרטיה וחיסכון ניכר בעלויות
אירועי השנה החולפת, ובראשם המלחמה והרפורמה המשפטית, טלטלו את הכלכלה הישראלית וקלעו את המשק למשבר. הנפגעים העיקריים, כמו תמיד, הם העסקים הקטנים והבינוניים. עסקים אלה, המהווים 99% מכלל העסקים בישראל, אחראים ללא פחות מ-60% ממקומות העבודה במשק ול-62% מהתוצר המקומי הגולמי שלנו. עשרות אלפי משקי בית מתפרנסים ותורמים לכלכלה באמצעות העסקים הנפלאים האלה. מאז תחילת 2023, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, רבים מבעלי העסקים הללו מתמודדים עם צניחה של כ-50% בפעילות הכלכלית במשק. חלקם נאלצו לסגור או להשבית חלק מהפעילות, ורבים אחרים נאבקים מדי יום כדי לשרוד.
אחד התסמינים המדאיגים לפגיעה במגזר היצרני הכה חשוב של העסקים הקטנים והבינוניים הוא הזינוק במינוס שלהם בבנק. במלים אחרות, העלייה ביתרת החובה בחשבון הבנק של העסק, הנוצרת לרוב כתוצאה מכך שנקלע לקושי תזרימי. מחקר שערכה חברת חשבשבת בקרב 1,635 חברות קטנות ובינוניות מצא כי המינוס שלהן זינק ב-20% מהרבעון האחרון של 2022 לרבעון הראשון של 2024. מדובר כיום במינוס ממוצע של 331,250 שקל לעסק בהשוואה למינוס של 275,660 שקל ערב הרפורמה והמלחמה. זהו הבדל של שמים וארץ עבור עסק קטן או בינוני.
מדאיג לא פחות הוא הזינוק בריבית שמשלמים העסקים עבור מסגרת האשראי שמקצה להם הבנק. רוב העסקים הקטנים והבינוניים נדרשים מראש למסגרת אשראי בגלל שיטת השוטף פלוס, הגורמת לעיכובים קבועים בקבלת התשלומים מלקוחות. מחקר שערכה חשבשבת בקרב 8,000 עסקים קטנים העלה כי 97% מהעסקים הללו ניצלו את מסגרת האשראי, ונאלצו לשלם ריביות גבוהות על המינוס. למעשה, הריבית עלתה מ-15.3% בממוצע ברבעון האחרון של 2022 ל-18% בממוצע במהלך 2023. עסקים קטנים ובינוניים משלמים אפוא ריביות ההולכות ומאמירות על ה"זכות" להימצא במינוס - וזאת בזמן שהם מעניקים בפועל אשראי זול ללקוחותיהם, בדמות תשלום בשיטת השוטף פלוס.
המעמסה על העסקים הקטנים והבינוניים באה לידי ביטוי גם בעלות הכוללת שהם סופגים כתוצאה מהכניסה למינוס. עלות זו כוללת בראש ובראשונה את הריבית על האשראי שמעניק הבנק לעסק כאשר זה מצוי במשיכת יתר. ריבית זו עשויה להגיע עד כדי 12%. בנוסף, הבנק גובה עמלה בגין ההקצאה של מסגרת האשראי, וזאת בין אם העסק ניצל את המסגרת במלואה או באופן חלקי בלבד. לפי ניתוח של נתוני יתרות האשראי, המפורסמים על ידי בנק ישראל, עמלת ההקצאה הממוצעת בבנקים עומדת על 2%. בחישוב פשוט, הבנקים מרוויחים מדי שנה כמיליארד שקלים רק מעמלות ההקצאה, וזאת לפני הרווח מהריבית. התוצאה עבור רבבות עסקים קטנים ובינוניים היא קשה מנשוא: עלות אפקטיבית של כ-18% למינוס בבנק.
אז מה אפשר לעשות? התשובה היא טכנולוגיה. בשוק קיימות כיום חברות פינטק, המציעות מסגרות אשראי דיגיטליות לעסקים קטנים ובינוניים, כאשר העסקה כולה מתבצעת באמצעות תוכנות המותקנות בשגרה בבית העסק ואוספות ממנו באופן אוטומטי את המידע הפיננסי הנדרש לצורך הגשת הבקשה לאשראי. כך, הטכנולוגיה מייעלת את התהליך ומבטלת חלק ניכר מהבירוקרטיה שנלוותה אליו עד כה. עסקאות כאלה אף אינן כוללות עמלת הקצאה, ובכך מובילה הטכנולוגיה באופן ישיר לחיסכון בעלויות לעסקים.
בתקופה שבה מדברים על הגברת התחרות בשוק האשראי, ועל הצורך לסייע לעסקים קטנים ובינוניים, חשוב אפוא לזכור, כי הפתרונות אינם עוברים בהכרח דרך עוד רפורמה בחוק או ברגולציה אלא קודם כל דרך חדשנות טכנולוגית. יישום יעיל של חדשנות כזו עשוי לחולל תחרות ולסייע למגזר העסקי לצלוח בשלום את המשבר הנוכחי יותר מכל רפורמה.
פרופ' אסף אברהמי הוא מנכ"ל חשבשבת ופרופסור אורח בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון
