האתגרים בתחומי היבוא והיצוא בתקופת המלחמה
האתגרים בתחומי היבוא והיצוא בתקופת המלחמה
חברות התלויות בקנייה או מכירה של סחורות וחומרי גלם מחו"ל מתמודדות בימים אלה עם אתגרים משמעותיים כתוצאה מהמלחמה, כמו התייקרות גידול בעלויות התובלה וקושי ביבוא ויצוא. מהם הפתרונות שיסייעו לעסקים לצלוח אתגרים אלה?
מיה כהן
חברות אשר חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית שלהן מושתת על קנייה או מכירה של סחורות וחומרי גלם מעבר לים, מתמודדות עם אתגרים רבים בשגרה, אולם החל מ-7 באוקטובר האתגרים של אותן חברות רק הלכו והתעצמו.
האתגרים העיקריים הם עלויות הובלה מזנקות, קושי רב במציאת אפשרויות הובלה בים, באוויר וביבשה, שינויים בפוליסות הביטוח ועוד. עם אלו קשיים מתמודדים עסקים התלויים בסחר חוץ ומהם הפתרונות להתגבר על קשיים אלה?
הובלה ימית: אין אוניות פנויות
עיקר ההובלה מישראל ואליה נעשה דרך הים. בימים אלה חברות נתקלות בקשיים רבים הנוגעים להובלה. אחד האתגרים העיקריים הוא קושי במציאת אונייה הפנויה להובלה. מאז תחילת הלחימה, חברות ספנות רבות לא מוכנות להגיע לחופי ישראל. המשמעות היא היצע דל הגורם לקושי רב למצוא מקום פנוי באותן אוניות אשר כן מוכנות להגיע לכאן .
קושי נוסף נובע מהתפקוד של נמלי ישראל. מאז המלחמה נמל אשדוד מושבת כמעט לחלוטין לכן רוב האוניות מנותבות לשני הנמלים בחיפה. כתוצאה מכך נוצר עומס על נמלי חיפה ושחרור הסחורה מתעכב. כמו כן, חברות שצריכות לשנע מטענים למרכז ודרום הארץ נאלצות לשנע סחורה ממרחק גדול יותר לעומת שינוע סחורה מנמל אשדוד.
האתגר השלישי הוא הגידול בעלויות התובלה. החברות מתמחרות את מוצריהן תוך שקלול עלויות ההובלה. בענפים מסוימים עלויות ההובלה הן מרכיב משמעותי מהמחיר הסופי לצרכן. בימים אלה כאשר עלויות ההובלה גדלות משמעותית, חלק מהעלייה יבוא לידי ביטוי בעליית המחיר לצרכנים, ובחלק מהמקרים החברות יאלצו לספוג את הזינוק בעלויות.
אחת הסיבות לגידול בעלויות היא צמצום התחרות בין הנמלים שגורם לנמלים הפעילים להשית עלויות והיטלים גבוהים. המשמעותי ביותר הוא היטל מלחמה שיכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד, למשל היטל של 200 דולר למכולה כאשר עלות המכולה עצמה הוא 1,000 דולר. יש לציין כי ישנם פערים גבוהים בהיטלים ובשאר העלויות בין שני נמלי חיפה. כמו כן, חלק מחברות התובלה וחברות הביטוח מטילות מס מלחמה וגם כאן יש הבדלים. חברת MSC לדוגמא הודיעה שלא תגבה מס מלחמה.
עלות נוספת היא השינוע היבשתי ליעד הסופי של המטען, שכאמור יכול להיות מרוחק מאוד מחיפה, והחזרת המכולות הריקות לחיפה. העומס על הנמלים יוצר עיכוב בפריקה ובשחרור הסחורה. מעבר לכך, חברות נדרשות לאחסן את המטענים זמן ארוך בנמל מפני שאין יכולת זמינה לשנע את המטען מחוץ לנמל. גם אחרי שהמטען יוצא מהנמל בסופו של דבר הוא צריך לעבור דרך ארוכה בהובלה יבשתית. כל עיכוב כזה גורם לעלייה בהוצאות ובנוסף עשוי לגרור פגיעה בטיב הסחורה, בכושר הייצור, בשרשרת האספקה ועוד.
הקושי הרביעי הוא הביטוח הימי למטען. חברות החלו לקבל הודעות מחברות הביטוח על כך שיש עדכון של הפוליסה ומעתה הפוליסה לא כוללת ביטוח בגין סיכוני מלחמה. ישנן פוליסות שמראש לא כוללות ביטוח סיכוני מלחמה אך במצב הנוכחי הדבר מהווה סיכון משמעותי אם ייגרם נזק כלשהו למטען כתוצאה מהמצב הביטחוני. בעיית הביטוח תקפה גם להובלות האוויריות.
בניסיון לתת מענה למצב, משרד האוצר מציע פתרון חלקי דרך קרן מס רכוש. כל חברה שמעוניינת לבטח את המטען יכולה לפנות לאתר רשות המיסים ולדווח על המטען וכך היא תהיה מכוסה דרך הקרן. המתווה מתאים בעיקר לחברות קטנות עם משלוחים בודדים. לחברות גדולות עם הרבה מטענים ביום. המתווה מסורבל ולכן נבחנת האפשרות להשתמש בהצהרה במקום דיווח פרטני על כל משלוח.
לכל אלה יש להוסיף את הקושי החמישי - ביטוח לכלי השיט עצמם. בעבר, רק חברה מקומית קטנה יחסית הסכימה לבטח אך מאחר שהיא אינה חברה מוכרת כמו חברות הביטוח הגדולות היתה בעיה להסתמך עליה בהקשר הזה. חברות גדולות שמוכנות לבטח נוקבות בפרמיות גבוהות מאוד.
הובלה אווירית: המטוסים לא מגיעים
היקפי ההובלה האווירית נמוכים ביחס להובלה הימית שכן היא יקרה יותר. היא מיועדת להובלה של מוצרים בעלי נפח קטן, מוצרים רגישים, יקרים וכאלו שיש חשיבות לשילוחם מהיר. מתחילת הלחימה נפח ההובלה האווירית הצטמצם בכ-70%.
אחת האפשרויות להובלת מטען אווירי היא הובלה בבטן של מטוס נוסעים. אפשרות זו נעלמה כמעט לחלוטין בשל העובדה שמעט מאוד טיסות נוסעים מגיעות ויוצאות מהארץ.
האפשרות השנייה היא הובלה במטוס מטען אך גם שוק זה הצטמצם מאוד. חברות כמו לופטהנזה וטורקיש איירליינס, שבזמנים רגילים מפעילות מספר טיסות מטען ביום, הפסיקו את הטיסות לישראל וממנה בגלל המלחמה. שתי החברות שעדיין מפעילות טיסות מטען הן החברות הישראליות אל על וק.א.ל שעושות מאמצים גדולים להפעיל את טיסות התובלה אך זה כרוך בעלויות גבוהות. מחירי ההובלה זינקו במאות אחוזים ביחס לתעריף הרגיל, יותר מהתעריפים בקורונה שגם הרקיעו שחקים. בנוסף, היקפי טיסות המטען צנחו והן לא מדביקות את הביקושים.
גם במעברי הגבול היבשתיים ישנה בעיה. לישראל יש מעברי גבול עם ירדן ומצרים (ניצנה) אך בשל המצב הבטחוני ישנם קשיים ועיכובים במעבר הסחורות. הדבר מקשה גם על חברות ישראליות אשר משיקולי עלות משנעות בשגרה סחורה לירדן לצורך אריזת המוצר ומחזירות ארצה מוצר ארוז לצורך מכירה. העיכובים במעבר הסחורות ואי הוודאות בקשר לשחרור הסחורה משבשים לאותן חברות את הפעילות השוטפת.
בנוסף, את מטענים שמשוחררים מהנמלים בחיפה יש לשנע במשאיות אך כיום יש מחסור אדיר במשאיות ובנהגים ויש הגבלות תנועה. כך למשל לא ניתן לנסוע בכביש 6 בשעות מסוימות וכביש 90 לא בטוח דיו בחלקים מסוימים.
מהם הענפים שנפגעים?
בין העסקים שנפגעים במיוחד ניתן למנות את אלה שעוסקים בחומרים המוגדרים מסוכנים. חברות ההובלה לרוב לא מוכנות להשיט לישראל חומרים אלה. חומרים כאלה שכבר היו על האוניות נפרקו בנמלים סמוכים כמו מלטה. אם בכל זאת חומרים כאלה מצליחים להגיע לארץ הרי שלרוב השחרור בנמל יתבצע בשיטת "מסירה ישירה". כלומר, המטען נפרק מהאונייה על ידי מנוף אשר שם אותו ישירות על משאיות. פעולה זו מצריכה זמינות מתאימה של נהגים ומשאיות, ובמצב הנוכחי זהו אתגר רציני.
מסיבה זו, חברות שפועלות בתחומים אלה, כמו חברות דלק, כימיקלים תרופות ועוד, מאבדות את היכולת לייבא, לייצר ולייצא, גם תרופות מצילות חיים. המצב עלול לגרום לבעיה מסוימת גם בטווח הרחוק. הלקוחות של אותן חברות כבר מוצאים ספקים חלופיים ויש סימן שאלה אם הם יחזרו לקנות מהחברות הישראליות לאחר שמצאו תחליפים.
עסקים נוספים שנפגעים הם כאלה הממוקמים בדרום או בצפון. החברות חוששות לאחסן את הסחורה במפעלים שנמצאים באזורים אלה, בהנחה שהמחסנים לא נפגעו, ונאלצות לאחסן את הסחורה בנמלים יבשתיים או אוויריים אחרים. כתוצאה מכך, עלויות האחסנה המושתות על החברות גבוהות מאוד.
מעבר לאתגרים הלוגיסטיים ישנם אתגרים נוספים המטרידים את החברות הישראליות, למשל: סביבת הריבית הגבוהה שלא צפויה להשתנות בחודשים הקרובים, שערי הדולר והיורו המזנקים שמאתגרים את היבואנים, קשיים בקבלת ביטוח אשראי על חוב של חברות ישראליות ועוד. כל זה מתרחש כאשר ישראל נכנסה למערכה במצב כלכלי לא פשוט, שבו ענפים מובילים במשק כמו הייטק ונדל"ן סבלו מהאטה משמעותית עוד טרם המלחמה.
מה אפשר לעשות?
הפתרון הראשון הוא ביטוחי אשראי. במקום להסתמך על חברות ביטוחי האשראי הבינלאומיות, ניתן לקבל קווי פקטורינג באמצעות הבנקים המקומיים דרך רשת הפקטורינג הבינלאומית (FCI) שמקבלת פניות מגופי פקטורינג בעולם ופונה לבנקים בישראל.
כמו כן קיימים מוצרי אשראי המשלבים התחייבות בנקאית – כמו אשראי דוקומנטרי, ערבויות בנקאיות או מוצרי אשראי ייעודים וצבועים כגון פקטורינג מכירות/הפוך, מימון משלוחי יצוא ועוד.
בנושא השילוח הימי או היבשתי מומלץ להשוות בין העלויות שגובים הגופים השונים.
בנוסף, רצוי לחפש אלטרנטיבות כחול לבן לקנייה או מכירה לחברות ישראליות וכך לא להיות תלויים במשלוח בינלאומי.
המערכת הבנקאית מגויסת לתמיכה בעסקים. בנק מזרחי טפחות יצא בשלל הצעות והטבות למגזר העסקי והפרטי. הצוותים בחטיבה העסקית ובסקטור סחר חוץ נרתמים למציאת פתרונות יצירתיים המותאמים לאתגרים הנוכחיים תוך הקפדה על שירות זמין, מקצועי וקשוב לצורכי הלקוחות.
