סגור
מימין מייקי ו דני זלקינד ו צביקה שווימר
מימין: מייקי ודני זלקינד וצביקה שווימר (צילומים: ישראל הדרי אוראל כהן)

בלעדי
בעקבות ההפסדים הכבדים בקרפור: קיצוצי שכר להנהלה וצמצום עובדי מטה

לכלכליסט נודע כי חמישה מעובדי המטה זומנו לשימוע לפני פיטורים והחברה קיצצה 10% משכר ההנהלה. מהלך הפיטורים וקיצוצי השכר יוצא לדרך רגע אחרי פרסום דוחות אלקטרה צריכה, שחשפה כי רשת יינות ביתן, המצויה במהלך הסבת סניפים למותג קרפור, עברה להפסד תפעולי כבד

ההפסדים הכבדים של קרפור ישראל מתחילים לגבות מחיר פנים ארגוני. ל"כלכליסט" נודע כי החברה החלה בקיצוץ, במסגרתו זימנה חמישה מעובדי המטה לשימוע לפני פיטורים וקיצצה שכר בגובה 10% לעובדי הנהלת החברה ובראשם המנכ"ל אורי קילשטיין. על פי בעלת השליטה, אלקטרה צריכה, ככל שיעמדו ביעדי הרווח ברבעון הרביעי, יושב לעובדים הסכום שקוצץ. המהלך מתווסף לזה שביצעה בעלת השליטה אלקטרה צריכה ברשת סבן אילבן, שהשיקה בתחילת השנה. שבועיים אחרי שסיים מנכ"ל החברה אבינועם בן מוחה את תפקידו, פוטרו מחצית מעובדי מטה החברה והפעילות הוכפפה לשחר פרי, סמנכ"ל התפעול של אלקטרה צריכה, שתחל לספק לרשת חלק מהשירותים שעד כה היו תחת המטה שקוצץ. אפשר להעריך שמה שדחף לקיצוץ הוא בין היתר זינוק 23.4% בהוצאות שכר עבודה שרשמה החברה ברבעון השני, אז השיקה את קרפור.


בנוסף, חתכה החברה את ההשקעה בשיפוץ הסניפים מכ־3 מיליון שקל לסניף למאות אלפי שקלים בלבד שיושקעו בשדרוג קוסמטי. צעדי הקיצוץ הנוכחיים נרשמים אחרי שבנובמבר האחרון כבר ביצעה החברה תוכנית התייעלות מקיפה בהיקף 60 מיליון שקל, אשר כללה התייעלות תפעולית בסניפים ובכוח אדם עם פיטורים של כ־300 עובדים, סגירת חמישה סניפים הפסדיים ושיפור תנאי סחר.
מהלך הפיטורים וקיצוצי השכר יוצא לדרך רגע אחרי פרסום דו"חות הרבעון השני של אלקטרה צריכה בניהולו של צביקה שווימר, שחשפה כי רשת יינות ביתן, המצויה במהלך הסבת סניפים למותג קרפור, עברה להפסד תפעולי כבד. מאז דו"חות החברה פורסמו ביום חמישי, ירדה מניית אלקטרה צריכה ב־4% והשלימה מאז ערב פרסום הדו"חות ירידה של 11%. ב־12 החודשים האחרונים צנחה המניה ב־48.5%.


את הרבעון השני חתמה יינות ביתן, ששינתה את שמה לגלובל ריטייל, עם עלייה של 11.3% במכירות הרבעון השני שהסתכמו ב־792 מיליון שקל. העלייה במכירות, שנתמכה בגל ההתייקרויות הרוחבי שנרשם ברבעון על ידי חלק ניכר מספקי המזון ומוצרי הצריכה, נבעה גם מהשקת מותג קרפור בישראל עם הסבתם של 50 סניפים ראשונים בחודש מאי החולף. אלא שהשקת המותג, שהערך המוסף המרכזי שלו נעוץ במחירים נמוכים למוצרי המותג המיובאים, הובילה להפסד תפעולי של 64 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 11.2 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד. את ההפסד העמוק הסבירה החברה בירידה ברווחיות שנגרמה כתוצאה מהשקת 50 הסניפים הראשונים של קרפור, שלוותה בהעמקת מבצעי ההוזלות והקמת מערך ייבוא למוצרי המותג.
הרשת העירונית הציגה ברבעון צניחה חסרת תקדים ברווחיות הגולמית ל־24% מהמכירות, לעומת 30.6% ברבעון המקביל אשתקד. מדובר בשיעור רווחיות גולמית נמוך משמעותית מהממוצע בענף ואף מזה של רמי לוי, המפעיל רשת דיסקאונט. שחיקת הרווחיות לא אפשרה לרשת לכסות את ההוצאות, והובילה להפסד התפעולי.
למרות ששר הכלכלה ניר ברקת וראש הממשלה בנימין נתניהו התגייסו לקדם את השקת הרשת והציגו אותה כמענה ליוקר המחיה, נראה כי השקת המותג קרפור בישראל דווקא מכבידה על החברה שהחלה לייבא את מוצרי המותג הצרפתי. בשונה מספקים מקומיים, המעניקים לקמעונאים תנאי אשראי שוטף+90-60 יום, התשלום לספקים בחו"ל מיידי וככזה פוגע בתזרים של החברה המשלמת על הסחורה הרבה לפני שהיא מוכרת אותה. באלקטרה צריכה פעלו לטפל בבעיה זו ובדו"חותיה לסיכום הרבעון הראשון השנה נחשף כי יוגדלו ימי האשראי שתעמיד קרפור לחברה בשנתיים הראשונות ובתמורה יעלה תשלום דמי הזיכיון שמשלמת הרשת לקרפור.
זאת ועוד, בעת שנחתמה העסקה עם קרפור, עמד שער היורו על 3.5 שקלים, אולם היחלשות השקל הזניקה אותו ל־4.1 שקלים, מה שמייקר בשיעור חד את המוצרים שרוכשת הרשת מהחברה בצרפת. בהתאם, הרשת שהתחייבה בעת השקת קרפור במאי שהמחירים הנמוכים שהציגה אינם מחירי השקה, אלא מחירים קבועים, העלתה מאז את מחירי חלק ניכר מהמוצרים. על פי נתוני פרייסז, העלתה הרשת באוגוסט מחירי 243 מתוך 316 מוצרים שנבדקו בסניפי הרשת העירונית קרפור סיטי, בשיעור ממוצע של 7%, כשבחלק מהמוצרים עלה המחיר בשיעור גבוה מ־40%.
זאת ועוד, המשך הסבת הסניפים דורש השקעות מהחברה, עליה רובצים חובות של 500 מיליון שקל, בנוסף להזרמת בעלים של כ־100 מיליון שקל שבוצעה ברבעון הראשון. למרות העלייה בריבית המכבידה על החברה והקושי לקבל הלוואות נוספות, פועלת החברה לבחון גיוס הון או חוב נוסף.
קושי נוסף עימו מתמודדת החברה נוגע לכך שכשליש מסניפי הרשת מושכרים לה בחוזה שיסתיים בעוד 7 שנים על ידי רבוע כחול שבשליטת מוטי בן משה, שספק אם יסכים להאריך את החוזה ואם יסכים, זה יהיה כרוך בזינוק חד בדמי השכירות.
כזכור, במאי 2021 רכשה אלקטרה צריכה יחד עם הפניקס את השליטה (50.5%) ברשת הסופרמרקטים יינות ביתן לפי שווי 400 מיליון שקל. במסגרת ההסכם ניתנה לאלקטרה צריכה אופציה לרכישת יתרת המניות שנותרו בידי ביתן בתוך ארבע שנים לפי שווי 900 מיליון שקל. המועד האחרון לקבלת ההחלטה בעניין זה נקבע לסוף החודש (30.9) ואלקטרה צריכה אמנם עדיין לא מסרה הודעה סופית, אך ציינה עם פרסום דו"חותיה לסיכום הרבעון השני כי בהתאם לדיון שנערך בדירקטוריון החברה ולהסכמות הקיימות בין החברה לבין יתר בעלי המניות (ביתן והפניקס, נ"ק), כי ככל ותבחר שלא לממש את האופציה בתנאים הקיימים, יפעלו לרישום למסחר או הנפקה של מניות גלובל ריטייל. בהתאם, פועלת החברה להגשת תשקיף הנפקה לרשות ניירות ערך על בסיס הדו"חות הכספיים לרבעון השני והודיעה על כך לרשות ניירות ערך.
הערכות הן כי בין הצדדים עדיין מתנהל מו"מ על שווי החברה וזאת הסיבה שאלקטרה צריכה עדיין לא הודיעה על החלטתה הסופית. בהקשר זה יצויין כי אמנם רק לפני שנתיים נכנסו האחים זלקינד לתחום המזון, אבל עבור משפחת זלקינד אין זו ההתנסות הראשונה בענף. בשלהי 1994, רכשה קבוצת אלקו בראשות גרשון זלקינד מידי המדינה את גרעין השליטה בחברת שקם, שהפעילה בתי כלבו שכללו מחלקות מזון, לצד אופנה, חשמל ומוצרים לבית. החברה השקיעה עשרות מיליוני דולרים בקידום המותג, אך התקשתה להתמודד עם התחרות מצד שופרסל, קו אופ רבוע כחול שלימים הפכה למגה וקו אופ צפון שהפכה לימים לקלאבמרקט, קרסה ונמכרה לשופרסל. שלוש שנים אחרי שנכנסה לשוק המזון, מכרה אלקו לשופרסל את פעילות המזון ונשארה עם רשת בתי הכלבו וחנויות החשמל. בקרוב ידרשו לקבל החלטה האם להמשיך ולהשקיע בענף, או בדומה לאביהם, לחתוך הפסדים ולצאת ממנו.
מקרפור נמסר: "במסגרת מהלך מתכונן של החברה שכולל את מיזוג קוויק והמשך פיתוח והשקת כ־70 סניפים, נדרשו התאמות בצרכים הארגוניים של החברה. קרפור תמשיך להתמקד במנועי הצמיחה וביישום האסטרטגיה שלה".