סגור
רשת מזון סופר סופרמרקט מוצרי מדף
סופרמרקט (צילום: מיקי נעם אלון)

הקלות לקמעונאים: יוכלו לציין באונליין מספר ארצות מהן יכולה התוצרת החקלאית להגיע

חודשיים אחרי שחויבו לציין את ארץ המקור של התוצרת החקלאית, וימים ספורים לפני שחויבו לעשות זאת גם במכירה מקוונת, יועמ"ש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן קבע כי הקמעונאים יוכלו לציין באתרם מספר ארצות מהן יכולה התוצרת להגיע - והצרכן יוכל לבחור האופציות

חודשיים אחרי שחויבו לציין את ארץ המקור של התוצרת החקלאית, וימים ספורים לפני שיחויבו לעשות זאת גם במכירה מקוונת, זוכים הקמעונאים להקלה. בגילוי דעת שפרסם הבוקר אריאל דיאמנט, היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נקבע כי הקמעונאים יוכלו לציין באתר האונליין מספר ארצות מהן יכולה התוצרת להגיע והצרכן יוכל לבחור מבינהן.
גילוי הדעת פורסם בעקבות פניות קמעונאים שהגיעו בשבועיים האחרונים לרשות, בנוגע לייחודיות בשיווק מקוון של תוצרת חקלאית, הנרכשת מגורמים שונים בארץ ובחו"ל. הקמעונאים טענו בפניות לרשות כי לא יוכלו לעמוד בדרישת החוק באונליין, כיוון שאין ביכולתם לדעת מראש מה מקור התוצרת, שתסופק ללקוח. זאת, כיוון שהם מקבלים תוצרת ממדינות שונות, ובכל סניף או מרכז לוגיסטי, יכולה להימצא סחורה ממדינה שונה.
בעקבות כך, דיאמנט קבע כי בשל "הקשיים הייחודיים" שהוצגו ביחס לשיווק מקוון של תוצרת חקלאית, וכן בהוראות החוק ותכליתו, במקרה בו קיימת אפשרות ממשית שתוצרת חקלאית מסוימת שתסופק לצרכן תהיה ממספר ארצות ייצור ובמקרה בו לא ניתן בעת השיווק לדעת מהי ארץ הייצור של התוצרת החקלאית שתסופק, יתאפשר לעוסק להציג בשיווק מקוון את ארצות הייצור האפשריות של התוצרת החקלאית המסוימת. זאת, ובלבד שתינתן אפשרות נוחה וברורה לצרכן לבחור את ארץ או ארצות הייצור שמהן הוא מעוניין או מסכים לקבל את התוצרת החקלאית. אפשרות זו יכולה להינתן במגוון דרכים, באמצעות הצגה באתר או בשיחה, כל עוד מתאפשר לצרכן לבחור בעת השיווק את ארץ או ארצות הייצור של התוצרת החקלאית בטרם זו תסופק.
דיאמנט הסביר כי "כפי שהובהר בפניות אלינו, לתוצרת חקלאית מסוימת קיימות מספר ארצות ייצור והעסק לעיתים אינו יכול לדעת בוודאות מאיזו ארץ ייצור תסופק התוצרת החקלאית בסופו של דבר לצרכן. "הקמעונאים הסבירו זאת בכך שלעיתים קיים פער זמנים בין מועד ההזמנה באתר האינטרנט לבין מועד האספקה לצרכן, או כי העוסק לא יכול לדעת בוודאות מאיזה סניף או מרכז לוגיסטי תיאסף התוצרת החקלאית, העדר ברקודים לכל תוצרת לפי ארץ הייצור וכן קיומה של תחלופה גבוהה בתוצרת החקלאית.
היועץ המשפטי של התאחדות חקלאי ישראל, עו״ד יגאל דנינו תקף את גילוי הדעת וקבע כי "פרשנות הרשות להגנת הצרכן מקלה על הרשתות בלי הצדקה אמתית ובניגוד למטרת החוק. יש לתת לצרכן את הידע והיכולת לבחור בין תוצרת ישראלית לזרה, גם בחנות וגם באונליין. היכולת הטכנית לתת לצרכן ידע ויכולת בחירה קיימת ברשתות, ואין סיבה לתת להן פתח מילוט מיישום החוק באונליין. לעמדתנו חוק סימון תוצרת חקלאית חל במלוא התוקף גם באונליין". החשש הוא שקמעונאי יציין באתר כי יש לו תוצרת מישראל וממדינות נוספות, ולהינות מהתדמית החיובית של מי שמשווק תוצרת מקומית, בעוד הוא יוכל להחזיק בפועל רק תוצרת ממדינות זרות והצרכן יגלה זאת רק לקראת קבלת ההזמנה. ברשות עמדו על כך שגילוי הדעת שומר על יכולתו של הצרכן לבחור את ארץ המקור, וכן כי קמעונאי שישלח לצרכן תוצרת מארץ שונה מזו שבחר, יעבור על החוק.
התיקון לחוק הקובע כי על הקמעונאי לציין את ארץ המקור של הירקות והפירות, מחייב גם כשהרכישה מתבצעת באתר האונליין של הקמעונאי, הנדרש להציג באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת החקלאית המשווקת, ולאפשר לצרכן לבצע רכישה מודעת לעניין זה. התיקון לחוק נכנס לפני חודשיים לתוקף ולקמענאים כבר נינתה ארכה של חודשיים, לבצע את ההתאמות הנדרשות לציון המידע באתרי המכירות.