ניתוחהקיצוץ בשופרסל לא יתחיל בכיס של אברכהן
ניתוח
הקיצוץ בשופרסל לא יתחיל בכיס של אברכהן
התוצאות הכספיות של ענקית הקמעונאות מעידות על אובדן נתח שוק, ירידה בכל הפרמטרים התפעוליים ושחיקה ברווחיות. כדי להתאושש על הרשת לבצע מהלכי התייעלות. היו"ר בחר שלא לתת דוגמה אישית
רשת המזון הגדולה בישראל, שופרסל, דיווחה אתמול על תוצאות כספיות למחצית הראשונה של שנת 2022 שחשפו שחיקה ברווחיות ואובדן נתח שוק. תוצאות אלה מחייבות את הרשת להתייעל, ויש להניח כי בחודשים הקרובים תצא לשפע של מהלכים שהמכנה המשותף בין כולם יהיה קיצוץ הוצאות.
איפה החברה בטוח לא תקצץ בהוצאות? בשכר היו"ר החדש והמנכ"ל הוותיק איציק אברכהן. האיש שהוביל את שופרסל ביד רמה במשך כעשור, פרש ממנה בינואר 2022 על רקע חילוקי דעות עם היו"ר יקי ודמני, רק כדי לחזור לכיסא של ודמני ולהחליפו בחודש יוני.
2.5 מיליון שקל
המענק שאברכהן מבקש שיאושר על ידי בעלי המניות של שופרסל כחלק מחבילת השכר החדשה
מענק מיוחד זה בא להחליף למעשה את תשלום ההסתגלות בסך 3 משכורות לו היה זכאי אברכהן עם פרישתו מהחברה, וכן פיצויי פרישה על 10 שנות המנכ"לות והשנים הרבות שכיהן קודם לכן בתפקידים בכירים בחברת הקמעונאות. אין ספק שיש היגיון להעניק לאברכהן מענק פרישה אחרי כל כך הרבה שנים בשופרסל, אבל מוזר לעשות את זה בזמן שהוא ממשיך לכהן בה כיו"ר פעיל.
שאר חבילת השכר של אברכהן כוללת מענק אופציות על פני 4 שנים בעלות כוללת לחברה של יותר מ־10 מיליון שקל, וכן שכר חודשי קבוע צמוד למדד של 127.3 אלף שקל ברוטו, 14 ימי הבראה ו־23 ימי חופשה בשנה. מדובר על עלות שנתית של כ־2.3 מיליון שקל לחברה. עלות שכרו של אברכהן בשנה הראשונה בתפקיד (יחד עם המענק המיוחד והאופציות) צפויה להסתכם ב־7.3 מיליון שקל. באותה שנה צפוי אברכהן להוביל מהלכים של קיצוצים והתייעלויות בכל מקום אפשרי. חבל שלא בחר - אפילו רק לצורכי דוגמה אישית - לקצץ קצת גם בתנאים של עצמו.
שופרסל מעסיקה 16.6 אלף עובדים. מה המרחק בינם לבין אברכהן? החברה מדווחת כי עלות השכר הצפויה של אברכהן גבוהה פי 37 מעלות השכר החציונית של שאר העובדים (כולל עובדי קבלן).
-3.4%
שיעור הירידה במכירות בחנויות הזהות של שופרסל במחצית הראשונה של 2022
מדובר בנתון עגום במיוחד לכל רשת מזון. נתון המכירות בחנויות זהות משווה את המכירות בין החנויות שהיו פתוחות במשך כל המחצית שחלפה, לעומת המכירות באותן חנויות בדיוק במחצית המקבילה. המטרה בנתון זה היא לנטרל את השפעתן של החנויות החדשות, שבהכרח מביאות לצמיחה במכירות כלל הרשת.
כאשר נתון זה בירידה יכולים להיות לכך שני הסברים אפשריים: הראשון, ששוק המזון בישראל הצטמק. השני הוא שנתח השוק של שופרסל קטן. הלקוחות פשוט בחרו להיכנס פחות לחנויות של שופרסל, ויותר לחנויות של המתחרים. בדו"חות הסבירה שופרסל כי הירידה במכירות לא נבעה מירידה בנתח השוק שלה, אלא ביציאה מהקורונה. במילים אחרות: במחצית המקבילה של 2021 הציבור הישראלי בילה הרבה יותר בבית, הוציא פחות על מסעדות ובילויים ויותר על קניות בסופרים. הדבר הזה בא לידי ביטוי בצמיחה חריגה בזמן הקורונה, ועכשיו אנחנו חוזרים לשגרה - אנשים חזרו לבלות, נוסעים לחו"ל, פחות בבית ופחות מבשלים. אין ספק שההסבר הזה מעוגן היטב במציאות, אבל זו לא כל התמונה. שופרסל הציגה שורה של פרמטרים בירידה שלא מותירים מקום לספק - גם נתח השוק של הרשת ירד.
-5.7%
שיעור הירידה במכירות למ"ר בסופרים של שופרסל במחצית הראשונה של 2022
מדובר בנתון נוסף שמעיד על ירידה בנתח השוק. שופרסל סיכמה את המחצית עם מכירות למ"ר של 12.6 אלף שקל, לעומת 13.3 אלף שקל למ"ר במחצית הקודמת. נכון לסוף המחצית הפעילה שופרסל 510 אלף מ"ר של שטחי מסחר. כל מ"ר מחייב את שופרסל בשורה של הוצאות - החל משכירות ועד לשכר העובדים שמטפלים במ"ר הזה, החשמל שהוא צורך ועוד ועוד. כדי להצדיק את ההוצאות שופרסל צריכה למכור כמה שיותר בכל מ"ר שהיא מפעילה. ירידה במכירות למ"ר מאותתת על פחות לקוחות בחנויות, אבל היא גם הסנונית הראשונה שמבשרת על שחיקת הרווחיות. אנחנו יודעים כי עלויות הנדל"ן, שכר העבודה, החשמל ושאר התשומות במדינת ישראל לא ירדו במחצית האחרונה, ולכן כאשר שופרסל מוכרת פחות על כל מ"ר שהיא מפעילה היא גם מרוויחה פחות כסף.
101 מיליון שקל
הרווח התפעולי של רשת הסופרים במחצית הראשונה של השנה
מדובר בצניחה של 63.9% לעומת התקופה המקבילה. צניחה זו נבעה מהירידה בשורת המכירות. מכירות רשת המזון של שופרסל עמדו על 6.7 מיליארד שקל במחצית, שהם ירידה של 3.4% לעומת המחצית המקבילה. כאשר המכירות צונחות, היה ניתן לצפות שהרשת תקצץ בהוצאות שלה - אך לא כך היה. הוצאות המכירה, השיווק וההנהלה של שופרסל במחצית עמדו על 1.7 מיליארד שקל, עלייה של 2.9% לעומת המחצית המקבילה.
מדוע לא התחילה שופרסל לקצץ בהוצאות כבר במחצית החולפת? כשהיה ברור לה שהיקף המכירות לא מה שהיה? יכולות להיות לכך מספר סיבות. ניתן להניח כי הטלטלות התכופות בהנהלת החברה והסכסוכים בצמרת הכשילו מהלכים ניהוליים שהיו מחייבים ראייה כוללת. במהלך המחצית אברכהן פרש מתפקיד המנכ"ל על רקע סכסוכים עם היו"ר דאז יקי ודמני. ודמני עצמו התפטר מהתפקיד באפריל. עופר בלוך נכנס לכהן כמנכ"ל החברה בפברואר, אבל פרש ביולי אחרי מערכת יחסים עכורה וסוערת עם אברכהן, שחזר לתפקיד היו"ר בחודש יוני. בסביבה ניהולית כזאת קשה להוביל מהלכים ארוכי טווח, ואם ניקח בחשבון את אווירת הניהול בקורונה - בה השתנו הנחיות, וריאנטים, מסכות וחיסונים על בסיס יומי - ניתן להבין למה היה קשה מאוד לקצץ בהוצאות בתקופה זאת.
524 מיליון שקל
המכירות של רשת חנויות הפארם Be במחצית הראשונה של השנה
מדובר בצמיחה פנומנלית של 19.4%, חריגה במיוחד בנוף של שוק המזון שרגיל לצמיחה הצמודה לשיעור גידול האוכלוסייה בישראל (כ־2% בשנה). הבעיה היא שהצמיחה הגדולה של רשת הפארם לא הגיעה עם צמיחה ברווח התפעולי של הרשת, שנותר 3 מיליון שקל בלבד במחצית, פחות מ־1% מהמכירות. אז נכון, מדובר ברשת חנויות שהפסידה במשך שנים ארוכות וזה נהדר ששופרסל הצליחה להעביר אותה לרווח, אבל גם כאן תצטרך ההנהלה החדשה לייצר רווחיות גבוהה יותר ויציבה הרבה יותר. ההסברים לקיפאון ברווח התפעולי במחצית החולפת נבעו בעיקר מחזרת הנסיעות לחו"ל. אלה איפשרו ללקוחות להוציא פחות על קוסמטיקה ובישום בארץ ולהוציא יותר בדיוטי פרי ובמדינות העולם. היות ואנחנו לא צופים סגירה של השמיים בקרוב (טפו טפו) יצטרכו גם כאן להתאים את ההוצאות למציאות החדשה.
1.5%
הרווחיות התפעולית של שופרסל במחצית הראשונה של 2022
הירידה במכירות והעלייה בהוצאות הסתכמו לכך שהרווח התפעולי של שופרסל במחצית היה רק 1.5% מהמכירות. מבחינת שופרסל מדובר בנתון בלתי נסבל, כאשר רווחיות הרשת אמורה לנוע בטווח של 4% עד 5% מהיקף ההכנסות. לכן סביר מאוד להניח כי שופרסל תצא בחודשים הקרובים במהלכים אגרסיביים להחזיר לעצמה נתח שוק ולקצץ בהוצאות, על מנת לאושש את הרווחיות התפעולית ברבעונים הבאים. כדי לעשות את זה היא תצטרך להפוך כל אבן - בין אם בהתייעלות בכוח אדם, במחירי המכירה שהיא מקבלת מהספקים, בדמי השכירות על הסניפים, בהוצאות השיווק ועוד.
27%
שיעור מכירות מוצרי המותג הפרטי מתוך סך כל מכירות שופרסל במחצית
במשך שנים מצליחה שופרסל להעלות בכל רבעון את שיעור המכירות של מוצרי המותג הפרטי. מוצרים אלה נותנים לשופרסל כמה יתרונות: היא מגבירה את נאמנות הלקוחות (שלא יכולים למצוא מוצרי שופרסל בחנויות אחרות), היא רווחית יותר לשופרסל (שנהנית גם בכובע היצרנית וגם בכובע המשווקת) והיא מגבירה את היכולת של שופרסל לכופף ידיים של ספקים במו"מ על תנאי סחר. שופרסל הוכיחה בשנות הבנייה של המותג הפרטי כי בנייה של מותג פרטי היא מלאכה קשה מאוד שאורכת שנים ארוכות, וככל שעוברות השנים כך שופרסל קוצרת יותר פירות מהמהלך. נתון זה מעניין במיוחד על רקע כניסתה הצפויה של קרפור הצרפתית לשוק המזון בישראל. קרפור מסתמכת על מכירות גבוהות של מוצרי מותג פרטי בכל הקטגוריות. האם המותג הפרטי של שופרסל יביא במצב כזה להגברת הנאמנות של הצרכנים, או שאולי הצרכנים שהתרגלו לקנות מותג פרטי של רשת אחת, יתרגלו בקלות לקנות מותג פרטי של רשת אחרת?
"תקופת הסתגלות", גרסת אברכהן
"תקופת הסתגלות" כשמתייחסים אליה בהקשר של שכר בכירים היא למעשה מושג מכובס למענק פרישה נוסף. אבל מה קורה אם המנכ"ל שפרש וקיבל מענק "כדי להסתגל לחיים שאחרי" חזר במהלך תקופת ההסתגלות לתפקיד היו"ר בחברה כמו אברכהן? הוא הרי לא באמת התחיל להסתגל לחיים מחוץ לחברה ואפילו לפי שופרסל עצמה, יחסי העובד–מעסיק ביניהם לא הגיעו לסיומם.
אבל לשיטתו של אברכהן הסכמתו לוותר על שלושה חודשי שכר מאותה תקופת הסתגלות, לא רק מוצדקת אלא אפילו ראויה לציון לשבח מיוחד, מלווה גם במענק "קטנטן" של 2.5 מיליון שקל – סכום שגבוה יותר מיתרת מענק ההסתגלות שהיה מקבל, אם לא היה מוותר עליו בנדיבותו הרבה.
עלות שכרו של אברכהן בשנה הראשונה בתפקיד (יחד עם המענק המיוחד והאופציות) צפויה להסתכם ב־7.3 מיליון שקל. כשבאותה שנה ממש צפוי אברכהן להוביל מהלכים של קיצוצים והתייעלויות בכל מקום אפשרי
