תקדים: הרבנות הראשית מכשירה בשר מתורבת
תקדים: הרבנות הראשית מכשירה בשר מתורבת
בפסק הלכה תקדימי קובע הרב הראשי לישראל דוד לאו כי הבשר המתורבת שמייצרת אלף פארמס הוא פרווה. אולם כדי שיוגדר ככזה תצטרך החברה, שמפיקה את מוצריה מתאי גזע, להגדירם כצמחוניים. התקדים צפוי להשפיע על כל תעשיית תחליפי הבשר
בפסק הלכה חדש שפורסם היום קבע הרב הראשי לישראל, דוד לאו, כי מוצר הבשר המתורבת של חברת אלף פארמס הוא כשר פרווה. זאת ככל שהמוצר — המופק מתאי גזע — יסומן באופן שונה מבשר שהופק בשחיטה, כדי להימנע ממראית עין שתיצור בלבול בקרב הציבור. לאו הכריע בשאלה לאחר בחינה של שיטת הייצור במעבדת החברה ושיח עם אנשי מקצוע רבים. זהו פסק ההלכה המשמעותי ביותר בו בשר מתורבת מוגדר ככשר — עם או בלי הגדרתו כפרווה.
אלף פארמס הישראלית היא אחת מהחברות הוותיקות בפיתוח בשר מתורבת בעולם. עד היום גייסה החברה 120 מיליון דולר, ופיתחה פרוסות סטייק בשר מתורבת מתאי גזע של בעל חיים, אשר לא עברו הנדסה גנטית. בשנה שעברה הודיעה אלף פארמס על השקת מתקן פיילוט ייצור ברחובות, על שטח של 6000 מ"ר, בהשקעה של 40 מיליון שקל. בימים אלה עומד מוצר ראשון של החברה (מינוט סטייק) לבחינה של משרד הבריאות הישראלי ושל הרגולטור האמריקאי. כשתקבל החברה אישור שיווק, תוכל לצאת לראשונה לשוק עם מוצריה. החברה מקווה להשיק את מוצריה לראשונה בעולם בישראל עוד השנה, ולאחר מכן בשוק הסינגפורי ובשוק האמריקאי במחצית השנייה של השנה הבאה.
השאלה ההלכתית מלווה את כלל החברות העוסקות בתחום בישראל זמן רב. אף שמוצרי בשר מתורבת נמצאים בשלבי פיתוח ואישורים רגולטוריים בישראל ובעולם, הם נמכרים כעת רק בסינגפור, ומוצר ראשון נמצא בהליכי אישור מתקדמים בארה"ב, לאחר שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
"אלף פארמס" היא הראשונה בישראל שמקבלת פסיקה כזו מסמכות הלכתית בכירה ביהדות, כך שתוכל להציע בעתיד את מוצריה לציבור כמוצרי פרווה. לפי הבחינה ההלכתית שביצע הרב לאו, ככל שהבשר המתורבת יוגדר וישווק כ"מוצר צמחי הקרוב ביותר לבשר", דינו של הבשר המתורבת של אלף פארמס הוא כשר פרווה — כמוצר צמחי. אם המוצר ישווק כבשר או מוצרי בשר, ו"בפרט אם צורתו תהיה דומה לבשר בטעמו ובריחו... יש מקום להחמיר ולהגדירו ככשר אך לא כמוצר פרווה".
בדומה לכלל החברות בשוק הבשר המתורבת, מוצרי אלף פארמס מכילים תאי בעלי חיים, בשילוב חלבון מן הצומח. באלף פארמס לומדים את פסק ההלכה של לאו, והחברה תצטרך בהמשך הדרך ללמוד ולהחליט כיצד לסמן את מוצריה באופן שונה מבשר הנמכר היום במרכולים, כדי להגדירו כפרווה. "זה יום מאוד מרגש", אומר מנכ"ל ומייסד החברה, דידיה טוביה. "פעם ראשונה שאוטוריטה הלכתית קובעת בפסק הלכה את כשרות הבשר המתורבת. זאת אבן דרך מבחינת התעשייה. אנחנו חברה גלובלית עם שורשים ישראליים, ומאוד חשוב לנו להנגיש את הבשר שלנו לכולם. אנחנו במקביל עובדים גם על אישור של חלאל למוצרים".
הסיבה להגדרת הבשר המתורבת כפרווה היא שיטת הייצור של החברה: אלף פארמס מפיקה תאי גזע מביצית מופרית במעבדה, ללא בעל חיים וללא שחיטה. השיטה הנוכחית מפיקה את תאי הגזע מביצית מופרית עוד לפני חיבורה לגוף הבהמה, ולכן סבור הרב לאו שהביצית המופרית כשלעצמה אינה אסורה באכילה. אי לכך התוצר לא נחשב בשרי, ואף אין צורך להמתין אחריו כדי לאכול חלב.
אף שהרב לאו משמש כרב הראשי לישראל, פסיקת הרבנות לא מספיקה למגזר החרדי, שמקפיד לצרוך רק מוצרים בכשרות "מהדרין". כדי שעמדה זו תאומץ על ידי כשרויות מהדרין, יהיה צורך בעוד פוסקי הלכה שיצטרפו לעמדה זו.
ל"כלכליסט" נודע כי עמדה דומה מקובלת גם על רבנים הנחשבים לסמכות בענייני כשרות בעולם החרדי כמו הרב מנחם גנק, הרב אשר וייס והרב הרשל שכטר האמריקאי. חוות דעת דומה לזו של לאו התקבלה גם על ידי ארגון הכשרות צהר.
חברות הבשר המתורבת בעולם וגם אלו הישראליות מצויות בהליכים רגולטוריים לאישורי מוצרים, בעיקר בארה"ב, סינגפור וישראל. בעוד סינגפור אישרה שיווק במסעדות של נאגטס עוף מתורבת ראשון לפני כשנתיים, בארה"ב הגיע הליך אישור של חברה ראשונה לישורת האחרונה רק לפני שבועות בודדים. ניר גולדשטיין, מנכל מכון Gfi, קורא לרגולטור הישראלי להאיץ. לדבריו, "בימים אלו מתלבטות חברות הבשר המתורבת הישראליות הגדולות איפה לבנות את המפעלים הראשונים שלהם, בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. האישור הרבני הוא אבן דרך חשובה בדרך להגעת המוצרים לשוק ולקבלה צרכנית רחבה. עם זאת, הממשלה חייבת לפעול בדחיפות להסיר את החסם העיקרי - אישור רגולטורי של משרד הבריאות. ממשלות רבות בעולם מחזרות אחרי החברות הישראליות, ובהן סינגפור, דנמרק וארה"ב, ולכן על משרד הכלכלה והאוצר לפעול מידית למתן הטבות כלכליות שיאפשרו לחברות לפתח את פעילות הייצור שלהן בישראל".
