תוכנית האוצר להורדת מחירים: מסלול יבוא על בסיס רגולציה אירופית
תוכנית האוצר להורדת מחירים: מסלול יבוא על בסיס רגולציה אירופית
במסגרת המהלך יבואנים לא יידרשו להציג מסמכי יצרן מחו"ל, ותופחת הדרישה בקבלת אישורים מקדימים או בדיקות מעבדה בכניסה לישראל. כמו כן ייפתח מסלול ליבוא מקביל להגברת התחרות. גורם באוצר: "ההמלצות של ה-OECD הן להנהיג רגולציה שמאמצים בכל המדינות המפותחות"
משרד האוצר מקדם תוכנית להסרת חסמי יבוא ופתיחת המשק ליבוא בכל קטגוריות המוצרים, שמטרתה הפחתת יוקר המחיה והגברת הפריון. שר האוצר אביגדור ליברמן, בשיתוף שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, יקדמו את התוכנית במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2022-2021.
על פי נתוני האוצר, מחירי המוצרים בישראל גבוהים ב-30% ממחירי המוצרים במדינות ה- OECD בכלל התחומים: מזון, ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, חלקי חילוף לרכב ותמרוקים. ככל שהחשיפה ליבוא גבוהה יותר, המחיר של המוצר נמוך יותר, וכעת מנסים באוצר להגביר את היבוא על ידי הורדת חסמי יבוא רגולטוריים. התוכנית לא מטפלת בחסמי יבוא הנובעים ממכסים ומכסות.
כיום קיימים שלושה חסמי יבוא רגולטוריים מרכזיים. הראשון הוא רגולציה ייחודית לישראל. לדוגמה, על פי האוצר, ישנם מוצרים שכמעט לא ניתן לייבא לישראל בשל חריגה מסטנדרט בינלאומי כגון אופניים לרכיבה בעיר או מוצרי קרמיקה. השני הוא צורך בבדיקה מקדימה לכל דגם לפני שהוא מאושר ליבוא וגם בדיקה של כל משלוח שמגיע לארץ, זאת בשונה ממרבית מדינות העולם שמתבססות על אכיפה בשווקים. החסם השלישי הוא דרישות למסמכי יצרן מקוריים, שנמצאים רק בידי היבואן הבלעדי, והיבואן המקביל מתקשה מאוד להשיג אותם.
האוצר מנסה להתמודד עם כלל החסמים הללו במקביל. הרגולטורים יחויבו בעדכון הרגולציה הישראלית לפי עקרונות של מדינות ה-OECD, ויתאימו את עצמם לדרישות הרגולציה שחלות במדינות מפותחות. בנוסף לכך יבוטלו הבדיקות המקדמיות, ויעברו לעולם של אכיפה בשווקים. כך שמעתה הצהרת היבואן על עמידה ברגולציה תספיק, ובמקביל יתוגברו מנגנוני ואפשרויות האכיפה בשווקים. בנוסף לכך יוסרו המכשולים הרגולטוריים העומדים בפני יבואנים מקבילים, ולא יידרש מהם להציג תעודות יצרן. היבוא לישראל יתאפשר על בסיס הצהרת יבואן על התאמה למוצר המשווק בישראל ובצירוף בדיקת מעבדה המאמתת את ההתאמה, בלי שהיבואן המקביל יידרש להציג מסמכים מהיצרן בחו"ל.
למעשה כל הצעדים הללו הופיעו בעבר בחוקי ההסדרים, וחלקם אף הצליחו במידה זו או אחרת. גולת הכותרת של האוצר היא אימוץ רפורמת קסיס דה דיז'ון (Cassis-De-Dijon). הרפורמה הזו מייסדת מסלול יבוא נוסף, שהעיקרון המנחה שלו הוא "אם זה מאושר ומשווק באירופה זה יכול להיות משווק בישראל. אם זה טוב לאירופאים, זה טוב גם לנו".
כך במהלך שנת 2022 יצטרפו קבוצות שונות של מוצרים למסלול המאפשר ליבואן לייבא אותם לישראל על בסיס אישור יבוא מאירופה והיותם משווקים במדינה אירופית אחת לפחות.
לוחות הזמנים
שלב ראשון, מעבר להצהרה במקום בדיקה מדגימה. עד יוני 2022 יעברו כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי (כ-650 תקנים) למסלול של הצהרה על עמידה בתקן בכניסה לשוק. במשרד הכלכלה והתעשייה מציינים כי מהלך זה לבדו צפוי לחסוך לציבור כמיליארד שקל בשנה. תהיה רשימה של מוצרים שתוחרג, והיא תגובש על ידי שרי הכלכלה והאוצר.
שלב שני, יבוא על בסיס קסיס דיז'ון, כלומר על בסיס העובדה שהמוצר מאושר ומשווק באירופה. הצעד הזה יבוצע בפעימות. לגבי מוצרי תעבורה זה ייכנס לתוקף באופן מיידי. מוצרי חשמל ייכנסו לתוקף ביוני 2022. מזון, תמרוקים ומוצרים אלחוטיים ייכנסו לתוקף בינואר 2023.
"בישראל יש רגולציה ייחודית", אמר גורם באוצר. "ההמלצות של ה-OECD הן לאמץ רגולציה שמאמצים בכל המדינות המפותחות. וישראל, שהיא משק קטן, ממציאה רגולציות משלה, וזה מקשה על ספקים גדולים בעולם לייבא לישראל. יש היום קושי לייבא אופניים רגילים, ולכן כולנו קונים אופני הרים.
"גם לאחר שיש רגולציה בישראל, השאלה היא איך אוכפים אותה, והיום לרגולטור אין תמריצים לאכוף את הרגולציה. במשרד הבריאות החליטו לא לקחת בכלל סיכונים... בכל העולם אין בדיקה מקדימה לפני שיבואן מביא את המוצר שלו לשוק. בישראל מוצר חייב לעבור בדיקה מקדימה. בנוסף לעלות הכספית, יש פה עיכובים בזמן הכניסה של המוצר לישראל".
עוד אמר הגורם כי "באירופה ובארצות הברית אין כמעט יבוא בלעדי, ובישראל יבואנים בלעדיים שולטים כמעט בכל השוק. יש יבואן רשמי שמביא קולגייט לארץ, ואם יבואן מקביל דורש להביא את אותו מוצר, משרד הבריאות מבקש ממנו להציג תעודות יצרן, והדרישות והצורך במסמכי יצרן כמעט מסכלים את היבוא המקביל, וזה מביא לכך שמחירי התמרוקים בישראל גבוהים לאין ערוך ממדינות מתפתחות".
