בלעדי“חוק המזון צריך לחול גם על סופר־פארם"
בלעדי
“חוק המזון צריך לחול גם על סופר־פארם"
למרות שליטתה של סופר־פארם בשוק הפארם, היא לא כפופה למגבלות החלות על קמעונאי מזון גדולים. יו”ר פורום הטואלטיקה בהתאחדות התעשיינים: “כשל שוק”
סוגיית יוקר המחיה לא נעצרת בשוק המזון. לטענת גורמים בענף הטואלטיקה, אף שהמדינה כשלה בניסיון לייצר תחרות מהותית לסופר־פארם, לא נעשו מהלכים להכפפתה לחוק המזון.
"למרות הריכוזיות העצומה במקטע הקמעונאי בתחום הפארם, רשות התחרות בחרה ב־2014 שלא להחיל על רשתות הפארם את חוק המזון, ששמו המקורי היה חוק המזון ומוצרי הצריכה, כיוון שאמור היה לטפל בכל מגוון המוצרים והחנויות שבהן הם נמכרים, אומר ל”כלכליסט” ליאור לוי, יו"ר פורום הטואלטיקה בהתאחדות התעשיינים ובעליה של יצרנית התמרוקים ביסקול. “ככל שחלף הזמן, התפתחה הריכוזיות לקנה מידה שמחייב בחינה מחודשת של הדברים והחלת חוק המזון גם על רשתות הפארם”.
לדברי לוי, נהוג להתמקד בכך שעשרה ספקים אוחזים ב־53% מהמכירות בשוק המזון ומוצרי הצריכה ולהדגיש את התחרות הקיימת במקטע הקמעונאי, תוך התעלמות מכך שבתחום הפארם יש שני קמעונאים גדולים בלבד (סופר־פארם ו־Be) שמחזיקים ב־95% משוק רשתות הפארם, כשסופר־פארם מהווה 80% מהמכירות. “זה יוצר כשל שוק שמחייב טיפול", אומר לוי.
חוק המזון נועד להגביר את התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה לשם הפחתת המחירים לצרכן. החוק קבע מגבלות על ההתנהלות המסחרית בין ספק גדול לקמעונאי גדול ובכלל זה איסור התערבות הספק בקביעת המחיר לצרכן, חיובו לרכז את ההנחות למחיר המוצר במקום הפניית חלקן למענקים לקמעונאי, איסור התערבות במיקומי מוצרים בחנויות ועוד. בנוסף, לחוק פרק הקובע מגבלות גיאוגרפיות הנוגעות ליכולת הרשת לפתוח סניפים נוספים וכן פרק שקיפות המחירים, המחייב פרסומם של מחירי המוצרים ברשת.
החוק נחקק בימים שבהם היתה סופר־פארם מובילת השוק, כשלצידה ניו־פארם שהיתה לאורך שנים בקשיים פיננסיים. רכישת ניו־פארם ב־2016 על ידי שופרסל אושרה על ידי רשות התחרות תחת תנאי שימכרו 11 חנויות לגורם שיפעיל רשת פארם שלישית. אלא שהרוכשים שהקימו את רשת סמארט פארם התקשו לשרוד, וכמחצית מהסניפים עברו לסופר־פארם שהתחזקה עוד יותר. לדברי לוי, הרשת, שאינה כפופה לחוק המזון, יכולה להמשיך לאפשר לספקים לרכוש שטחי מדף ופרסום בעלון הרשת, ללא מגבלות, תוך ביצור עוצמתה.
בשוק הקמעונאות מסכימים. "סופר־פארם היא קמעונאית הפארם הגדולה בישראל שמכירותיה השנתיות מוערכות בכ־6 מיליארד שקל, כשאחריה, בפער עצום, ניצבת Be עם מכירות של כמיליארד שקל. סופר־פארם היא רשת קמעונאות מוצרי הצריכה השנייה בגודלה, מיד אחרי שופרסל, ואחראית לא פחות ליוקר הקנייה בישראל", טוען בכיר בתחום. לדבריו, היותה של סופר־פארם חברה פרטית, שאינה מפרסמת את נתוניה הכספיים, מעצים את הבעייתיות: "מדובר במונופול בקמעונאות הפארם שפותח 10-5 חנויות בשנה ולמעשה מייתר עבור הקניונים את הצורך ברשתות פארם קטנות יותר. אם היו מחילים עליה את חוק המזון, כל פתיחת חנות היתה מחייבת אותה באישור הממונה על התחרות".
לטענתו, בהתאם לתיקון לחוק ב־2016, שהחיל את חובת שקיפות המחירים גם על רשתות הפארם, יש לתקן את חוק המזון כולו כך שיחול במלואו על רשתות הפארם. מנגד, גורמים בשוק הסבירו כי “חוק המזון החריג מתוכו רשתות הפארם בשל השונות המהותית בפעילות שלהן. העובדה שהן פועלות ברישיון בית מרקחת, ולא ברישיון של מרכול בדומה לסופרמרקטים, לצד השוני בתמהיל המוצרים ותדירות הביקורים בחנות, הביאו לכך שהוחלט לכלול אותן רק בפרקים שרלבנטיים עבורן (כמו פרק השקיפות — נ”ק)”.
