ברקע ניסיון ההדחה: מיכל כהן סירבה לאיים על חברת מזון לבקשת מנכ"ל משרד הכלכלה
ברקע ניסיון ההדחה: מיכל כהן סירבה לאיים על חברת מזון לבקשת מנכ"ל משרד הכלכלה
הניסיון של שר הכלכלה לשכנע כי החלפת יו"ר רשות התחרות תוביל להורדת יוקר המחיה, מגיע אחרי שזו סירבה לשתף פעולה עם דרישה ממשרדו לאיים על חברה בפתיחה בהליכים גם מבלי שזו הפרה את החוק. ברקת מעדיף את המסלול הקל של הצהרות וצילומים, על פני טיפול עומק בכשלי השוק, למרות ההזדמנויות שהיו לו
קשה היה לפספס את התסכול של שר הכלכלה ניר ברקת, מהאופן בו התקבלה השבוע הודעתו הדרמטית בדבר כוונתו להדיח את הממונה על התחרות מיכל כהן. אפשר להעריך שברקת היה משוכנע, כי נוכח הביקורת הקשה הקיימת על התנהלות רשות התחרות, תזכה ההדחה של כהן לתשואות. אלא שלא רק שאלו לא הגיעו, הוא הוצג, ולא בפעם הראשונה, כמי שספק אם הוא כשיר לכהן כשר הכלכלה.
ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי מאחורי ניסיון ההדחה של כהן עומד ניסיון קודם של ברקת ושל מנכ"ל משרדו אמנון מרחב, להתערב בהחלטות רשות התחרות, שעל פי החוק הינה "עצמאית, נטולת השפעות זרות וחסרת פניות". לפי מידע זה, ביקש מרחב מכהן לפתוח בהליכי אכיפה כלפי חברה מסוימת, במקרה שבו לא נרשמה כל הפרה של החוק על ידה. כשהסבירה כהן למנכ"ל שאינה יכולה לאכוף במקרה של היעדר הפרה, אמר לה האחרון, כי היא לא באמת חייבת לאכוף ושימוש בסמכותה לטובת דרישת נתונים מהחברה, יספיק כדי לאיים על החברה. כהן סירבה לשתף פעולה עם הדרישה לאיום סרק וכעבור זמן קצר זומנה לשר והתבקשה להתפטר מתפקידה. מרחב סירב להתייחס לדברים.
חוסר ההבנה והתסכול של ברקת מהקולות הגוברים על אוזלת ידה של הממשלה במלחמתה ביוקר המחיה, היו מנת חלקו, גם כשהכריז לפני כחודש כי הוא בוחן את הכנסת מוצרי קוקה קולה לפיקוח. לכאורה, הביקורת הציבורית כלפי מונופול המשקאות של החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), על המחירים הגבוהים שהיא גובה בישראל על המשקאות עתירי הסוכר, הייתה אמורה להפוך את כל מי שיוצא נגדה לאביר הצרכנים.
איכשהו, לברקת, זה לא עבד. הציבור הנאנק תחת הזינוק במחיר הלחם האחיד לכ־9 שקלים לכיכר, התקשה להתרשם מהניסיון לפקח על מחיר הקולה. זה קרה לו, לברקת, גם כשקרא לחקור את המחלבות בחשד לתיאום מחירים, כיוון שהעלו מחירים באותו יום שבו חתם שר האוצר על צו עדכון המחירים, המאפשר להן לעשות זאת. האכזבה נרשמה גם כששיגר בתחילת השבוע ללא פחות מ־15 חברות דרישת נתונים חסרת תקדים, בטענה חסרת בסיס, כי הוא בוחן את הכנסת מוצריהן לפיקוח. זאת, בהיעדר כשל שוק שיצדיק צעד זה.
מתקפת הנגד שספג ברקת בעקבות הניסיון להדיח ראש רשות עצמאית, הובילה את הכוורת שלו, לשגר שלל כתבות ביקורתיות שפורסמו על הרשות מאז מינויה של כהן לתפקיד לפני שנה וחצי, במה שנראה כמו תיק הדחה שהוכן מראש, והאיר בספק את הצהרותיו על "מתן הזדמנות" לכהן בחודשים האחרונים.
הניסיונות של ברקת לשכנע כי החלפת הממונה על התחרות תוביל להורדת יוקר המחיה משתווים רק להבטחות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למגר את הפשיעה בישראל. זה אינו קו הדמיון היחיד שעובר ביניהם. גם ברקת, כמו בן גביר, מעדיף לעבור במסלול הקל של הצהרות לתקשורת, ציוצים וצילומים, על פני עבודה קשה לטיפול בכשלי שוק.
רק לפני 3 חודשים ויתר ברקת על הזדמנות פז להחלשת כוחן של חברות המזון הגדולות. חוק ההסדרים כלל סעיף מהותי, ולפיו יבואן לא יוכל להפיץ את מותגיהן של מספר חברות גדולות, אלא של חברה גדולה אחת ועוד חברות קטנות. המשמעות של המהלך הייתה ששסטוביץ, למשל, לא תוכל לייבא ולשווק בבלעדיות גם את מוצרי קולגייט־פלמוליב וגם את פסטה ברילה, ושדיפלומט לא תוכל לייבא ולשווק בבלעדיות גם את מוצרי פרוקטור אנד גמבל וגם את מוצרי מונדלייז.
היבואנים הבהירו למשרד האוצר שאין בכוונתם להיכנע לדרישה והם נכונים למאבק משפטי ארוך ויקר שישאיר בידיהם את הזכות להמשיך ולהפיץ בבלעדיות את כל המותגים שבידיהם והפעילו לחצים, בין היתר באמצעות לשכת המסחר, עד שהסעיף נעלם מחוק ההסדרים, בטענה שישנם קשיים משפטיים להעבירו.
וזה לא המקרה היחיד. גם בדיונים על צמצום הפטור מהסדר בשוק העוף לא נשמע קולו של ברקת וכשהגיעה השעה לנסות ולפתור את הכשל בשוק הלחם המפוקח הסתפק ברקת בהצהרה חסרת ערך, לפיה לא יחתום על צו עדכון המחירים והשאיר את העבודה השחורה לוועדת המחירים, שאישרה את ההתייקרות מעל לראשו והביאה את מחיר כיכר לחם, המוצר הבסיסי ביותר בסל המזון, לשיא של 9 שקלים.
שוק החלב אמנם נתון לפיקוח של משרדי האוצר והחקלאות, אך ידוע לכל כי כשתנובה מעלה מחירים היא למעשה סוללת דרך לשאר חברות המזון להעלות מחירים. למרות זאת, קולו של שר הכלכלה ברקת לא נשמע גם כשהיה ידוע כי מחיר החלב יזנק במאי ב־16%. הוא יכול היה גם לנסות לתמוך בניסיונות של ועדת הכלכלה לקדם מהלך של מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים שהיה מונע את הזינוק במחיר לצרכן, אך לא עשה זאת.
כהן מצידה, הרוויחה בצדק את הביקורת שספגה מאז כניסתה לתפקיד. סחבת אינסופית בחקירות הספקים והקמעונאים בחשד לתיאום מחירים, עונשים מגוחכים למפירי איסורים בחוק המזון ורצף מטריד של אישורי בקשות של שופרסל לרכישת עסקים אחרים. רק אחרי ניסיון ההדחה, החלו לדבר בסביבתה על כך שמחצית מסל הקניות של הצרכן הישראלי נרכש מקרטלים המתקיימים בענפי החלב, הביצים והעוף, בחסות החוק.
טענות הרשות על הזמן הרב הנדרש לעבור על כל המחשבים, הטלפונים הניידים והמסמכים שהוחרמו משופרסל, שטראוס וחברות נוספות במסגרת החקירה מובנות, אך קשה שלא להתרשם מכך שברשות לקו בשאננות, שפתחה את הדלת לגל ההתייקרויות הנוכחי.
בפער שבין ההתנהלות האיטית, הסירוב לראות את הבעייתיות שבמתן אור ירוק להמשך התעצמות שופרסל שהפכה הלכה למעשה לספק עצום האוחז בלמעלה מ־28% מהשוק, והחולשה הכללית שמשדרת הרשות, לבין חוסר ההבנה של ברקת את מקומו ומקומה של רשות התחרות כרשות עצמאית, יקשה על שר הכלכלה לגייס תמיכה מחוץ לממשלה למימוש כוונותיו.
בתגובה למכתב התמיכה בכהן, ששלחו היום הממונים לשעבר על התחרות, שיגרו דובריו תגובה תמוהה ולפיה השר, שידוע בעושרו, עובד תמורת שקל בשנה, וככזה אינו לחיץ, כאילו הוא חסין מלחצים פוליטיים ואחרים, שעלולים לפגוע בשיקול דעתו. על הדרך, ציין ברקת כי בכוונתו להציג ביום שלישי הבא לא פחות מ"ארסנל" מהלכים במלחמה ביוקר המחיה. אפשר לקוות שמכל המילים הגדולות, יגיע ברקת לאירוע עם לפחות מהלך אחד, אבל ממשי ובעל יכולת להוריד במעט מהנטל הכלכלי על הצרכנים.
