ניתוחהכירו את האחים אמיר: בעלי הבית חדשים בשופרסל באים לעשות סדר
ניתוח
הכירו את האחים אמיר: בעלי הבית חדשים בשופרסל באים לעשות סדר
הבעלים החדשים של שופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר, קופצים מדרגה לליגה של הגדולים. הם יצטרכו להתמודד עם רשת שמכירותיה בירידה, סובלת מנטל חובות מכביד והשקעות בעייתיות. בנוסף, האחים ילמדו להתנהל בממשל תאגידי חדש של חברה ציבורית ענקית
המאבק על רכישת השליטה בשופרסל, שהסתיים אתמול עם קבלת ההצעה של האחים יוסי ושלומי אמיר, הגיע בעיתוי נוח הן לקונים והן לגופים המוסדיים המחזיקים בחברה. חמש שנים של התדרדרות מתמשכת בביצועי הרשת החלישו את המניה, שירדה ב־9.8% שהפכה אטרקטיבית לרוכשים, וגרמו למוסדיים המחזיקים בה למאוס בשלטון המנהלים ולהעריך מחדש את האפשרות שבעל שליטה ייקח את המושכות וייצב אותה. חשיפת "כלכליסט" לפני שבועיים, לפיה קבוצה בהובלת מייקל אלפרט מבקשת לרכוש את השליטה, והצעות האחים אמיר וצביקה ויליגר שהצטרפו למירוץ, הזניקו את המניה ב־35%, אך מדובר רק בתחילתה של דרך ארוכה ומורכבת לשיקומה.
25 שנים לאחר שנכנסו לתחום קמעונאות המזון עם הקמת מינימרקט קטן בקריית ביאליק, עוברים האחים יוסי (56) ושלומי (54) אמיר לליגה של הגדולים והופכים לבעלי השליטה (24.9%) בקמעונאית המזון והפארם הגדולה בישראל. האחים אמיר סללו את דרכם לפסגה בבנייה ארוכת שנים של רשת פרש מרקט, הנפקתה ומכירת 42 סניפיה בשווי עצום של 2.1 מיליארד שקל לפז לפני חמש שנים. מאז המשיכו לטפח את המעגלים החברתיים שיצרו לאורך השנים, במסגרת אירועי הכנסת ספר תורה בפתיחת כל סניף חדש, ארוחות בכל ראש חודש וחגיגות מימונה גדולות בהשתתפות בכירי ענף המזון, שרים, חברי כנסת, אנשי תקשורת ועוד. השניים התמקמו במשרד בתל אביב אליו עלו לרגל כל הספקים, ואפשרו להם להשאר מעורים בענף. כעת צפוי עולמם להשתנות. לא מדובר עוד בניהול עשרות מינימרקטים וגם לא בניהול סחר, שבו האח שלומי מתמחה, אלא באופרציה מורכבת של ניהול כ־400 סניפי מזון ופארם בפריסה ארצית, ומשמש כספק הרביעי בגודלו לרשת דרך המותג הפרטי.
סימן שאלה סביב אברכהן
הפער העצום בין כישורי סחר מצויינים וניהול רשת קטנה לניהול חברה ציבורית כמו שופרסל, תחייב את האחים להציב אנשי מקצוע בתחום הממשל התאגידי. השניים יידרשו להחליט אם יקחו על עצמם את תפקידי היו"ר והמנכ"ל, או שימנו אנשי מקצוע וינווטו אותם מבחוץ. אם יציעו ליו"ר הנוכחי איציק אברכהן להישאר, יהיה עליו להבין שייפרד מחופש הפעולה שהתרגל אליו.
השינוי, בוודאי כשהחברה במשבר גדול ונושאת על גבה חוב בסביבת ריבית גבוהה, מחייב תהליך ארוך, אך ספק אם לאחים אמיר תהיה הסבלנות לעבור אותו. כמי שחתמו על כל צ'ק בפרשמרקט, הערכות הן שאחרי תקופת ביניים יתחילו להתייעל ולקצץ את המטה ולהעבירו לניהול קפדני. האחים אמיר יצטרכו גם להסתגל למעבר מניהול חברה משפחתית, כשהם מוקפים באנשי שלומם, לעבודה עם הנהלה שונה, עם ניהול חברות בנות ושותפויות. עוד ניתן להעריך, כי כאנשי קמעונאות מובהקים, השניים יימנעו ממכירת הנדל"ן של שופרסל, ובכך יחזקו את החברה.
הטלטלה המשמעותית אליה נקלעה שופרסל החלה ב־2021 עם מינויו של יקי ודמני לתפקיד היו"ר. זה היה שינוי חד מדי עבור המנכ"ל הוותיק אברכהן, שהתרגל לעצמאות חריגה בהיעדר בעל שליטה. במהלך שנה חלחל הדם הרע בין המנכ"ל ליו"ר, עד שאברכהן התפטר במרץ 2022 אחרי שני עשורים בחברה. אותו דירקטוריון הבין תוך זמן קצר שטעה, הדיח את ודמני וסלל את הדרך לחזרתו של אברכהן, הפעם לתפקיד היו"ר. אלא שזאת היתה טעות נוספת, שכן האנרגיה הניהולית המשיכה להיות מופנית למאבקי כח, וביתר שאת עם שובו של אברכהן, שחזר נחוש לסגור חשבונות עם חברי הדירקטוריון וחברי הנהלה שסימן כמי ששיתפו פעולה עם ודמני. הצעד הראשון היה החלפת חברי הדירקטוריון רן גוטפריד ויואב שלוש בגורמים המזוהים עימו: משה אטיאס, רון הדסי, שלמה זהר ואילן רון. השלב השני היה הדחת עופר בלוך, שמונה על ידי ודמני למנכ"ל, ומינוי איש אמונו אורי וטרמן. בהמשך הביא אברכהן לעזיבתם ארבעה חברי הנהלה משמעותיים נוספים. עוד קודם פרשו שני מנהלים בכירים. וטרמן עצמו רצה להטביע את חותמו והוביל לכך שגם חברי הנהלה אחרים שנותרו, עזבו. כך שהחברה מתנהלת כעת עם הנהלה חדשה, כמעט ללא זיכרון ארגוני ועתודה ניהולית.
ההיחלשות של שופרסל החלה למעשה עוד קודם לכן, אחרי שביוני 2018 פיזרה דסק"ש את כל מניות השליטה בבורסה ושופרסל הפכה לחברה ללא גרעין שליטה. באותה שנה קצר אברכהן את תוצאות המהפך שעשה בחברה לאחר כניסתו לתפקיד חמש שנים קודם לכן. בשנים אלה פיתח מנועי צמיחה ובהם המותג הפרטי וזרוע האונליין, אך נשאר ללא כלים לשחזר את ההצלחה. מה שמיסך את ההרעה בתוצאות 2019 היה קיזוז הפסדי פעילות בי לאורך שבע שנים, בהיקף של 53 מיליון שקל. אלמלא אותו קיזוז, היתה רושמת שופרסל ב־2019 ירידה ברווח הנקי וחושפת את שינוי המגמה. שנה לאחר מכן היה זה הזינוק בביקוש למזון בעקבות משבר הקורונה ורצף הסגרים, שסידר לאברכהן, כמו לכל מתחריו, את תוצאות השיא של 2020. בשנת 2021 ירדו מכירות שופרסל ב־5.1%, שיעור גבוה מהירידה של 3.2% שרשם שוק המזון. היו גורמים נוספים שהכבידו על החברה: ההשקעות שיזם אברכהן ובראשן הקמת מרכזי הליקוט האוטומטיים ב־700 מיליון שקל וחבירה לפייבוקס ההפסדית, שהסבה לשופרסל מאז 2021 הפסד של כ־90 מיליון שקל, בנוסף להזרמה של 105 מיליון שקל לפייבוקס באמצעות הנפקת שטרי הון.
פעילויות הפסדיות
על רקע זה האתגרים של האחים אמיר מורכבים. פעילות הליבה של שופרסל בסופרמרקטים סובלת מירידה מתמשכת, בין היתר מכיוון שבחלק ניכר מסקרי המחירים נחשפת שופרסל כאחת היקרות והצרכנים נודדים לרשתות מוזלות. החברה פועלת להשיק תת־רשת נוספת, זולה יותר מרשת הדיסקאונט שלה שופרסל דיל, בניסיון לבלום את זליגת הצרכנים, אך לא ברור כיצד תעשה זאת כשזרוע הדיסקאונט, המהווה 80% מהמכירות, רשמה ב־2022 הפסד תפעולי. גם המצב במרכזי הערים מכביד על שופרסל, שמתמודדת עם התגברות התחרות מצד קמעונאים, שפותחים חנויות שכונתיות בסמיכות אליה.
האונליין של החברה נפגע לאחרונה הן מירידה בביקוש בשל המצב הביטחוני והן מהאלטרנטיבות התחרותיות ונתח הפעילות ירד. במקביל, סובל המרכז האוטומטי מבעיות טכניות. הנסיון להתרחב לתחום הפארם, עם רכישת ניו פארם והסבתה לרשת בי, לא הוכיח עצמו וגם חמש שנים אחרי זה – הרשת אמנם מאוזנת תפעולית, אך לא תורמת לרווח. כאן, יהיה קל יותר לשופרסל תחת האחים אמיר לחתוך פעילויות הפסדיות ולהשתחרר מעול כבד.
