ככה נלחמים ביוקר המחיה? ברקת מתנגד לדרישות ח"כים להקל על יבוא מקביל
ככה נלחמים ביוקר המחיה? ברקת מתנגד לדרישות ח"כים להקל על יבוא מקביל
היום תדון ועדת הכלכלה בתיקון לחוק שנועד להקל על היבוא כך שיבואנים של מוצרים ברמת סיכון בינונית, כמו מוצרי חשמל, לא יידרשו לאישור ממכון התקנים. חברי כנסת דורשים להחיל הקלה גם על יבוא מקביל, אך בשלב זה שר הכלכלה ניר ברקת מתנגד
היום צפוי להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת הדיון האחרון בתיקון פקודת היבוא והיצוא, שנועד להקל משמעותית על אופני היבוא לישראל. מהותו של התיקון היא שיבואנים של מוצרים ברמת סיכון בינונית – דוגמת מוצרי חשמל, אופניים, ריהוט, משחקי ילדים – יוכלו לייבא גם ללא קבלת אישור ממכון התקנים וללא הצהרה בפניו. החוק מציע כי במקומם אפשר יהיה להסתפק בכך שהיבואן מחזיק תיק מוצר שכולל את כל הפרטים הנדרשים עליו. הדרך לוודא שהמוצר המיובא הוא בטיחותי ותקין תתבסס על אכיפה בשווקים באמצעות כ־30 מפקחים שידגמו ויבדקו יבואנים.
את קידומו של החוק בזמן מלחמה יש לזקוף לזכותו של שר הכלכלה ניר ברקת שרואה בהקלה על היבוא לישראל מהלך משמעותי שיוכל להירשם על שמו ולחזק את דימויו הפוליטי כ"מר כלכלה". בדיונים קודמים על החוק שנערכו בוועדת הכלכלה אמר ברקת כי "התיקון לחוק צפוי להוריד את עלויות היבוא ב־12%-8%". אולם במהלך הדיון האחרון שהתקיים בשבוע שעבר התברר כי חברי הכנסת וארגונים חברתיים מצפים מהשר להעמיק את המהלך הנוכחי, ולהחיל אותו גם על יבואנים מקבילים.
ליבואנים מקבילים אין קשר ישיר עם היצרן ולכן אין להם יכולת לספק תעודות מוצר. המשמעות היא כי גם אם יעבור התיקון לחוק ותבוטל החובה להצהיר בפני מכון התקנים, הרי שיבואנים מקבילים לא יוכלו לייבא על פי החוק שכן אין להם תיק מוצר מלא.
יו"ר הוועדה דוד ביטן וחברי כנסת נוספים דרשו לנצל את התיקון הנוכחי לחוק כדי לעשות מהפך בתנאי היבוא המקביל, כך שיבואן מקביל יוכל לייבא לארץ רק על בסיס העובדה שהוא שומר אצלו הצהרה כי המוצר שהוא מייבא לארץ מיובא על ידי יבואן רשמי אחר.
דרישת חברי הכנסת היא למעשה קפיצה כפולה במדיניות היבוא של היבואן המקביל. הקפיצה הראשונה היא שיבואן מקביל לא יידרש להחזקה בתיק מוצר כפי שנדרש יבואן רשמי ויסתפק בהחזקה של מסמך כי מוצר כזה מיובא לארץ. והקפיצה השניה, והמשותפת לכלל היבואנים, היא שיבואן מקביל ויבואן רשמי לא יידרשו להצהרות ואישורים מוקדמים, אלא יוכלו לייבא על בסיס החזקה של ההצהרות אצלם. לדרישת הח"כים הצטרפו ארגונים אזרחיים כמו לובי 99.
ל"כלכליסט" נודע כי במשרד הכלכלה התקשו להתמודד עם הדרישה החדשה הזו, ולמרות מדיניות השר והמנכ"ל לקדם את היבוא החופשי, השר והמנכ"ל בוחרים בשלב זה ליישר קו עם הדרג המקצועי במשרד שמתנגד לשינוי תנאי מדיניות היבוא של ליבואן המקביל. מנגד, במשרד האוצר צפויים להביע תמיכה בדרישת חברי הכנסת לכלול בשינוי החקיקה בנוגע ליבואן הרשמי גם את התיקון ליבואן המקביל.
הרציונל מאחורי החוק נובע מכך שבמדיניות היבוא הנוכחית, היבואנים עדיין תלויים במכון התקנים ובמעבדות הפרטיות, והאינטרס הכלכלי של המעבדות ומכון התקנים הוא להורות על ביצוע עוד בדיקות שמהוות את מקור ההנכסה העיקרי שלהם.
במסגרת ההערות לחוק, הגישה חברת KSP נייר עמדה לוועדת הכלכלה ובו ציינה כי היא מוכרת 56,527 מוצרים שונים. לדברי החברה, "החוק כיום מטיל על המשווקים (אף שאינם יבואנים) להחזיק בתעודת הבדיקה של המוצר ולבדוק את התאמת הסימון הקיים על המוצר בפועל... מדובר בחובה היוצרת עלויות נוספות משמעותיות, ונכון יותר לשחרר את המשווקים מחובה זו ולהטיל אותה רק על היבואנים".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "המשרד עובד במרץ עם כלל הגורמים במאמץ להתכנס להסכמות במכלול ההערות שעל הפרק".
