אחרי שקיבל 27.9 מיליון שקל: בעלי דיפלומט מדבר שוב על העלאת מחירים
אחרי שקיבל 27.9 מיליון שקל: בעלי דיפלומט מדבר שוב על העלאת מחירים
רגע לפני פסח, ואחרי שקיבל את הסכום בשכר ודיבידנדים, נעם וימן מחדש את השיח על התייקרויות בשוק המזון. המקרה של דיפלומט, שהונפקה אשתקד, מראה ששקיפות לא מספיקה, דרושים צעדים נוספים לעצירת ההשתוללות
על חשיבותה של כוונת הממשלה להיאבק בריכוזיות בשוק המזון, בין היתר באמצעות חיוב חברות פרטיות לחשוף את דו"חותיהן הכספיים, אפשר ללמוד מהמידע שנחשף בדו"חותיה של יבואנית המזון דיפלומט, שהפכה ציבורית בדיוק לפני שנה. קשה יהיה לפספס שם את ההשתוללות המשתקפת מתגמול נעם וימן, בנו של מייסד החברה ומבעלי השליטה המכהן גם כמנכ״ל.
עלות שכרו השנתית הסתכמה ב־2.2 מיליון שקל, אבל וימן גרף על השנה החולפת כ־28 מיליון שקל. זה קרה, כשלשכר הבסיס התווספו תגמול הוני בגובה 8.1 מיליון שקל ומענק הנפקה בגובה 11.5 מיליון שקל. זה לא נגמר כאן, כי הסכם השכר של וימן כולל גם מענקים שנתיים על עמידה ביעדים ומתוקף כך, גרף מענק בגובה 1.5 מיליון שקל על השגת יעד רווח לפני מס של דיפלומט אחזקות ומענק נוסף בגובה 1.44 מיליון שקל מהחברה הבת דיפלומט מפיצים, שגם ביעד הרווח לפני מס שלה, עמד וימן. כך, במלאכת מחשבת של ליקוט מענקים שונים במיליוני שקלים, התנפח שכר הבסיס. אלא שהתגמול של וימן לא עוצר בסכום החריג, מכיוון שעם פרסום התוצאות לסיכום 2021, החליט דירקטוריון החברה, בראשו עומד שותפו ג׳פרי מנדל, על חלוקת דיבידנד בגובה 24 מיליון שקל, ממנו יגרוף וימן המחזיק ב־13.3% מהחברה, כ-3.2 מיליון שקל. כך, יהנה וימן מלא פחות מ-27.9 מיליון שקל על השנה החולפת.
מעלים ונהנים
מדובר באותה שנה שבדו"חות הרבעון הראשון שלה, שפורסמו במאי, גילה וימן, כי הוא בוחן העלאת מחירי המוצרים שהחברה משווקת, לאור העלייה החדה במחירי ההובלה הימית בעולם. לוימן לא לקח יותר מידי זמן לבחון את הנושא, וכבר למחרת היום הודיע לקמעונאים על העלאת מחירי החיתולים ממותג פמפרס ב־5%. תגובת רשות התחרות לשיח התקשורתי שניהלו חברות מובילות בענף בנושא הצורך בהעלאת מחירים, באה לידי ביטוי בזימונו של וימן ובכירים נוספים בהנהלת החברה, לחקירה באזהרה בחדרי החקירות של הרשות.
החקירה עשתה את שלה, ובדו"חות לסיכום הרבעון השלישי שהתפרסמו בנובמבר, וימן כבר חזר בו מכוונתו להעלות מחירים, והסביר כי "השפעת התייקרות שינוע הסחורות על תוצאות פעילותה של החברה רלבנטיים בעיקר לתחום הפעילות בישראל... ובמרבית המוצרים בהם עלות הסחורה כוללת את ההובלה הימית, ספקי החברה לא העלו מחירים".
קשה להסביר את הסיבוב שעשה וימן בתוך כמה חודשים, אבל כמו שאפשר ללמוד מהסכם השכר הנדיב שדאג לעצמו כשהנפיק את החברה, הוא יודע לזהות הזדמנויות. החברה שייסד אביו לפני שישה עשורים, החלה דרכה בייצור ומכירה של סכיני גילוח תחת המותגים פרמה-שרפ, דיפלומט, בונד ואחרים וייצוא מוצריה. חמש שנים לאחר מכן הוקמה דיפלומט ישראל, כדי לשמש כזרוע ההפצה המקומית של מוצרי החברה, שהחלה במקביל להפיץ את מוצרי הספקים שאין להם מערכת הפצה עצמאית. עסקי ההפצה הוכיחו את עצמם כרווחיים יותר. החברה מכרה את פעילות ייצור סכיני הגילוח וחתמה על הסכם הפצה בלעדי עם ענקית מוצרי הצריכה פרוקטר אנד גמבל ובהמשך עם קונצרנים בינלאומיים נוספים כמו נסטלה ומונדלייז, תוך הרחבת פעילותה לגיאורגיה, קפריסין ודרום אפריקה.
ב־2009, תשע שנים אחרי שהחלה להפיץ את מוצרי הטונה של סטארקיסט, קנתה דיפלומט מחצית מחברת סטארקיסט פודור המחזיקה בזיכיון בלעדי לכל מוצרי המותג האמריקני, והשלימה את רכישת מלוא הבעלות ב־2018. כבעליה של החברה, ומתוך הבנת היתרונות הגלומים בייבוא על פני ייצור מקומי, הצעד הראשון שעשה וימן היה לסגור את מפעל סטארקיסט בטירת הכרמל ולעבור לייבא את המוצרים השולטים ב־41.8% משוק הטונה בישראל.
במרץ אשתקד השלימה דיפלומט הנפקה שבמסגרתה גייסה כ־300 מיליון שקל תמורת כ־20% ממניותיה. מיד לאחר ההנפקה חילקה החברה דיבידנד בגובה כ־100 מיליון שקל, כך שחלקו של וימן בדיבידנד עמד על 13.3 מיליון שקל. במסגרת הסכם העסקה שנחתם עמו לקראת ההנפקה, נקבע כי שכרו יעלה מ־120 אלף שקל ברוטו לחודש ל־138 אלף שקל ברוטו, בתוספת של 40 אלף שקל על התחייבותו לאי תחרות למשך שנתיים מתום ההסכם. אלא שההסכם כלל גם סעיפים הנוגעים למענקים שנתיים, בכפוף לעמידה ביעדי רווח. כך נקבע, שאם הרווח לפני מס יהיה גבוה מ־50 מיליון שקל, יהיה וימן זכאי באותה שנה למענק בשיעור 2.5% מהרווח לפני מס עד לתקרה של 1.8 מיליון שקל וכי תקרת המענק תחושב באופן מצטבר החל משנת 2022, כך שהחל מהשנה השלישית להסכם תעמוד תקרת המענק על 3.6 מיליון שקל. בהסכם ניתן למצוא את התמריץ של וימן לטעון לצורך חיוני בהעלאת מחירים, למרות שבפועל, כפי שהחברה דיווחה לפני שלושה חודשים בלבד, ספקיה כלל לא העלו לה מחירים.
מכירות דיפלומט, יבואנית ומפיצת מותגי מזון בינלאומיים מובילים ובהם ג׳ילט, קלוגס היינץ ופמפרס, צמחו ב־2021 ב־1.4% ל־2.73 מיליארד שקל. הצמיחה במכירות הושגה בעיקר מפעילותה בישראל, שמכירותיה צמחו ב־48.5 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 3% במכירות שהסתכמו ב־1.64 מיליארד שקל. זאת בעוד המכירות של שוק מוצרי הצריכה בישראל התכווצו בתקופה ב־3.2%.
גם השיפור ברווח הגולמי של החברה, שעלה ב־6.7% ל־574 מיליון שקל, עלייה שהזניקה את הרווחיות הגולמית ל־21% מהמכירות, לעומת 19.9% בשנת 2020, הושג מהפעילות בשוק המקומי. דיפלומט בישראל רשמה עלייה של 8.4% ברווח הגולמי, מה שאפשר לה לשפר את הרווחיות הגולמית ל־22% מהמכירות, לעומת 20.9% מהמכירות ב־2020. מדובר בתוספת של 28 מיליון שקל לרווח הגולמי הקבוצתי, כך שישראל היתה אחראית ל־77% מהשיפור ברווח הגולמי של החברה כולה. לטענת דיפלומט, השיפור הושג בעיקר כתוצאה מתמהיל המכירות, אולם לא ניתן להתעלם מכך שציינה מפורשות שספקיה לא העלו לה מחירים, כך שכל התייקרות, דוגמת העלאת מחירי פמפס, פעלה לטובת שיפור הרווחיות. העלייה ברווח הגולמי באה לידי ביטוי גם ברווח התפעולי בישראל, שזינק ב־13% ל־98 מיליון שקל והביא את הרווחיות התפעולית ל־6% מהמכירות, לעומת 5% ב־2020. אלא שהמענקים שקיבל וימן צמצמו את העלייה ברווח התפעולי של הפעילות בישראל ל־2% בלבד וזה הסתכם ב־86.7 מיליון שקל, המשקפים 5% רווחיות תפעולית.
האינטרס של וימן להגדיל את סכום המענק השנתי שלו, שתלוי ברווח של החברה לפני מס, בשילוב יכולתו לזהות הזדמנויות, הובילו לעוד לא מעט סיבובי פרסה שעשה בחודשים האחרונים. בסוף ינואר הודיעה החברה כי החל ממרץ, יעלו מחירי מוצריה ב־4%–16%. זאת חודשיים בלבד אחרי שהחברה דיווחה שספקיה לא העלו לה מחירים. זה קרה אחרי שאסם, החברה השלישית בגודלה בשוק המזון, הודיעה על העלאת מחירים ב־4%–7% מפברואר. מהלך כזה מצד אסם פתח את הדלת לדיפלומט, הפועלת בתחומים מקבילים, כמו קטשופ, דגני בוקר ועוד. אלא שלחץ ציבורי על הזינוק במחירי המזון, הוביל את שר האוצר לאיים על אסם ודיפלומט, שלא יהסס לפגוע בהן אם יזהה עליות מחירים ללא הצדקה, ואסם נסוגה בה מכוונתה. קשה שלא לנחש שבהתאם לכיוון הרוח, גם דיפלומט הצהירה על דחיית ההתייקרות עד אחרי חג הפסח.
חקירה בהילוך איטי
כעת, רגע לפני פסח, מעלה וימן שוב את השיח על העלאת המחירים על השולחן. בדו"חותיה לסיכום השנה ציינה דיפלומט כי בינואר, לאחר תקופת הדו״ח, הודיעו לה חלק מספקיה שיעלו מחירים ולכן, אם לא תעלה את המחיר לצרכן, עלולות תוצאותיה להפגע. אם כך מתנהל וימן לאחר שהחברה הפכה ציבורית ונתוניה חשופים לכל, אפשר רק לדמיין מה עושות חברות פרטיות, שתוצאותיהן נותרות חסויות. אלא שוימן מוכיח שהצעד שמקדמת המדינה לחשיפת דו"חות של חברות פרטיות, חשוב, אך אין בו די. רשות התחרות מתנהלת בעצלתיים עם החקירה שפתחה לפני 5 חודשים, בחשד להסדר כובל ועבירות נוספות על חוק התחרות.
הדו"חות של דיפלומט אמורים להדליק את כל נורות האזהרה מהחזרת השיח על העלאת המחירים לשולחן. בשוק ריכוזי כל כך, שהצרכנים בו משלמים מחירים גבוהים בעשרות אחוזים מאשר במדינות אירופה, יש לבדוק איך החברות השולטות בו מגדילות את הרווחים ומחלקות דיבידנדים, במקביל להצהרות בדבר ההשפעה השלילית שתהיה לכך שלא יעלו מחירים.
