המשקיעים רעבים לסטייק המתורבת של אלף פארמס
המשקיעים רעבים לסטייק המתורבת של אלף פארמס
הסטארט־אפ הישראלי, שמפתח בשר ללא התעללות בחיות, גייס 105 מיליון דולר, לפי שווי מוערך של 300 מיליון דולר, שמהווה את אחד הגיוסים הגדולים בענף בעולם. הסכום ישמש לאתר ייצור, שיהווה שלב ביניים בין המעבדה לפעילות מסחרית מלאה
הסטארט־אפ הישראלי אלף פארמס (Aleph Farms), שמפתח בשר מתורבת, כלומר מתאים של בעל החיים ללא פגיעה בחיות,, השלים גיוס של 105 מיליון דולר. על פי הערכות, הגיוס התבצע לפי שווי חברה של כ־300 מיליון דולר, מה שמהווה את אחד הגיוסים הגדולים בתחום הבשר המתורבת בעולם.
סבב הגיוס הובל על ידי L Catterton, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בעולם בתחום הצרכנות, ו־DisruptAD, אחת מפלטפורמות ההשקעה הגדולות ביותר במזרח התיכון. בהשקעה השתתפו גם Skyviews Life Sciences ומספר חברות גלובליות מובילות בתחום המזון והבשר: Thai Union, BRF ו־CJ CheilJedang. בסיבוב לקחו חלק גם המשקיעים הקיימים קבוצת שטראוס,VisVires New Protein, Cargill, Jesselson Investments ,Peregrine Ventures ו־CPT Capital.
1 צפייה בגלריה
הסטייק המתורבת של אלף פארמס. נבחנת אפשרות להקים מפעל באבו דאבי, שיספק מוצרים לרחבי איחוד האמירויות ומדינות המפרץ
(צילום: אלף פארמס)
חברת אלף פארמס הוקמה ב־2017 כשיתוף פעולה בין קבוצת שטראוס, המחזיקה ביחד עם רשות החדשנות הישראלית בחממת הפודטק The Kitchen, ופרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון. בעקבות הסכמי ההשקעה יקטנו החזקות שטראוס ודה קיטשן באלף פארמס. עם השלמת העסקה תכיר שטראוס ברווח מירידה בשיעור ההחזקה של החברה ודה קיטשן באלף פארמס, ותרשום רווח של כ־58 מיליון שקל בדו”חות הכספיים של החברה לרבעון השלישי של 2021.
כספי הגיוס ישמשו את אלף פארמס למימוש תוכניות המסחור של סטייק הבקר המתורבת ולהרחבת פורטפוליו מוצריה. בנוסף לכך החברה תפעל להרחבת פעילותה הבינלאומית לקראת השקת מוצר מסחרי ראשון ב־2022. בימים אלו החברה עובדת עם גופים רגולטוריים שונים בעולם על תוכניותיה לחדירה לשוק.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר שחר פלורנץ, סמנכ"ל הצמיחה והחדשנות של קבוצות שטראוס, ויו"ר The Kitchen, ממייסדות אלף פארמס, כי הסכום שגויס מיועד להקמת אתר ייצור, שיהווה שלב ביניים בין הייצור במעבדה להקמת מפעל עם כושר ייצור מלא: "עברנו את שלב ההיתכנות והגיוס נועד להוציא את הפיתוח משלב המעבדה לאפשרות למסחור דרך בניית כושר ייצור ברמה סבירה ופתיחת הדרך לשוק ולצרכנים. בשלב הראשון לא נלך לשוק הכללי, לפיתוח מוצר שימכר במדפי רשתות המזון, אלא לצבור נסיון בייצור רחב מחוץ למעבדה. להערכתי, כבר ב־2022 נהיה בשוק עם מוצר שנייצר במפעל קטן".
אחת הבעיות של התחום היא חוסר הבשלות הרגולטורית לשילוב המוצר במסעדות ובמרכולים. זאת אחת הסיבות שפלורנץ לא ידע לקבוע בשלב זה היכן יוקם המפעל ובאיזה שוק יושק המוצר. "סינגפור היתה המדינה הראשונה לתת אישור רגולטורי לגידול תאים חיים של רקמת שריר ושומן וגידול בשר מחוץ לחיות”, אמר. “עכשיו מדינות רבות בעולם בתהליך של אישורים רגולטוריים, לכן אני לא יודע להגיד היכן נפעל. אנחנו בשלב שכולם במירוץ אחר הרגולציה, ונראה מי בשנה וחצי הקרובות יגיעו לקו הסיום".
לדבריו, תהליכי הרגולציה נוגעים בין היתר לעניין הגדרת המוצר: "זה עניין של הגדרה, איך מתייחסים למוצר הזה שלא נשחט ולא גודל כחיה. במקרה שלנו אין בעיה של כשרות כי המקור של התאים הוא בפרה, אבל יש הרבה סוגיות שצריך לפתור בנושא".
מהחברה נמסר כי השקעת DisruptAD היא גם פתח לשותפות שתסייע לחיזוק הביטחון התזונתי באבו דאבי. כשותפה אסטרגית ל־DisruptAD, אלף פארמס תבחן את האפשרות להקים מפעל לייצור בשר מתורבת באבו דאבי במטרה לספק את מוצריה ברחבי איחוד האמירויות ומדינות המפרץ.
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל, ארגון שמקדם יזמות ומחקר בתחום הפודטק, הוסיף כי הגיוס הגדול הוא קריאת השכמה לרגולטורים. "ההבטחה לבשר מתורבת מתחילה להתממש, ולמחקר וליזמות הישראליים יש הרבה זכויות בכך", אמר גולדשטיין. "השאלה החשובה ביותר כיום היא היכן תתפתח תעשיית החלבון בעולם, ומה יהיה על הובלתה של ישראל בתעשייה עתירת ידע זו שתייצר מעל 11 אלף מקומות עבודה בתקופה מורכבת זו. כדי לממש את החזון הרחב, על הממשלה להשקיע בהקמת תשתיות, במרכזי חדשנות עם מיכון מתקדם שיאפשרו לחברות סטרט־אפ לקיים פיילוטים ולשפר את מוצריהן, כך שיתאימו לשוק הבינלאומי".
