פרשנותתיאטרון הבובות של אברכהן הוא נורת אזהרה למוסדיים
פרשנות
תיאטרון הבובות של אברכהן הוא נורת אזהרה למוסדיים
קדנציה ארוכה ללא בעל שליטה או מתחרה משמעותי הפכה את מנכ"ל שופרסל לשעבר למושך בחוטים של שוק המזון כולו. כך, גרם אברכהן לאלקטרה צריכה להחליף את מנכ"ל יינות ביתן הטרי במועמד שלו למנכ”לות אורי קילשטיין. רגע אחרי הוא כבר אותת למוסדיים שיש לו מחליף ברור
חמישה חודשים אחרי שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל שופרסל, ממשיך איציק אברכהן לנהל ביד רמה את ענקית הקמעונאות ואת הענף כולו. הקדנציה הממושכת של אברכהן ללא בעל שליטה שיפקח על צעדיו וללא מתחרה משמעותי הפכה אותו לכזה שהגופים המוסדיים והמתחרים בענף רוקדים לניגון חלילו. אפשר להעריך שההבנה שאברכהן בדרכו חזרה לשופרסל, והפעם בתפקיד היו"ר, הניעה את צביקה שווימר, יו"ר אלקטרה צריכה, בעלת השליטה ביינות ביתן, לפעול באגרסיביות לשיבוש השיקום הצפוי של שופרסל.
במלאכת מחשבת המשלבת לוחמה פסיכולוגית ותמריץ כלכלי, הוביל שווימר לידיו את אורי קילשטיין, מועמדו של אברכהן לניהול הרשת הגדולה בישראל. אברכהן לא מצמץ ומיד שלף את אורי וטרמן, מנכ"ל רשת הפארם Be, כמועמד המועדף עליו לניהול שופרסל. על רקע הצעדים האחרונים, נראה כי התוצאות הקשות של שופרסל ושל יינות ביתן לסיכום הרבעון הראשון הן רק הפרומו להרעה הצפויה בהמשך השנה.
קילשטיין העדיף ציפור ביד
שלושה שבועות לאחר ששופרסל זימנה אסיפת בעלי מניות לאישור מינוי דירקטורים ובראשם אברכהן המיועד בהמשך להתמנות כיו"ר הדירקטוריון, ביצע שווימר פניית פרסה חדה והחליף את עמית זאב, המנכ"ל שמונה ליינות ביתן לפני 8 חודשים בלבד. בהנחה שעמד על קנקנו של זאב בטרם מינה אותו לתפקיד ושלא פעל אימפולסיבית להחלפתו על רקע ההרעה בתוצאות יינות ביתן ברבעון הראשון, ניתן להעריך כי שווימר רצה בצעד זה לא רק לחזק את יינות ביתן שממשיכה לקרטע גם שנה אחרי שאלקטרה צריכה בראשותו לקחה את המושכות מידי נחום ביתן. המהלך של שווימר מגיע גם כדי לבלום את הצעדים של אברכהן למינוי יד ימינו קילשטיין כמנכ"ל שופרסל.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ”ל אלקטרה צריכה צביקה שווימר ומנכ”ל יינות ביתן (קרפור) החדש אורי קילשטיין. המתחרים ישפרו עמדות
אפשר עוד להעריך, כי שווימר שהבין שתגמול נדיב לא יספיק לגרום לקילשטיין שוויתר על תפקידו כמנכ"ל קניוני עזריאלי לטובת החלום לנהל את שופרסל, לחצות את הקווים. על רקע זה, איתור הנקודה הרגישה של המועמד נדרשה כדי לספק את הסחורה. קילשטיין היה צריך רק לשמוע עד כמה הוא כלי בלוח המשחק של אברכהן, שלא יהסס להקריב אותו בדרך אם יידרש. גם תזכורת לריכוזיות של אברכהן ולימים המאתגרים שעבר תחתיו כשכהן כמשנה למנכ"ל שופרסל, תרמה ליצירת הספק. הלחץ עשה את שלו ולאחר 4 חודשים ללא תפקיד, כשעל העץ ממתינה לו הבטחה חסרת משמעות מאברכהן, קילשטיין העדיף את הציפור הפצועה ששווימר הניח בידו.
המהירות שבה שלף אברכהן מכובע הקוסמים את וטרמן יכולה להרגיע את הספק שבוודאי עוד מנקר במוחו של קילשטיין אם עשה את הבחירה הנכונה. מנגד, היא אמורה להדליק את כל נורות האזהרה לגופים המוסדיים, המשמשים בובות על חוטים בתיאטרון של אברכהן, שמראה כיצד לכולם מלבדו, יש תחליף. בצעד זה, אברכהן לא רק שלח כדור הרגעה למוסדיים שנבהלו מהתרגיל של שווימר, אלא גם העביר מסר ברור וחד להם ולעופר בלוך, מנכ"ל שופרסל הנוכחי, שלא יתרגל ללשכת המנכ"ל במטה החברה. בלוך, שהצהיר בביטחון בישיבת ההנהלה בטרם כניסתו לתפקיד כי לא יעבוד עם אברכהן, נבהל מעצמו וביצע זיגזוג מרשים כשחזר בו ואף העריך בשבוע שעבר כי יכהן בתפקיד 4–7 שנים. כך, למעשה, השם של וטרמן נדרש לצנן את ההתלהבות של בלוך ולהזכיר למוסדיים מי הבוס האמיתי שלהם.
בעוד אברכהן מנהל את הסאגה שהשלב הראשון בה צפוי להסתיים בעוד כשבועיים, עם אישור מינויו כדירקטור בשופרסל, נותרות שתי הרשתות הגדולות בשוק המזון ללא השגחה וצפויות להתנהל בפועל על ידי יושבי הראש של החברות. בשונה מקילשטיין שמגיע ליינות ביתן עם ידע רב על שוק המזון, אך ללא ניסיון כמנכ"ל עצמאי, וטרמן מגיע ללא היכרות עם שוק המזון, אבל עם ניסיון ניהולי שצבר בעולם התקשורת והתחזק בעקבות העצמאות הניהולית שניתנה לו כמנכ"ל Be, כשאברכהן היה שקוע באתגרי משבר הקורונה ולא היה פנוי דיו להתערב ברשת הפארם.
מנוסים, אך צעירים
בשני המקרים יידרשו יושבי הראש של שופרסל ואלקטרה צריכה ללוות את המנכ"לים הצעירים בדרכם. זה מתבקש נוכח הדיוק הנדרש בניהול רשת מזון הפועלת על שולי רווח צרים, כפי שהוכיחה רשת שופרסל עם צניחה של 68% ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה, בעקבות אי־התאמת התוצאות לירידה במכירות. אבל מעבר לכך, הליווי הצמוד מתחייב נוכח אתגרי התקופה הצפויה להתאפיין בירידה בהכנסה הפנויה, זינוק במחירי חומרי גלם ומחסור בסחורות.
מצויינים ככל שיהיו, אברכהן ושווימר יתקשו לחפות על המנכ"לים שלהם, כיוון שיהיו טרודים באתגרים אחרים. ידיו של שווימר מלאות בהשקת שתי רשתות בינלאומיות במקביל, קרפור וסבן אילבן, תוך השקעה של 400 מיליון שקל בשיקום סניפים והקמת ותפעול מועדון לקוחות. ואילו משימתו של אברכהן היא פיתוח זרוע הנדל”ן של שופרסל, שכבר מתקשה מאוד לצמוח ולהרוויח ממכירת לחם וחלב.
בזמן הזה יוכלו המתחרים של שופרסל ויינות ביתן לשפר עמדות ולחזק עצמם על חשבון השתיים. ויקטורי כבר עושה זאת עם השקת סניפי תת־הרשת העירונית ויקטורי בסיטי וגם פז עם שילוש הכנסותיה והכפלת הרווח התפעולי של זרוע המזון שלה ברבעון הראשון, בעקבות רכישת סופר יודה ופרשמרקט. במצב הזה למוסדיים נותר רק לקוות שלא יגלו בקרוב ששוב טעו בדרך.
