סגור

הסדרנים של הספקים הגדולים יוצאים מהסופר

 אחרי עשור של דחיות, בינואר ייכנס לתוקף הסעיף בחוק המזון האוסר על ספקים גדולים לסדר את המדפים ברשתות הקמעונאיות, ונועד להגן על ספקים קטנים. כ־1,500 עובדים עלולים לאבד את פרנסתם. הקמעונאים לוחצים לקבל דחייה נוספת

באיחור של עשור, הספקים הגדולים ייאלצו בעוד חודש וחצי לצאת מהסופרמרקטים. עשר שנים אחרי שנכנס חוק המזון לתוקף, יבוטל בינואר הקרוב הפטור המתמשך שנתנה רשות התחרות מאיסור סידור מוצרים בחנויות על ידי הספקים הגדולים, והקמעונאים יצטרכו לסדר את המוצרים בעצמם. מדובר ברעידת אדמה של ממש בענף, שלקראתה הספקים הגדולים מתריעים על כך שכמחצית מכ־3,000 הסדרנים שהם מעסיקים עלולים שלא להיקלט ברשתות אחרי שיפוטרו.
הספקים הקטנים חוששים מצידם שהקמעונאים, לפחות בחודשים הראשונים לשינוי, יתקשו עם השינוי ויתמקדו בסידור המוצרים המובילים בלבד, מה שינגוס בפעילותם. מה שברור לצדדים הוא שביטול הפטור יוביל את הקמעונאים לדרוש מהספקים הגדולים דמי סדרנות, והוויכוח על שיעורו עלול להיות בסיס לסכסוכים מסחריים.
דווקא שופרסל, מובילת שוק הקמעונאות, וקרפור, המתחרה העירונית שלה - אינן חלק מהאירוע המטלטל, שכן השתיים הקדימו ונערכו לפני שנים לדרישות חוק המזון והקימו מערך סדרנות עצמאי. מבדיקת כלכליסט עולה כי שלוש רשתות — קינג סטור, קשת טעמים וטיב טעם — שבאופן טבעי מציגות מגוון רחב של מוצרים מיובאים או מוצרי נישה, העבירו לספקים הצהרה שלפיה הן עומדות בכללי הפטור, כך שהספקים הגדולים יוכלו להמשיך לסדר אצלן את המוצרים.
עוד נודע כי רשתות רמי לוי, אושר עד ויוחננוף כבר נמצאות בהיערכות מתקדמת להקמת מערך סדרנות עצמי, ואף בחנו באמצעות חברה חיצונית את היקף ושעות העבודה של הסדרנים שמעסיקים הספקים כדי להעריך מה מספר הסדרנים שיזדקקו לו ולחשב את הערך הכספי של הפעילות, אותו ידרשו מהספקים. לצידן, יש רשתות שפחות ערוכות למעבר ועדיין בוחנות כיצד לנהל אותו.
"הקמעונאים קיוו שיקבלו דחייה נוספת ולא מיהרו להיערך לשינוי. רק לפני שבועיים 'ירד האסימון' והם הבינו עד כמה הסיפור הזה סבוך", מתאר גורם בענף. "ניהול המדף הוא עניין מורכב וקיים חשש אמיתי מהיכולת של עובדי הרשתות לסדר את המוצרים על המדפים בקצב הנכון. בנוסף, יש פה ניהול כוח אדם והסעות של עובדים שלא פעם מודיעים בהתראה קצרה שלא יגיעו לעבודה, כשהמשמעות של ההודעה הזאת היא שיהיה מחסור במוצרים על המדף".
המחלקה שהכי מטרידה הן את הספקים והן את הקמעונאים היא מוצרי החלב: "במקרר החלב יש כמות מק"טים למ"ר הגבוהה ביותר בחנות, כשחלקם בעלי תוקף לשבועיים, ואחרים חודשיים. זה מחייב ניהול הדוק מאוד של סבב המדף והחשש הוא שייאסר על הספקים להתערב גם כשיזהו שהמוצרים נשארים במחסן ולא הוצבו במקררי החנות. מנגד, הם יצטרכו לשלם לקמעונאי על מוצרים שיהפכו פגי תוקף בגלל ניהול לא נכון של הסדרנות", מסביר גורם בתחום.

משא ומתן על הסדרנים

לכאורה היה נראה כי מעבר הסדרנים להעסקה תחת הקמעונאים הוא עניין פשוט, בפועל זו סוגיה מורכבת יותר. "כלל לא בטוח שהסדרנים יסכימו לעבור לעבוד אצל הקמעונאים, גם אם יובטח להם אותו תגמול כספי", חושף ספק ומסביר: "הרבה מהסדרניות של הספקים עובדות במשרה חלקית, בעוד ברשתות מעוניינים במשרה מלאה. זאת ועוד, היום נהנית הסדרנית מחופש פעולה, ללא מעסיק שצמוד אליה בחנות. הרשתות לא עובדות באותה שיטה וחלקן רוצות להעסיק סדרנית שתהיה אחראית על סידור כלל המוצרים". עם זאת, חלק מהרשתות כבר החלו להציע לסדרנים המקצועיים ובעלי ההבנה העסקית לנהל מחלקות בסניפים.
הספקים הגדולים מוטרדים מכך שייאלצו לפטר מאות עובדים בכל חברה ונערכים בסיוע ההסתדרות לגל הפיטורים הגדול: "אנחנו צריכים לדעת בתוך שבועיים לכל היותר את מי נצטרך לפטר, כדי להספיק לתת לו את תקופת ההודעה מראש. אנחנו מערבים את מחלקות משאבי האנוש של שני הצדדים, בודקים את מי מהסדרנים שלנו הקמעונאים רוצים ומי מוכן לעבור אליהם. רק אחרי שנדע מי נשארו בלי שיבוץ, נוציא מכתבי פיטורים". מנגד, רוב הקמעונאים שקועים בימים אלו במו"מ עם הספקים על שיעור הסדרנות שיקבלו והספקים מנסים להדוף דרישות חריגות. "לא ננסה לחסוך עלויות, כיוון שאם לא נשלם בהתאם לשעות העבודה של הסדרנים בפועל, המכירות שלנו הן שייפגעו. עם זאת, יש קמעונאים שמנסים כעת לגזור קופון מהשינוי הזה ועל כך יהיה מאבק", חושף גורם המעורה בפרטים.

הקרב על המיקום במדף

כדי להבין את משמעות השינוי הצפוי, צריך לחזור עשר שנים לאחור. אחד הסעיפים המרכזיים בחוק המזון שקידמה רשות התחרות תחת פרופ' דויד גילה, במטרה להגביר את התחרותיות בענף ולהביא להורדת מחירים, אסר על ספקי המזון להתערב בסידור המוצרים ברשתות השיווק. הסעיף קבע כי "ספק גדול לא יעסוק בסידור מצרכים בחנות של קמעונאי גדול ולא יכתיב, ימליץ או יתערב בדרך אחרת בעניין סידור מצרכים". זאת, בניסיון להעניק אפשרות לחשיפה הוגנת למוצרי הספקים הקטנים שנדחקו למדפים התחתונים, ולצמצם את עוצמתם של הספקים הגדולים, שיכולים להחזיק מערך סדרנים יקר הדואג לתצוגה בולטת, לעתים על חשבון השטח שהוקצה לספקים הקטנים, דבר שאיפשר למתחרים לחבל בתצוגת מוצריהם ולפגוע במכירותיהם.
אלא שהאיסור בחוק שנכנס לתוקף ב־2015 נשאר על הנייר בלבד. בתחילה, נתן גילה לספקים ולקמעונאים דחייה של שנה, כדי שיוכלו להיערך לניוד העובדים, ובהמשך העניק פטור לקמעונאים שמחצית ממכירותיהם היו של מוצרי ספקים קטנים ובינוניים. ב־2017 כבר העניקה רשות התחרות, תחת מיכל הלפרין, פטור גורף מאיסור הסדרנות.
לפני שנתיים פרסמה הממונה על התחרות מיכל כהן קול קורא וביקשה את עמדתו של הציבור ביחס לתנאי פטור הסדרנות. ארבעה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2022, הודיעה על כוונתה לבטל את הכללים המאפשרים סדרנות על ידי הספקים הגדולים, והעניקה לצדדים עשרה חודשי התארגנות, כך שהפטור יבוטל החל מינואר השנה. אלא שבלחץ הקמעונאים התערב יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ודחף לדחיית המועד, ואכן באוגוסט 2023 הודיעה הממונה כי תפרסם טיוטת כללים לעיון הציבור אשר תקבע אפשרות לקבלת הפטור, בכפוף לעמידה בשני מסלולים: כללי ואישי.
במסלול הכללי יידרש הקמעונאי שסך המכר של ספקים קטנים ברשת יעלה על 55% ושיעור זה יעלה כל שנה בנקודת אחוז, עד 60%. במסלול האישי יידרש הקמעונאי, בכל שנה, להגדיל באופן משמעותי את סך המכר של ספקים קטנים ביחס לשנה הקודמת. השינוי גרר דחייה נוספת, שאמורה היתה להסתיים במאי החולף. אלא שאז ביטלה הרשות את הכוונה ליצור מסלולים שונים וקבעה כי הפטור יינתן לרשת שלפחות 55% מהמוצרים שיימכרו בה יהיו של ספקים קטנים.
השינוי הזה גרר דחייה נוספת לינואר הקרוב, שנומקה ברצון לאפשר לקמעונאים לפעול להגדלת המכר של מוצרי ספקים קטנים עוד השנה, כך שההחלטה לגביהם תיקבע על בסיס תוצאות שנה מלאה, שבמהלכה כבר ידעו על הכללים החדשים ופעלו ליישם אותם. למרות הדחיות הרבות והזמן שקיבלו להתארגנות, ממשיכים הקמעונאים להפעיל לחץ לדחות שוב את המועד. ברשות התחרות עומדים על כך שלא תינתן דחייה נוספת.