אירופה מתלבשת על צמצום הייצור בענף האופנה, ובישראל זה בכלל לא על סדר היום
אירופה מתלבשת על צמצום הייצור בענף האופנה, ובישראל זה בכלל לא על סדר היום
מדינות באירופה נוקטות יוזמות לצמצום ההשפעה הסביבתית המזיקה של התעשייה, החל מסבסוד תיקון בגדים ועד איסור על השמדת סחורה שלא נמכרת. ובישראל? הרגולטור בכלל לא מסתכל לכיוון
תעשיית האופנה היא מהמזהמות ביותר בעולם, וגם מתנהלת בבזבזנות. לפי קרן אלן מקארתור הבריטית, המעודדת כלכלה מעגלית, בכל שנייה מוטמנים או נשרפים בגדים בכמות הזהה לתכולה של משאית. ברקע לכך מדינות המערב החלו לנקוט יוזמות לצמצום הייצור בענף האופנה. ממשלת צרפת הודיעה כי תעודד את אזרחיה להעדיף תיקון בגדים ונעליים במקום להשליכם לפח ולרכוש חדשים, ובאוקטובר תחל ליישם תוכנית בונוסים שתעניק לציבור הנחה של 7 יורו לתיקון נעליים ו־25-10 יורו לתיקון בגד. במשך חמש שנים תשקיע הממשלה 154 מיליון יורו במהלך. בנוסף, החל מינואר 2024, היא תדרוש מחברות האופנה לפרט את ההשפעה הסביבתית של כל פריט, למשל כמות המים הדרושה לייצור, השימוש בכימיקלים ופליטת מיקרופלסטיק.
גם בהולנד החלה החודש הממשלה להדק את הפיקוח על תעשיית האופנה המזהמת, ומ־1 ביולי חברות האופנה נדרשות לאסוף ולמחזר פסולת בגדים. הממשלה מאמינה שהמהלך הזה יספק תמריץ פיננסי לייצור בגדים איכותיים יותר שיחזיקו מעמד זמן רב יותר וכן לייצר בגדים הניתנים למיחזור – משימה כמעט בלתי אפשרית בתעשיית האופנה כיום, הממחזרת כ־1% מהבגדים לכל היותר.
הנציבות האירופית עובדת בימים אלו על חקיקה שתגרום לחברות האופנה לקחת אחריות על השפעותיהן ההרסניות על הסביבה. בין היתר חברות יידרשו לאסוף כמות פסולת טקסטיל השווה לאחוז מסוים מהייצור שלהן, או לשלם אגרת פינוי פסולות לרשויות המקומיות. ממשלות האיחוד האירופי אף הסכימו בחודש מאי שיפעלו לאסור על השמדת טקסטיל שלא נמכר, כל זאת כדי לגרום להן לייצר פחות בגדים.
חוקים העוסקים בנושא נמצאים בדיון גם בקליפורניה, ניו יורק, שבדיה, איטליה ואנגליה. לדברי מיטל פלג מזרחי, חוקרת אופנה בת קיימא ואקלים באוניברסיטת תל אביב ומכללת תל חי, "עם העלייה במודעות הצרכנים, חברות אופנה רבות מנסות להציג באופן וולונטרי מהלכים שנועדו להקטין את ההשפעה הסביבתית שלהן. אך ברובם המוחלט של המקרים התמריץ העיקרי של תאגידי האופנה נותר שורת הרווח, ובהתנגשות בין קיימות לרווחיות חברות האופנה בוחרות פעם אחר פעם ברווח כלכלי. הדבר נכון לגבי זארה, שיין וכל תאגיד אופנה מהירה אחר. אל מול המציאות הזאת הפתרון היחיד הוא בדמות רגולציה חזקה".
ומה בישראל? אין באופק מהלכים דומים. לדברי פלג מזרחי, "אף שהצרכן הישראלי רוכש אופנה מהירה בכמויות גדולות משמעותית מהצרכן האירופאי, ואף נחשב לצרכן מכוון מחיר נמוך וכמויות גדולות, המחוקק טרם מצא לנכון להתייחס לסוגיה או למפות את היקף הבעיה בישראל. למעשה באמצעות הפטור ממע"מ עבור רכישות באינטרנט, המחוקק מעודד את הצרכן לקנות אופנה מהירה, זולה ומזהמת. גם בישראל הפתרון צריך להיות בדמות רגולציה, המגבילה את הכמויות המיובאות, חותרת להפחתת פסולת טקסטיל ומעודדת באופן אקטיבי יצרני אופנה בת קיימא מקומיים".
