בדיקההתיאבון המופרז של תנובה: מחיר הפסטה המצוננת זינק למרות רווחיות שיא
בדיקה
התיאבון המופרז של תנובה: מחיר הפסטה המצוננת זינק למרות רווחיות שיא
חברת המזון בעלת השליטה בפסטה ריקו לא היססה להעלות מחירים בנובמבר 2022 גם כשרווחיות המוצרים זינקה. חולשת הרגולטור ועוצמת החברות השולטות בשוק המזון מאפשרים את רצף העלאות המחירים ואת הפגיעה המתמשכת בצרכנים
גל העלאות המחירים שחלקו כבר נכנס לתוקף בתחילת החודש וחלקו יכנס לתוקף בסוף השבוע הבא (1.3), נומק על ידי חברות המזון, כמו גלי ההתייקרויות הקודמים, בצורך חיוני של החברות המתמודדות עם זינוק במחירי חומרי הגלם ובתשומות נוספות כמו דלק, חשמל, ארנונה ומים. החברות הסבירו כי אם לא יעלו מחירים, תרשם הרעה בתוצאותיהן וחלקן אף הביעו חשש שאם לא יעלו מחירים, החברה תעבור להפסד.
אלא שהערכת שווי שהזמינה תנובה על חברת פסטה ריקו, שאת השליטה (51%) בה רכשה לפני 5 שנים, והוגשה לבית המשפט בשל סכסוך עסקי שנתגלע בינה לבין שותפיה, חושפת נתונים לפיהם ספק אם העלאות מחירים חיוניות כפי שהן מוצגות. נציין, כי תנובה לא השתתפה בגל ההתייקרויות הנוכחי.
מהערכת השווי שביצעה חברת הייעוץ של BDO לבקשת תנובה, עולה כי בשנת 2022, זינק הרווח התפעולי של פסטה ריקו ב־88.6%, בהמשך לעלייה של 31.5% ברווח הגולמי של החברה. תנובה נהנתה משיפור ברווחיות הגולמית שטיפסה ל־47.2% מהמכירות, לעומת 44.3% וכן, משיפור חד ברווחיות התפעולית שטיפסה ל־23.4% לעומת 15.3% בשנת 2021. הזינוק ברווחיות הגולמית והתפעולית ב־2022, היה חד עוד יותר ביחס ל־2020, אז פעלה פסטה ריקו עם רווחיות גולמית של 38% ועם רווחיות תפעולית חד ספרתית בגובה של 7.4% מהמכירות.
השיפור החד ברווחיות, לא השביע את רעבונה של תנובה, שבנובמבר 2022, הודיעה על העלאת מחיר הפסטה ב־5%. מהערכת השווי עולה עוד כי מחירו של טון פסטה, עלה בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנת מגפת הקורונה, בה הסתגר הציבור בבית והגביר צריכת מזון מסוג זה, כחלופה למסעדות שנסגרו. על פי הסקירה, מחיר טון פסטה טרייה עלה בשנים 2020, 2021 ו־2022 ב־2.2%, 4.5% ו־2.1% בהתאמה.
העלאת מחירי הפסטה נרשמה במסגרת גל התייקרויות רחב בו לקחו חלק מרבית חברות המזון הגדולות. באותה הזדמנות העלתה תנובה את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת צו הפיקוח על המחירים ב־4.9%, בשל זינוק במחיר החלב הגולמי.
בשופרסל ניהלו באותם ימים מאבק בספקים שהעלו מחירים, וסירבו לאשר את המחירון החדש של תנובה, שעברה לספק לרשת רק את מוצרי החלב שבפיקוח ושמחירם לא עלה.
אלא שעוצמתה של תנובה השולטת בשוק המזון, לא אפשרה לשופרסל לשרוד ללא מוצריה לאורך זמן וכעבור כשלושה שבועות, אישרה הרשת את ההתייקרות והחזירה את מוצרי תנובה למקררים.
שוק המזון הישראלי שמכירותיו צמחו ב־2023 ב־6.2% והסתכמו ל־56.7 מיליארד שקל, נשלט על ידי 10 חברות האחראיות ל־48.1% מהמכירות. על הריכוזיות החריגה במקטע הספקים ניתן ללמוד מכך ש־20 הספקים הגדולים אוחזים בנתח של 61.1%. עוצמתן של חברות המזון הגדולות, בשילוב עם חולשת הרגולטור, איפשרה את רצף העלאות המחירים שנרשמו בשנתיים וחצי האחרונות, במהלכן העלו חלק מהחברות את מחירי המוצרים 4 פעמים.
כבר במאי אשתקד, בעיצומו של גל התייקרויות, דרש המפקח על המחירים, לבקשתו של שר הכלכלה ניר ברקת מהחברות הגדולות, חשיפה מקיפה של נתונים בטענה כי בכוונתו להכניס את מוצריהן לפיקוח מחירים. החברות סירבו למסור את המידע הכולל את נתוני הרווחיות של כל מוצר, בין היתר בשל חוסר האמון בברקת והערכה שבכוונתו להשתמש בנתונים לניגוחן בתקשורת.
החברות עתרו לבג"ץ בטענה לחוסר סמכות של המפקח לדרוש את הנתונים ובשבוע שעבר אמור היה להתקיים דיון בעתירה, אולם ימים לפני הדיון הציע ברקת לספקים דיל, במסגרתו יסוג מדרישת הנתונים החריגה, והחברות יאשרו העברה מרצון של חלק מהנתונים. הדיל, שחלק מהחברות סירבו לו, ולכן עדיין לא נסגר סופית, נועד לשמש סולם לברקת, שהתעורר באיחור לטפל בהתייקרויות, אחרי שאלו נכנסו לתוקף. השר איים על החברות שאם לא יבטלו את העלאת המחירים הנוכחית, יפעל נגדן, רק בכדי לגלות שאף חברה לא מתייחסת לאיומים וכולן סירבו לבטל את ההתייקרויות. במסגרת הדיל החלקי שיצא לפועל, התחייבו חלק מהחברות להציע מבצעי הוזלות לחג הפסח, כפי שהן עושות בכל שנה ולא להעלות מחירים שוב עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2024 - צעד שבכל מקרה לא עמד על הפרק.
גל התייקרויות נוסף בדרך
הכניעה של ברקת שנרשמה נוכח הסכמתו לוותר על דרישת הנתונים, כמו גם חולשתו שנחשפה בהתעלמות של החברות מדרישתו לבטל את העלאת המחירים הנוכחית, מעצימה את כוחן של החברות וגרוע מכך, פותחת את הדלת לגל התייקרויות נוסף, שעלול להתחיל כבר בחודש מאי, אז אמורים לעלות שוב מחירי מוצרי החלב שתחת צו הפיקוח, בהתאם להסכם של משרד האוצר עם המחלבות.
זאת שכן בתמורה לחילוצו מהמבוכה, פרסם ברקת הודעה בה ציין כי הסכמת החברות שכבר העלו מחירים החודש, שלא להעלות שוב מחירים בחודשים הקרובים, כרוכה בהפסד כספי. "מדובר בהסכמה מחייבת שיש בצידה הפסד כספי משמעותי במיוחד נוכח העלייה בתשומות הייצור במשק ואי הוודאות המשקית בעקבות הורדת דירוג האשראי", כתב ברקת. מרגע שהשר הצהיר שהחברות מפסידות כסף, הוא הסביר במקומן מדוע ייאלצו להעלות מחירים במחצית השנייה של השנה. כך, נתן ברקת הכשר לחברות להזניק שוב את מחירי מוצריהן ויצר פוטנציאל לנזק חסר תקדים לציבור הישראלי.
אפשר להעריך שגם אז, ינמקו החברות את ההתייקרויות בצורך חיוני ויטענו שאם לא יעלו מחירים, תפגע רווחיותן באופן שיסכן את קיומן. הנתונים שנחשפו במקרה של תנובה, צריכים לשמש תמרור אזהרה לחברות עצמן, לקמעונאים הנהנים מההתייקרויות המאפשרות להם להגדיל מכירות ואף לגזור קופון מכל התייקרות ובעיקר לרגולטורים, שצריכים להתחיל לפעול להורדת יוקר מחירי המזון בישראל.
