בלעדיהמס על כלים חד־פעמיים הקטין את הצריכה ב־34%
בלעדי
המס על כלים חד־פעמיים הקטין את הצריכה ב־34%
נתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" מגלים שהמס השפיע באופן עקבי על התנהגות הצרכנים והביא לשינוי בהרגלי צריכת כלי פלסטיק חד־פעמיים
המס על הכלים החד־פעמיים, העומד כעת לקראת ביטול, אפקטיבי ואפילו לאורך זמן. כך עולה מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט". בחודשים נובמבר 2021 (מועד כניסת המס לתוקף) עד אוקטובר 2022 ירדה צריכת הכלים החד־פעמיים בכ־36% בממוצע.
מטרת מס הכלים החד־פעמיים, שהוטל על ידי הממשלה היוצאת, היתה לצמצם את השימוש בכלים המזיקים לסביבה ולגלם במחירם את העלויות החיצוניות של הנזק שהם גורמים. המיסוי הוטל לפי משקל הפלסטיק בכלים (11 שקל לכל ק"ג פלסטיק), והוביל להכפלת מחירם בחלק מהמוצרים.
בנובמבר ובדצמבר 2021, החודשיים הראשונים אחרי כניסת המס לתוקף, חלה ירידה של כ־60% ברכישת הכלים החד־פעמיים לעומת החודשיים שקדמו להטלת המס (ספטמבר ואוקטובר 2021), אך כבר בזמן אמת היה ברור שמדובר בירידה חדה המשקפת את ההצטיידות העצומה של משקי הבית בחודש אוקטובר לקראת המס (באוקטובר חלה עלייה של 20% ברכישות לעומת הממוצע החודשי בשאר החודשים בשנת 2021). כמו כן, עלתה הסברה כי הציבור יתרגל למחיר החדש בהמשך השנה.
אלא שכעת נחשפים ב"כלכליסט" נתונים המשקפים כשנה, המראים כי המס דווקא השפיע באופן עקבי על התנהגות הצרכנים. הנתונים של חברת סטורנקסט משקפים את כלל המוצרים החד־פעמיים שחל עליהם המס, וממחישים כי ב־11 חודשים שבהם חל המס (נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022), צריכת החד־פעמי החודשית הממוצעת היתה נמוכה ב־34% לעומת עשרת החודשים שקדמו להטלת המס. אם מנכים עונתיות, ומשווים רק חודשים זהים (ינואר־אוקוטובר 2021 לעומת ינואר־אוקטובר 2022), הירידה הממוצעת אף חדה יותר ועומדת על 36%.
השפעת המס אף חדה יותר, שכן בישראל טרם המס חלה מגמה מתמדת של עלייה בצריכת כלי פלסטיק, כך שללא המס, נתוני הצריכה ב־2022 היו צפויים להיות גבוהים מאלו של אשתקד.
בחודשים נובמבר 2021 עד מרץ 2022 חלה הירידה החדה ביותר בצריכה, והגיעה לשיאה עם ירידה של 47% בצריכת הכלים במרץ. המגמה התמתנה בחודשים אפריל־מאי, בשל חגי הפסח ויום העצמאות. באפריל חלה ירידה של 21% ברכישת הכלים המזיקים לסביבה בהשוואה לאותו חודש בשנה שקדמה למס, ובמאי ירידה של 27%. לאחר מכן נשמרה מגמת הצמצום בכלים חד־פעמיים.
בחודש יולי נרשמה ירידה של 37% בצריכה לעומת יולי 2021, ובספטמבר ירידה של 37%. באוקטובר חלה ירידה של 46% בהשוואה לחודש המקביל.
נעלמו גם מהחופים
הירידה הנוכחית תואמת פחות או יותר את ההערכות המוקדמות במשרד להגנת הסביבה לגבי האפקטיביות של המס. במשרד העריכו לפני כניסת המס לתוקף כי עלייה של 100% במחיר הכלים תוביל לירידה של כ־40% ברכישתם, ובתום כמעט שנה, אכן מדובר בתוצאות דומות לאותה שאיפה. את התוצאות של הפחתת החד־פעמי ניתן לראות גם בשטח: בסקר חופים שעשו לאחרונה עמותות אדם טבע ודין וצלול, נמצא שחלה ירידה של 18% בכלים החד־פעמיים בחופים.
המשמעות של הנתונים ברורה. המס על חד־פעמי אפקטיבי, והאפקטיביות שלו נשמרת גם בטווח הארוך. כלומר, החוק מצליח במטרתו לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור, שמצליח להסתדר בלי כלים חד־פעמיים. לכן ביטול המס עלול לגדוע בראשיתו תהליך של מעבר לכלים רב־פעמיים.
אף שהנתונים מוכרים היטב למשרדי הממשלה ולשרים הנכנסים, השבוע הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ כי יבטל את המס. השרה החדשה להגנת הסביבה עידית סילמן אף סיפקה רוח גבית לביטול המס. זמן קצר לאחר הודעת סמוטריץ׳ בנושא אמרה סילמן כי תדרוש תקציבים ל"חינוך סביבתי והעלאת המודעות לשמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור".
לטענת השרה הנכנסת, ״הדרך הנכונה והטובה ביותר להשגת תוצאות מרביות היא הגברת מודעות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם״. זאת, אף שמדינות רבות בעולם מוציאות מהחוק שימוש בכלים חד־פעמיים רבים, בעוד כלים חינוכיים לבדם הוכחו כבלתי יעילים שוב ושוב בכל הנוגע לעניינים סביבתיים – כשאינם מלווים ברגולציה משלימה ומשמעותית. עמדת סילמן אף סותרת את עמדתם של אנשי המקצוע במשרדה, כפי שהוצגה לאורך השנה החולפת בפורומים רבים ובעבודות כלכליות שפורסמו על אנשי המשרד.
ישראל שיאנית הצריכה
ישראל היא שיאנית של צריכת כלים חד־פעמיים. בכל שנה צורכים הישראלים פי חמישה יותר כלים חד־פעמיים מהממוצע באיחוד האירופי. בשנת 2020 נצרכו כ־11 מיליארד פריטים של כלים חד־פעמיים מפלסטיק, שהם כ־1,200 פריטים לאדם בשנה. צריכת הכלים החד־פעמיים הולכת ועולה משנה לשנה: הכמות שנצרכה בשנת 2020 מגלמת עלייה של 122% במספר הפריטים הכולל ושל 82% בצריכת הכלים לנפש מאז 2009.
במדינות ברחבי העולם החלו בשנים האחרונות לאסור שימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים מסוגים שונים או בחומרי גלם בהליך הייצור. בישראל הוחלט שלא לאסור שימוש בכלים החד־פעמיים, כדי לא להכביד על הציבור. אולם הכלים החד־פעמיים מכבידים בהחלט על הסביבה. ייצורם כרוך בשימוש רב במשאבים ובזיהום, וכך גם הטיפול החוזר והנשנה בהם, מהבית אל המזבלה, יום־יום, שכן הם אינם ניתנים למיחזור, ברובם הגדול. במזבלות הכלים אינם מתכלים לעולם, אלא מתפרקים אחרי עשרות ומאות שנים לחלקיקי מיקרופלסטיק זעירים, הנותרים במערכת האקולוגית ומסבים נזק לסביבה ולאדם.
לכלים הללו יש השפעה לא רק על הסביבה אלא גם על בריאות הציבור. לפני כניסתה לתפקיד קיוותה סילמן לקבל לידיה את תיק הבריאות. ואילו באיגוד רופאי בריאות הציבור מבקשים להדגיש כי לצריכת הפלסטיק האנושית ישנו מחיר בריאותי. מעבר לחלקיקי המיקרופלסטיק שיכולים לחדור לשרשרת המזון ונמצאים כבר בגוף האדם לפי מחקרים שנעשו, ישנם אלפי חומרים כימיים הקשורים לייצור פלסטיק, שרק לגבי חלקם הקטן קיים ידע ביחס למידת השפעתם המזיקה. נוסף לכך, הליך ייצורם של הכלים החד־פעמיים גורם לזיהום אוויר רב. "חיוני להפחית את השימוש בפלסטיק חד־פעמי", אומרים רופאי בריאות הציבור.
