בלעדיעל סף קריסה: מחלבות רמת הגולן נערכת להקפאת הליכים
בלעדי
על סף קריסה: מחלבות רמת הגולן נערכת להקפאת הליכים
חובותיה מוערכים בעשרות מיליוני שקלים ופגישה מתוכננת עם בנק הפועלים בוטלה. הערכות הן כי קריסתה, תקל על שופרסל לאשר את העלאת המחירים שדרשה תנובה, וצפויה להיכנס לתוקף מחר
המשבר במחלבות רמת הגולן שהפסיקה לקלוט חלב, מתעצם. ל"כלכליסט" נודע כי המחלבה שחובותיה מוערכים בעשרות מיליוני שקלים, נערכת להגיש בקשה להקפאת הליכים. זאת אחרי שהפגישה שאמורה היתה להתקיים אתמול עם בנק הפועלים בוטלה. הבקשה להקפאת הליכים צפויה להיות מוגשת, לאחר שאתמול הוסבר המצב לעובדים וכשברקע יש מתעניינים ברכישת המחלבה, מתוך כוונה לפתח אותה לייצור מוצרי חלב שאינם תחת צו הפיקוח על המחירים.
הקריסה הצפויה של המחלבה החמישית בגודלה, מציפה את המשבר המלווה את ענף החלב בשנים האחרונות. המשבר בא לידי ביטוי בכך שמחיר חומר הגלם המרכזי, החלב, מתעדכן אוטומטית אחת ל־3 חודשים, בעוד עדכון מחירי המוצרים לצרכן, תלוי בחתימת שרי האוצר והחקלאות, אשר משיקולים פוליטיים דוחים אותה ככל הניתן.
הערכות הן כי קריסתה של מחלבות רמת הגולן, תקל על שופרסל לאשר את העלאת המחירים שדרשה תנובה, וצפויה להיכנס לתוקף מחר, אחרי שתפעל לצמצם את שיעור העלייה שביקשה החברה. בין היתר כיוון שמחלבות רמת הגולן היתה יצרנית החלב ומוצרים נוספים תחת המותג הפרטי של שופרסל, שמזה כחודש כבר אינה קונה מוצרי חלב מטרה. זאת על רקע הסכסוך העסקי אליו נקלעו הצדדים בעקבות דרישתה של המחלבה שבבעלות החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל) להעלות ב־4.9% את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", ביום חמישי האחרון הודיעה מחלבות רמת הגולן לרפתנים שעובדים עמה שנקלעה לקשיים והורתה להם להפסיק לספק לה חלב גולמי. למחלבה קיימים חובות בגובה עשרות מיליוני שקלים, שכ־4 מיליון שקל מהחוב הוא לרפתנים, החוששים כי לא תוכל לפרוע אותם ובכך תוביל את הרפתות הקטנות מרמת הגולן לקשיים כלכליים מהותיים.
הפעם האחרונה בה עודכן מחיר החלב המפוקח לצרכנים היה במאי 2019, ומאז עלה מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות רפתות) ב־49 אגורות לליטר. כלל המחלבות קונות מהרפתות כ־1.5 מיליארד בשנה, כך שמדובר בתוספת הוצאה של כ־730 מיליון שקל לכל המחלבות. מובילת השוק תנובה רוכשת כ־900 מיליון ליטר וספגה בתקופה שחלפה מאז מאי 2019 תוספת הוצאה על חומר הגלם המרכזי במוצריה של כ־400 מיליון שקל. מחלבות רמת הגולן רוכשת כ־20 מיליון ליטר בשנה, מ־17 רפתנים, אשר רובם מרפתות מושביות קטנות.
בעקבות המשבר אליו נקלעה המחלבה, פנתה מועצת החלב לתנובה, שטראוס וטרה בבקשה לקלוט את החלב, אולם רק תנובה נענתה בחיוב לבקשה. בטרה, מצמצמים את פעילות ייצור המוצרים המפוקחים ולאחרונה הפסיקו לייצר שקיות חלב, המוצר הזול ביותר בקטגוריה. בנוסף לכך, סירובה של שופרסל לקנות מטרה מוצרים במחירון החדש, הותיר את טרה - שהרשת הינה הלקוח הגדול ביותר שלה ובפער עצום מהלקוח השני בגודלו - עם עודפי חלב, כך שלא תוכל לקלוט כמות נוספת מבלי להשמידה. אפשר היה לצפות משטראוס להיענות לבקשה לקחת אחריות על חלק מהחלב, אולם החברה סירבה לבקשה ואף נמנעה מלהגיב לשאלת "כלכליסט" מה הסיבה לסירובה.
כעת, תנובה תיאלץ לשלם על החלב הנוסף שתקלוט, אולם לא רק על החלב עצמו. החלב המיוצר ברמת הגולן מכונה "חלב ירוק", כיוון שהוא מיוצר בשטח מעבר לקו הירוק. ככזה, מחלבה המייצאת את מוצריה לחו"ל אינה יכולה לקלוט אותו. לכן, תנובה לא תוכל לקלוט אותו במחלבת אלון תבור שבצפון, אלא תידרש לשנע את החלב למחלבה אחרת שלה ברחובות ולספוג את עלות השינוע בקרור.
מלבד 17 הרפתנים, צפויים להיפגע מהפסקת הפעילות של המחלבה גם כ־100 עובדים המועסקים בה. המחלבה מייצרת בנוסף למוצרי חלב מוצר מקביל למוצר ההזנה אנשור אותו היא ממשיכה לייצר, אולם למרבית העובדים לא נותרה תעסוקה.
מחלבות רמת הגולן מצויה בבעלות הקיבוצים סאסא ואורטל המחזיקים כ־77% יחד, קיבוץ עין זיון המחזיק 19% ויובל איתן, יורשו של הח"כ המנוח רפי איתן, המחזיק 4%. המחלבה קולטת כ־20 מיליון ליטר חלב גולמי בשנה מ־17 רפתנים, ברובם מושביים קטנים ושני קיבוצים מבוא חמה וגשור, ומייצרת בעיקר מוצרים המצויים תחת פיקוח מחירים. המחלבה מספקת חלב תחת המותג "רמת הגולן" בעיקר לרשת יוחננוף, ומייצרת את המותג הפרטי של שופרסל וכן את קרטוני החלב עבור מחלבת גד, המשווקת אותם כמוצר משלים ללקוחותיה בשוק המוסדי, למשל בתי מלון. בסביבת המחלבה תלו את הקשיים אליהם נקלעה לא רק בעליית מחיר מתמשכת וחדה של החלב הגולמי, מבלי שעודכנו המחירים לצרכן במשך כשנה, אלא גם בהסכמים מסחריים לא טובים עליהם חתמה עם שופרסל, הדורשת מיצרני מוצרי המותג הפרטי שלה מחירים נמוכים מאוד, בנסיון להציג פער בין מחירי מוצריה למחירי המותגים המובילים.
אלא שלא ניתן להימנע מהתייחסות לאחריותה של המחלבה עצמה למצב הקשה אליו הגיעה. מחלבת רמת הגולן נותרה לאורך שנים בייצור המוצרים שתחת פיקוח, שרווחיותם מוגבלת. גם ההזדמנות שנפתחה למחלבה עם כניסת שופרסל לתחום החלב ב־2014 עם המותג הפרטי, לא נוצלה דיה, להרחבת הייצור למגוון רחב של מוצרים. המחלבה גם לא פיתחה את חוג לקוחותיה והוא נותר לאורך שנים מצומצם מאוד.
הקשיים עימם מתמודדת המחלבה לא חדשים וכל מי שרכש ממנה סחורה בחודשים האחרונים היה ער לכך שלא תוכל לשרוד לאורך זמן. גורמים בענף טענו כי המחלבה חווה קשיים תזרימיים זה זמן רב, וניהלה מגעים עם בנק הפועלים לטובת הזרמת כסף, אך אלו הגיעו בשבוע שעבר למבוי סתום, מה שהוביל את המחלבה להודיע לרפתנים לחדול מאספקת החלב.
מבנה שוק החלב, המפוקח לאורך כל שרשרת הערך, הוביל למשבר ענפי, שאת מחירו משלמת כעת מחלבות רמת הגולן, אך זוהי רק ההתחלה. קביעת מנגנון עדכון אוטומטי למחיר החלב הגולמי, תוך השארת הסמכות לעדכון מחירים לצרכן בידי השרים, יצרה את המשבר שהגיע לשיא כבר ב־2019, אז כפה בג"ץ על שר האוצר דאז משה כחלון לחתום על צו עדכון המחירים באיחור של כשנה מאז המלצת ועדת המחירים.
גם במקרה הנוכחי, מדובר בסחבת של שנה, שכן הבקשה של טרה להעלות מחירי המוצרים המפוקחים הוגשה בנובמבר אשתקד ולמרות שהוועדה המקצועית של משרדי האוצר והחקלאות מצאה כבר במרץ החולף שיש מקום להעלות מחירים ב־6.5%, שיקולים פוליטיים של השרים שעמדו לפני בחירות ולא רצו להיות חתומים על עליית מחירים, הובילה אותם לכפות על הענף את ההסכם הכולל עלייה של 4.9% בלבד. זאת למרות שמאז עלה מחיר המטרה בחדות, שאם התחשיב היה נעשה היום, ההתייקרות אמורה היתה לעמוד על כ־13%.
בעוד קונצרן תנובה הפועל בתחומים נוספים כמו בשר, דגים, ירקות קפואים, מאפים ועוד, מסוגל לספוג את עליית מחיר המטרה בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה, מחלבות קטנות יותר, נפגעות בצורה קשה. אפשר להעריך שגם טרה נקלעה למשבר, אולם כיוון שהיא תחת הבעלות של החברה המרכזית, היא ממשיכה לשרוד.
הסכם החלב שנחתם ביוני, כולל גם את פתיחת השוק לייבוא גבינות ובהם מוצרלה. מדובר בקטגוריה הנשלטת על ידי 2 מחלבות גד וכפר תבור, שצפויות להיפגע בצורה קשה מפתיחת הייבוא. מלבד הפגיעה במחלבות, פתיחת הייבוא תוביל להקטנת כמויות החלב שיקלטו המחלבות ולפגיעה נוספת ברפתנים, שבמילא נדרשים להתייעל, כיוון שההסכם קובע שמחיר המטרה יקבע לפי מחלבות יעילות יותר המייצרות למעלה מ־800 אלף ליטר.
גם המעבר לתחליפי חלב, שבא לידי ביטוי בצמיחה חדה של הקטגוריה בא על חשבון צריכת חלב פרה. לכן, הערכות הן שברגע שתסיים שטראוס את הקמת מפעל תחליפי החלב שהיא מקימה באחיהוד בהשקעה של כ־200 מיליון שקל, צפויה ירידה נוספת בצריכת חלב פרה, שתשפיע על הרפתנים, בעיקר הקטנים הפזורים לאורך הגבולות.
בכדי לגרום למחלבות לחתום על ההסכם שהעניק להן שיעור עלייה נמוך מזה המגיע להן, נתנו השרים צ'ופר ולפיו עדכון המחירים לצרכן יעבור במאי הקרוב למנגנון אוטומטי, כמו זה הקיים בדלק. אלא שבמחלבות חוששים כי הממשלה שתקום תבטל התחייבות זו ותותיר אותן לחסדי השרים שיסרבו לעדכן את המחירים שצפויים לעלות בשיעור דו־ספרתי.
