ניתוחהמאבק בהשמנה: מס הסוכר משפיע, המדבקה האדומה פחות
ניתוח
המאבק בהשמנה: מס הסוכר משפיע, המדבקה האדומה פחות
לפי דו"ח משרד האוצר, השפעת סימון הסוכר, נתרן ושומן במוצרי מזון היתה מינורית על הרגלי הקניות. הצניחה במכירות יפאורה בשל מס הקנייה מוכיחה כי יש להרחיבו
דו"חות חברת המשקאות יפאורה שפורסמו השבוע במקביל לדו"ח של משרד האוצר לבחינת השפעת הרפורמה לסימון מזון מזיק, המחישו את הפער בתגובת הצרכנים לעוצמת שני הצעדים שנקטה המדינה במאבקה במגיפת ההשמנה.
הראשון הוא רפורמת סימון אריזות מזון מזיק שנכנסה לתוקף בינואר 2020, אותה קידם משרד הבריאות בכדי להוביל לצמצום צריכת מזון עתיר סוכר, נתרן ושומן רווי. לפי דו"ח האוצר, שנתיים וחצי אחרי כניסתה לתוקף הרפורמה נגסה רק ב־0.6 נקודות אחוז מנתח השוק של אותם מוצרים עתירי רכיבים מזיקים, והשפיעה חלקית בלבד על היקפי צריכתם. זאת בעוד הצעד השני האגרסיבי יותר, בו נקט משרד האוצר בתחילת השנה הנוכחית עם הטלת מס קנייה על משקאות ממותקים, שהוביל להעלאת מחיריהם, חתך את מכירות יפאורה, חברת המשקאות השנייה בגודלה אחרי החברה המרכזית למשקאות, בשיעור דו־ספרתי.
מהניתוח שערך משרד האוצר, עולה תמונה חיובית לכאורה ולפיה לאחר שסומנו אריזות מוצרי המזון העתירים בסוכר, נתרן ושומן רווי, ירד נתח השוק הכמותי שלהם בהשוואה לתחזית, המבוססת על המגמה טרום הרפורמה. הירידה נחלשה בשנה השנייה ליישום הרפורמה (2021) אך בשני המקרים מדובר בירידה כאמור של כ־0.6 נקודות אחוז בלבד מנתח השוק של מוצרים מסומנים בהשוואה לתחזית.
בדיקת משרד האוצר מעלה כי נרשמה ירידה בנתח השוק של מוצרים עם סימון אדום בקטגוריות הגלידות ושלגונים, חטיפי דגנים, חטיפים מלוחים, מאפים מתוקים ומלוחים, סוכריות ופיצוחים, אך הבדיקה מבטלת את השפעת מגפת הקורונה, באותן שנתיים שנבדקו, על הרגלי הצריכה. הסגרים הממושכים צמצמו את היציאה לטיולים, וחתכו בעקבות כך את מכירות חנויות הנוחות שבתחנות הדלק ואתרי הטיולים, האחראים לנתח משמעותי במכירות הגלידות והשלגונים. הריחוק החברתי שנכפה באותן שנתיים הוביל לצמצום חד של אירועים וחגיגות, ובכך השפיע על היקפי צריכת החטיפים המלוחים, הסוכריות והפיצוחים, כך שבשנתיים האמורות, ירדו מכירותיהם ללא קשר למדבקות האדומות.
בדיקת האוצר התמקדה ב־2020–2021, כיוון שבתחילת 2022, שהיתה השלישית ליישומה, הטילה המדינה מס קנייה בגובה שקל לליטר משקה ממותק. בעקבות כך, בבואו לבחון את ההשפעה השנה, ניטרל האוצר את מחלקת המשקאות הקלים, והראה כי המגמה של הירידה בצריכת מוצרים המסומנים בסמל אדום נמשכת. אפשר להעריך שאם היה כולל בבדיקה גם את מחלקת המשקאות, היה מציג האוצר את הירידה החדה שהושגה בזכות מס הסוכר.
על הפער בתגובת הצרכנים למהלך סימון האריזות לעומת הטלת מס, אפשר ללמוד גם מכך שהדו"ח של האוצר בחן את ההשפעה של סימון המוצרים גם בחלוקה למחלקות ומצא כי נתח השוק של משקאות שסומנו בסמל אדום ירד בשנים שלאחר הרפורמה, אך לא באופן מובהק סטטיסטית. זאת בעוד עם הטלת המס, חשפו דו"חות חברות המשקאות הקלים את הירידה החדה בצריכתם, שלא נגרמה בשלב שרק סומנו במדבקה.
כך גם דו"ח חברת המשקאות השנייה בגודלה, יפאורה, לרבעון השני השנה. יפאורה ממשיכה להתמודד עם ירידה חדה במכירות, ברווחיות וברווח הנקי שנחתך ברבעון ב־35% ועמד על 22.3 מיליון שקל.
גם עיתוי חג הפסח, שחל השנה ברבעון השני ואמור היה להוביל לעלייה בביקושים למשקאות קלים, לא סייע מספיק ליפאורה בהתמודדות עם הזינוק במחירי המשקאות בעקבות מס הקנייה שהוטל עליהם מתחילת השנה. החברה חתמה את הרבעון עם ירידה של 11.5% במכירות שהסתכמו ב־232 מיליון שקל. מדובר בשיפור ביחס לפגיעה שספגה החברה ברבעון הראשון, במהלכו נרשמה ירידה של 20.5% במכירות. בעקבות כך חתמה החברה את המחצית הראשונה עם ירידה של 15.5% במכירות שהסתכמו ב־396.7 מיליון שקל. בעקבות זינוק בהוצאות מימון מהפסד מניירות ערך הרווח הנקי נחתך במחצית ב־48%.
בהתאם נשחקה הרווחיות הגולמית של יפאורה ל־43.6% מהמכירות, לעומת 47.8% בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה הסבירו את השחיקה ברווחיות הגולמית בשינוי תמהיל המוצרים שנמכרו בתקופה, מה שיכול להעיד על מעבר לצריכת מים מינרליים וסודה, וכן בהתייקרות מרבית חומרי הגלם. גם הרווחיות התפעולית של החברה נשחקה ל־12.3% מהמכירות, לעומת 15.5% בתקופה המקבילה אשתקד.
אחד הממצאים המטרידים בבחינת משרד האוצר, נוגעת להשפעת הרפורמה על המגזר החרדי, שנרשמה רק בשלב הראשון, אולם מאז חזרה ועלתה הצריכה של המוצרים המזיקים אף מעבר לתחזית. מדובר בפלח באוכלוסיה שהוצג על ידי משרד הבריאות, כזה שסובל בצורה חריפה ממגיפת השמנה. להשפעת הרפורמה על המגזר הערבי שסובל אף הוא בשיעור חד יותר מהשמנה, לא ניתנה התייחסות בדו"ח.
על פי נתוני המשרד השמנה והמחלות הכרוניות הקשורות אליה, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ־30% מן הילדים בכיתות ז', וכ־60% מן המבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה. כ־9.7% סובלים מסוכרת. בקרב אוכלוסיות עניות, השיעור מגיע עד לכדי 25%.
כיוון שלתזונה יש השפעה מכרעת על היווצרות מחלות אלו ומתוך הבנה שיש לטפל בנושא זה, הוקמה ב־2017 ועדה אסדרה תזונתית בראשות משה בר סימן טוב, שכיהן אז כמנכ"ל משרד הבריאות. ההמלצה המובילה של הוועדה היתה לסמן בסמל אינפורמטיבי ושיפוטי את חזית אריזות מזון עתיר סוכר, מלח ושומן רווי בעקבות היקף צריכתם הגבוה והשפעתם השלילית על הבריאות.
כעת נראה כי המהלך, שבוצע בשתי פעימות, לא באמת הרתיע את הציבור. זאת לעומת ההשפעה המיידית והחדה שהיתה להעלאת מחירי המשקאות הממותקים באמצעות מס הקנייה. על רקע זה, יש מקום לבחון הטלת מס קנייה על חומרי הגלם המזיקים עצמם, ללא קשר לקטגוריית מוצרים ספציפית.
