מונית הכסף גרסת אובר: תתחיל למכור מודעות
מונית הכסף גרסת אובר: תתחיל למכור מודעות
החברה ההפסדית הודיעה שתקים חטיבה ייחודית לצורך הצגת פרסומות בעת הזמנת הנסיעה ובמהלכה, בשאיפה להגיע להכנסות של מיליארד דולר מאפיק זה ב־2024
הלחץ לעבור לרווח הוביל את חברת אפליקציית הנסיעות ומשלוחי המזון Uber (אובר) להודיע כי תקים חטיבת פרסום גלובלית שתתחיל לייצר הכנסות מהצגת פרסומות – מודעות באפליקציה בעת הזמנת הנסיעה ובמהלכה, מיילים פרסומיים, באנרים באפליקציות, קידום תוצאות של מסעדות ומודעות על טאבלטים במושבים האחוריים. בחברה מצפים להשיג הכנסות של מיליארד דולר עד 2024 באמצעות כל שיטת פרסום.
"באמצעות חטיבת הפרסום שלנו, אנחנו יכולים לעזור למותגים מובילים להגדיל את מערכות היחסים שלהם עם הצרכנים על ידי חיבור ביניהם ברגע שבו לקוח קשוב באופן ייחודי", הודיע מנהל חטיבת הפרסום מארק גרתר. ראש מחלקת ניידות באובר אנדרו מקדונלד אמר ל"פייננשל טיימס": "אם נהגים ירוויחו יותר דולרים כי הם גם מייצרים רווח מהנכס שלהם, המכונית שלהם, אז נוכל לשמור על מחירי הנוסעים נמוכים יותר".
חברת הנסיעות, בת ה־13, פועלת ב־72 מדינות, ובעקבות תוצאות הרבעון השני היא הכתירה את עצמה כ"פלטפורמת הניידות הגדולה בעולם". את הרבעון הזה היא סיימה עם הזמנות בשווי של 29 מיליארד דולר והכנסות של 8.1 מיליארד דולר, והיא תיווכה בממוצע 21 מיליון נסיעות ביום. למרות זאת היא מעולם לא הגיעה לרווח, אפילו לא רבעון אחד. את הרבעון השני השנה היא סיכמה עם אחד ההפסדים הגדולים בתולדותיה, 2.7 מיליארד דולר, זאת אחרי שמכרה מרבית מהפעילויות שאינן בליבתה וצמצמה נוכחות בעולם.
למעשה, כמעט כל חברה ציבורית מתחום כלכלת השיתוף טרם הצליחה לרשום רווחים מפעילותה. אף שחברות אלו זוכות להד ציבורי גדול, הן שינו תעשיות מסורתיות, והן משרתות מיליוני לקוחות, מבחינה פיננסית ועבור החוסכים שמניות חברות אלו נמצאות בקרנות הפנסיה שלהם, מדובר בקבוצה לא מרשימה. כמעט כולן, כולל אובר, נסחרות עמוק מתחת למחיר הנפקתן. כך למשל דורדאש (56%-), גראב (81%-), ליפט (82%-) ובירד (78%-). מניית אובר נסחרת נכון לכתיבת שורות אלו 37% מתחת למחיר הנפקתה. חברות לא ציבוריות כמו Instacart מבטלות את ההנפקות המתוכננות, וחברות ציבוריות אחרות כמו Didi כבר נמחקות מרישום.
היום ברור למרבית החברות שאיסוף נתונים, עצמאי עדיף, חייב להתקיים. התפיסה הרווחת היא שאיסוף נתונים קדחתני יאפשר הבנה עמוקה וטובה יותר של העסק, הלקוח והשירות. עם נתונים אפשר לקבל החלטות טובות יותר, לקצץ עלויות ולהגדיל הכנסות. רשת בתי מלון, למשל, יכולה לאסוף נתונים מאתר האינטרנט שלה בנוגע לכמה זמן לקוח מתעכב עד שהוא משלים הזמנה; מסעדה יכולה להבין לעומק מהם השעות והימים העמוסים יותר שלה; חברת מוניות יכולה להבין כמה זמן היא יכולה לתת ללקוח להמתין לפני שזה יבטל נסיעה; וחברת השכרת משרדים יכולה להבין את תנועת השוכרים כדי לתזמן באופן איכותי יותר תחזוקת הבניין. עם נתונים רבים, מגיעה גם אפשרות נוספת לרווח כששום דבר אחר לא מצליח - פרסום. זו הסיבה מדוע היום כמעט כל חברה טכנולוגית היא חברת פרסום.
פייסבוק, למשל, התחילה כרשת חברתית אך עיקר הכנסותיה מפרסום, גוגל התחילה כמנוע חיפוש והיום עיקר הכנסותיה מפרסום. אמזון הקמעונאית הענקית כבר נוגסת לאלו בעוגת הפרסום, נטפליקס החליטה שהיא לא יכולה להוזיל עלויות מלבד מינוי מוזל כולל מודעות (לאמזון פריים והולו יש סגמנט דומה בשירותים שלהן גם כן).
כעת אובר פוזלת לשוק הפרסום, שמתאפיין בשולי רווח גבוהים.
