רשות התחרות מטלטלת את מדפי ספקי המזון
רשות התחרות מטלטלת את מדפי ספקי המזון
פשיטת חוקרי רשות התחרות על משרדי שסטוביץ ויפאורה ועיכוב בכירים לחקירה יכולים לאותת על העמקת החשדות לתיאום ההתייקרויות. הרשות בוחנת אפשרויות להגשת כתבי אישום, אלא שהחקירה שהחלה בסוף 2021 לא מנעה את העלאות המחיר שביצעו כ־20 חברות החודש, והציבור בינתיים משלם
חוקרי רשות התחרות פשטו אתמול על משרדי יבואנית המזון והטואלטיקה שסטוביץ ויצרנית המשקאות יפאורה, החרימו חומרים ועיכבו בכירים לחקירה. מדובר בהתפתחות בחקירות שמנהלת הרשות כנגד הספקים והקמעונאים מאז נובמבר 2021 בחשד להסדר כובל.
במרץ האחרון הסתיימה החקירה וחומרי החקירה הועברו למחלקה המשפטית, שבוחנת האם ניתן לגבש מהם כתבי אישום. בחודש שעבר זומן גיורא בר־דעה, לשעבר מנכ"ל שטראוס, להשלמות חקירה, ואילו אתמול זומן להשלמת חקירה גם אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי. אלא שבחומרי החקירה שהועברו למחלקה המשפטית, נמצאו ככל הנראה חומרים שהובילו לפשיטה של חוקרי הרשות על משרדי שסטוביץ ויפאורה. החוקרים אספו במשרדי שתי החברות חומרים ועיכבו לחקירה את רוני גת, יו"ר יפאורה, שהיה בעת שנפתחה החקירה מנכ"ל החברה, ואת משה גוזלי, סמנכ"ל הסחר של שסטוביץ.
כזכור, בתחילת נובמבר 2021 פשטו חוקרי הרשות על משרדי שופרסל ועל משרדי שטראוס, אספו חומרים ועיכבו לחקירה בחשד להסדר כובל את בכירי החברות ובראשם איציק אברכהן, יו"ר שופרסל שאז כיהן כמנכ"ל החברה, וגיורא בר־דעה. בהמשך אותו יום ובימים שלאחריו זומנו לחדרי החקירות של הרשות ונחקרו באזהרה גם נעם וימן, מנכ"ל דיפלומט; אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת ויקטורי; רמי לוי, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת שיווק השקמה; איתן יוחננוף, מנכ"ל ומבעלי השליטה ברשת הנושאת את שמו; אריה בוים, מבעלי רשת אושר־עד; וצביקה ויליגר, מבעלי השליטה ביבואנית המזון וילי פוד.
החקירה הפכה גלויה לאחר שבמשך חודשים ארוכים זיהו ברשות התחרות רצף התבטאויות של ראשי הענף בנוגע לעליות מחירים. ראשונה הייתה שטראוס, שציינה בדו"חותיה לסיכום הרבעון הראשון של אותה שנה כי היא בוחנת העלאות מחירים.
"ברבעון הראשון של השנה חלו שינויים במחירי השוק הממוצעים של חלק מחומרי הגלם של הקבוצה... בנוסף לכך, בשנה האחרונה נרשמו פגיעה בשרשרת האספקה העולמית וזינוק חד בעלויות ההובלה. בשל המצב החברה נערכת לאפשרויות שונות, שאין ודאות ביכולתה להוציאן אל הפועל, למשל תוכניות התייעלות ובמקרים מסוימים, בהתאם למדיניות, עדכון מחירי מכירה", דיווחה החברה.
מדובר היה באיתות ראשון של חברת מזון גדולה בישראל בנוגע להעלאת מחירים אפשרית, אחרי שבשבועות שקדמו לה הגישו רק יצרנים קטנים בקשות להעלאות מחירים, בעוד החברות הגדולות נמנעו מכך. ואכן, ימים ספורים לאחר מכן פרסמה דיפלומט בדו"חותיה לסיכום הרבעון כי היא בוחנת את העלאת מחירי המוצרים שהחברה משווקת, לאור העלייה החדה במחירי ההובלה הימית בעולם. בהמשך אותה שנה אמר אברכהן כי הספקים הגדולים לא ביקשו להעלות מחירים בשנה וחצי שחלפו, אבל לספקים הקטנים הוא כבר אישר להעלות את המחירים.
אמירות נוספות הגיעו מצד אייל רביד מוויקטורי, שפרסם פוסט שבו התריע מפני גל חריג של התייקרויות. בדף הפייסבוק שלו כתב רביד: ״את הדברים האלה צריך לכתוב בצורה מפורשת כדי שאף אחד לא יגיד שלא ידע. ימים קשים לפנינו, אפשר להגיד שלפנינו ממש צונאמי של עליות מחירים״. הדברים של רביד הגיעו ימים ספורים לפני שזינקו מחירי הכלים החד־פעמיים בעקבות מס הקנייה שהוטל עליהם ושבועות לפני הזינוק במחירי המשקאות, הן בעקבות הרחבת חוק הפיקדון והן בעקבות מס הקנייה שהוטל עליהם.
הממונה על התחרות מיכל כהן, שבאותם ימים עדיין כיהנה כממלאת מקום הממונה, אמרה אז על החקירה: "אנו מדברים על חקירה פלילית, פרי של הכנה מאומצת. אני לא מתכוונת לומר מהם החשדות ומה נחקר, כי כל מילה שאגיד עלולה לשבש את החקירה. נעשות פה פעולות, תנו לנו את הזמן. כשנוכל להגיד, נגיד".
גם בחלוף חצי שנה שמרה כהן על עמימות ואמרה כי "החקירות לא קרובות לסיום". ואכן, החקירה התנהלה לאורך יותר משנה, כשבמהלכה התפצלה לשתי חקירות: האחת במקטע הקמעונאי והשנה במקטע הספקים.
החשד של הרשות היה כי בכל אחד מהמקטעים נעשו מהלכי תיאום, באמצעות הצהרות לתקשורת ודיווחים, בנוגע לצורך או לצפי להתייקרויות. במסגרת הפשיטה על משרדי שטראוס מצאו החוקרים מצגת בשם "דיון בהעלאת מחירים יוני 2021", שהייתה נעולה בסיסמה "דיפלומט", אותה חברה שדיווחה, מיד אחרי שטראוס, על כוונתה להעלות מחירים.
ככל הנראה, הפתיחה בחקירה ציננה את כוונת החברות ליישם את התוכניות להעלאת מחירים, אולם כבר בתחילת 2022 שיגרו חלק מהחברות ובראשן דיפלומט מחירונים חדשים לקמעונאים. לחצים שהפעילו שרי האוצר והכלכלה באותם ימים, אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי, הובילו להקפאת ההתייקרויות, עד שבספטמבר אותה שנה חתם שר האוצר על צו עדכון מחירי מוצרי החלב המפוקחים, מה שהוביל לגל התייקרויות רחב היקף, שנכנס לתוקף בתחילת השנה.
התארכות החקירה, וחילופי הממשלות, יצרו חלון הזדמנויות לספקים שהודיעו בחודשים האחרונים על גל התייקרויות נוסף, שבמסגרתו העלו בתחילת החודש כ־20 חברות את מחירי מוצריהן בשיעור של עד 25%. בין החברות שהעלו מחירים בתחילת השנה ושוב בתחילת החודש, ניתן למנות את תנובה, שטראוס, אסם ודיפלומט. עוד העלו מחירים חברות המשקאות קוקה־קולה, יפאורה וטמפו, יקבי כרמל, חברת הממתקים מרס, סוגת, וילי פוד, רקיט ופררו וכן הועלו מחירי הלחם ומוצרי החלב המפוקחים.
הפעם נרשמו ההתייקרויות ללא הצהרות ודיווחים מקדימים, אולם הסמיכות שאפיינה את הצהרות החברות יכולה להעלות חשש לתיאום. כפי שנחשף ב"כלכליסט", במהלך 14 ימים הודיעו 14 חברות על העלאת מחירי מוצריהן, החל מחודש יוני.
בעוד בשוק החלב אפשר היה ליחס את הסמיכות למועד שבו נחתם צו עדכון מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, לא נמצא הסבר דומה לרצף העלאות המחירים של דיפלומט, שסטוביץ, פררו ומרס, כמו גם של שאר החברות.
קשה לצפות כיצד יסתיימו החקירות, אבל אפשר להעריך כי השלמות החקירה שנדרשו, וגם הממצאים החדשים שגילו במחלקה המשפטית ברשות, מאותתים על הגשה אפשרית של כתבי אישום כנגד חלק מהגורמים שנחקרו.
