לאחר פחות משנה: אנג'ל מאותתת על התייקרות קרובה נוספת של הלחם
לאחר פחות משנה: אנג'ל מאותתת על התייקרות קרובה נוספת של הלחם
המאפייה ציינה בדוחותיה כי היא מיישמת תוכנית מקיפה לשם התמודדות עם מצבה הכספי, שעיקרה עדכון מחירים למוצרים שונים וביצוע מהלכי התייעלות נוספים. פעילות המאפייה הפסדית, ומה שהעביר אותה לרווח ב-2022 היה מכירת קרקע ב־324 מיליון שקל. ההכנסות עלו אשתקד ב־9% בעקבות ייקור הלחם והתרחבות בארה"ב
הדו"חות הכספיים של מאפיית אנג'ל ב־2022 מאותתים על התייקרות קרובה נוספת של הלחם, פחות משנה אחרי שהמאפיות העלו את מחירי הלחמים. סירובה של המדינה ליישם את המלצת ועדת המחירים ולהסיר את הלחם מצו הפיקוח על המחירים או להעלות את מחירי הלחמים המפוקחים, בהתאם לזינוק במחירי החיטה והאנרגיה, פגע בביצועי הכספיים של המאפייה, ועל רקע זאת ציינה החברה בדו"ח: "בנוסף למאבק בהתאמת המחיר המפוקח למחירי התשומות, מיישמת אנג'ל תוכנית מקיפה לשם התמודדות עם מצבה הכספי, שעיקרה עדכון מחירים למוצרים שונים בהתאם להתייקרות התשומות וביצוע מהלכי התייעלות נוספים במטרה להביא לשיפור תוצאותיה".
מכירות אנג'ל בישראל צמחו ב־9% לסכום של 466.6 מיליון שקל, בעיקר בשל העלאת מחירי הלחם השחור הפרוס בכ־10% ומחירי החלה בכ־20% ביולי האחרון. אלא שעלייה במחירי התשומות המרכזיות של החברה, ובראשן זינוק של 40% במחירי הקמח, הובילו לירידה של 6% ברווח הגולמי, שהסתכם ב־148.4 מיליון שקל. הדבר הוביל לשחיקת הרווחיות הגולמית של המאפייה ל־31.8% לעומת 37.5% בשנת 2021.
במקביל התמודדה החברה עם עלייה של 11% בהוצאות מכירה ושיווק בשל עלייה בהוצאות השכר בעקבות הסכם עבודה חדש, שנחתם בתחילת אשתקד, ועלייה בהוצאות אריזה הובלה ומשלוח, בעיקר בשל עליית מחירי האנרגיה, וכן עם עלייה של 8% בהוצאות הנהלה וכלליות בשל עלייה בהוצאות גיוס עובדים ורווחה לעובדים וכן מהפרשות לחובות מסופקים.
החברה היתה אמורה לחתום את השנה עם הפסד תפעולי של כ־20 מיליון שקל, אך עסקה למכירת הקרקע עליה ניצבת המאפייה הניבה הכנסה חד־פעמית של 324 מיליון שקל, והובילה לרווח תפעולי של 302.3 מיליון שקל. בזכות העסקה הזו אנג'ל עברה מהפסד של כ־3 מיליון שקל אשתקד לרווח נקי של 226 מיליון שקל ב־2022.
על האתגר עמו מתמודדת אנג'ל וככל הנראה מאפיות נוספות ניתן ללמוד מהסחבת הננקטת בעניין עדכון המחירים בשנים האחרונות, כפי שמתארת החברה בדו"חותיה. מכירות מוצרים שבפיקוח היוו כ־24% מכלל מכירות אנג'ל. באמצע 2020 פרסמה ועדת הפיקוח על המחירים המלצה להסיר את פיקוח המחירים מהלחם ולהסתפק בפיקוח על רווחיות המאפיות, נוכח התחרות בענף. רק שנתיים לאחר מכן העבירה הוועדה את המלצתה לשרי האוצר והכלכלה, אלא שיום למחרת פרסום המלצתה דחתה שרת הכלכלה אז אורנה ברביבאי את המלצת ועדת המחירים. בעקבות כך הגישו אנגל וברמן עתירה לביטול החלטת השרה. הבחירות שהתקיימו בנובמבר הובילו לכך שהמדינה טענה כי העתירה התייתרה, אלא שבג"ץ דחה את הטענה, ועד כה לא נקבע מועד לדיון בה.
ביולי האחרון אושרה העלאת מחירי הלחמים המפוקחים ב־11%־36%, אלא שלא היה בכך כדי לכסות על ההתייקרויות שספגה המאפייה מתחילת 2022. בדצמבר פנו המאפיות למפקח על המחירים בבקשה לייקר את הלחם בעקבות עלייה במדדי התשומות. המפקח דרש מהמאפיות נתונים כספיים שונים שלטענתן אינם רלוונטיים, ובעקבות כך הן עתרו בחודש שעבר לבג"ץ בבקשה לראות בבקשתן לעדכון מחיר הלחם המפוקח בשיעור של 3.17% כאילו אושרה. מאז שעתרו, המשיכו המדדים לעלות, כך שההתייקרות אמורה להיות 5.5%.
