אפל וגוגל תופסות 20% מתשלומי אשראי פיזיים
אפל וגוגל תופסות 20% מתשלומי אשראי פיזיים
השימוש בארנקים דיגיטליים זינק מאז שענקיות הטכנולוגיה נכנסו לענף בישראל. הסכום שהעבירו במחצית הראשונה השנה שילש את עצמו ל־17.6 מיליארד שקל
השימוש בארנקים דיגיטליים (סמארטפון ושעון לביש) הולך ותופס תאוצה, שנתיים לאחר כניסת אפליקציית התשלומים של אפל לישראל. לפי נתוני שב"א, המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי – שיעור השימוש בארנקים דיגיטליים מתוך כלל העסקאות הפיזיות בכרטיסי אשראי כבר הגיע בחודש יוני ל־20.7%, נתון גבוה למדי המשקף חדירה מהירה ומשמעותית. ומי ששולטים בשוק הזה ללא עוררין הם הארנקים הדיגיטליים של אפל וגוגל, כאשר גורמים בענף התשלומים מעריכים את נתח השוק שלהם בכ־90%.
סכום התשלומים בארנקים הדיגיטליים הגיע במחצית הראשונה השנה ל־17.6 מיליארד שקל, יותר מפי שלושה בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד, אז עמד הנתון על 5.8 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2021 הנתון עמד 400 מיליון שקל בלבד.
מנתוני חברת שב"א עולה כי ישנם ענפים בהם השימוש בארנקים דיגיטליים הוא משמעותי במיוחד. כך למשל כ־45% מהעסקאות בתחום התחבורה הציבורית בחודש יוני נעשו באמצעות הארנקים הדיגיטליים. בתחום המסעדות ובתי הקפה מדובר כבר בשליש מהעסקאות, וברכישות במכולות ובפיצוציות רבע מהעסקאות.
לדברי גורמים בענף התשלומים, הארנק הדיגיטלי מחליף היום הרבה פעמים את השימוש במזומן, בעיקר בכל הקשור לעסקאות קטנות כמו רכישות בפיצוציות. לעומת זאת בעסקאות גדולות יחסית, כמו בענף המלונאות, השימוש בארנקים דיגיטליים פחות נפוץ, והוא היווה נכון לחודש יוני כ־13% מהעסקאות. בענף הדלק חדירת הארנקים הדיגיטליים מינימלית, ועומדת על פחות מ־3% מהעסקאות. הסיבה המרכזית לכך היא שבניגוד לענפים אחרים, בנק ישראל עדיין לא מחייב את תחנות הדלק לעבור לתקן המאפשר תשלום דרך ארנקים דיגיטליים.
"ישנם ענפים רבים במשק שבהם היקף ההוצאות בעסקאות הפיזיות, המתבצעות ברכישות בבתי העסק עצמם, כבר גבוהים מ־20%. מדובר על ענפי הקמעונאות המובילים, ובהם כל סוגי ענפי המזון, לרבות מסעדות ובתי קפה, וגם ענפי ההלבשה וההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה. הנתונים הללו מוכיחים כי החדירה של הארנקים הדיגיטליים בישראל היא עמוקה ורחבה, ואינה קשורה לשכבת גיל, גאוגרפיה או רקע סוציו־אקונומי", אומר איתן לב טוב, מנכ"ל שב"א.
עוד לדבריו, "במהלך השנתיים האחרונות, ובחסות הכניסה של שתי השחקניות הבינלאומיות אפל וגוגל לפעילות בישראל, אנו רואים כי הארנק הדיגיטלי הוא אמצעי התשלום הצומח ביותר בישראל. בנוסף לכך הנתונים מעידים על כך שהציבור הישראלי מאוד טכנולוגי, והמשק מסוגל להטמיע מערכות תשלומים חדשות במהירות רבה".
קצב החדירה של הארנקים הדיגיטליים לישראל נחשב גבוה בקנה מידה עולמי. לדברי אוהד מימון, מנכ"ל חברת התשלומים Hyp, הרכישות בארנקים דיגיטליים ברחבי העולם מהוות בממוצע 17% מכלל הרכישות הפיזיות. הנתון בולט במיוחד לאור העובדה שבישראל הארנקים הדיגיטליים נכנסו לשימוש מאוחר בהשוואה לרוב העולם המערבי בשל תשתית מיושנת שלא אפשרה שימוש בארנקים הדיגיטליים. אולם נראה שישראל צמצמה פערים הן בנושא התשתית והן בהיקף השימוש, והצליחה לעבור את הממוצע העולמי בשימוש בארנקים דיגיטליים.
עוד לדברי מימון, בארצות הברית, שנחשבת למיושנת בכל הקשור לתשתית עולם התשלומים, יש אמנם מגמה של עלייה חדה בשימוש בארנקים דיגיטליים בדומה לישראל, אבל מדובר בנתונים נמוכים יותר, העומדים על אזור ה־10% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי.
מי ששולטות כיום בשוק הארנקים הדיגיטליים בישראל הן אפל וגוגל, שעסקאות בהיקף של כ־15 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה התבצעו דרך הארנקים שלהן. הארנקים המקומיים מתקשים לתפוס נתח משמעותי, בין היתר מפני שחלק מהגופים פשוט סגרו את הפעילות הזו לאור השתלטות ענקיות הטכנולוגיה.
היכולת של הארנקים המקומיים להתחרות בענקיות הטכנולוגיה היא רק אם הם יציעו ערך מוסף בדמות הטבות למיניהן, שכן קשה להן להתחרות בנוחות השימוש שמציעים הארנקים של ענקיות הטכנולוגיה. בנוסף לכך העובדה כי במכשירי אפל המערכת חסומה לאפליקציות תשלומים אחרות מקשה כמובן גם כן על חדירת הארנקים המקומיים לשוק.
לדברי גורמים בענף כרטיסי האשראי, נתוני הצמיחה בשימוש בארנקים בולטים בעיקר באפל, והיקף השימוש בארנק ממוצע של אפל גבוה בעשרות אחוזים לעומת השימוש בארנק ממוצע של גוגל. ניתן להסביר זאת בסוג האוכלוסייה: משתמשי אפל לרוב נוטים לאמץ טכנולוגיות מהר יותר, וגם השיוך הסוציו־אקונומי שלהם נחשב בממוצע גבוה יותר.
הארנקים הדיגיטליים קיימים בישראל כשלוש שנים, אולם קפיצת המדרגה הראשונה בשימוש בהם נעשתה עת הושקה אפליקציית התשלומים של אפל במאי 2021, שהגבירה את המודעות לתחום. קפיצת מדרגה נוספת נעשתה כחצי שנה לאחר מכן כשגוגל השיקה כאן את אפליקציית התשלומים שלה.
אף שאפל וגוגל שתיהן ענקיות טכנולוגיה, המודל העסקי שלהן שונה. באפל רואים בכך מקור להכנסות. לפי הערכות, מנפיקי כרטיסי האשראי משלמים לאפל 0.05% מסכום העסקאות בכרטיסי אשראי שמשולמים דרך הארנק שלה. בגוגל נושא ההכנסות פחות מהותי, והמטרה שלה היא להשתמש במידע שנצבר על הלקוחות (בכפוף למגבלות פרטיות) למינוף שאר פעילויותיה.
בכל אופן נראה כי בשקט־בשקט ענקיות הטכנולוגיה משיגות דריסת רגל לא מבוטלת בענף התשלומים המקומי, והשאלה המעניינת היא אם הן ימנפו אותה הלאה לתחומי פעילות נוספים בענף הפיננסים.
